בארץ

"צפויים שיבושים בהגעת סחורה לישראל דרך מצרים"

בכיר בענף הספנות טוען כי השיבושים בנמלים ובתעלת סואץ חמורים מכפי שדווח עד כה, אך הם אינם מדוברים בגלל חששות מהטבעת אוניות ומביזה. לישראל מגיעות מדי שבוע סחורות בכ־200 מיליון דולר דרך מצרים

נעמה סיקולר 06:5803.02.11

מצרים בוערת כבר שבוע ימים וגם נמלי הים סובלים משיבושים קשים. ההשפעה על תנועת הסחורות מישראל ואליה לא זכתה להתייחסות דרמטית בימים האחרונים אולם מומחים בתחום הספנות מעריכים בשיחה עם "כלכליסט" שככל שיימשכו השיבושים בנמלים המצריים תגדל הפגיעה הכלכלית בישראל.

 

"הנמלים שרלוונטיים לסחורות ישראליות הם נמלי הים התיכון - אלכסנדריה, פורט סעיד ונמל דמיאת", אומר נשיא לשכת הספנות ראובן צוק. "אלה נמלים שרלוונטיים לסחר החוץ של מצרים ולמדינות באירופה ובהם עיקר הבלגאן. התנועה בתעלת סואץ, לעומת זאת, עדיין זורמת, אם כי באיטיות רבה יותר. חלק מהנמלים סגורים בשעות העוצר ועובדים בשעות היום וחלק מהשיבושים בהם נובע מכך שחלק גדול מהעובדים לא מגיעים לעבודה".

 

נמלי מצרים הם בעיקר נמלי "שטעון" (HUB), שבדרך כלל אינם היעד הסופי של הסחורה, אלא תחנת מעבר מטענים לנמלים במדינות אחרות. לנמלים מגיעות סחורות מהמזרח הרחוק, מאירופה ומארה"ב, שמפוזרות באוניות קטנות יותר בד"כ במדינות אגן הים התיכון ובהן ישראל. אף שגם בקפריסין ובאיטליה פועלים נמלי שטעון, מצרים היא שחקנית דומיננטית בתחום.

 

"בגלל שזאת שיטת שינוע מקובלת מאוד", אומר צוק, "אין ספק שכתוצאה מהשיבושים בעבודת הנמלים במצרים יהיו באופן טבעי עיכובים גם בהגעת סחורה לישראל ויציאה ממנה. בשלב זה יש פיגורים ויש בעיות, אבל זה עדיין לא בממדים של קטסטרופה. לא מעט אניות נערכות כעת לבצע שינויי מסלול וחברות מחפשות אלטרנטיבות בנמלי HUB אחרים באזור.

 

תעלת סואץ. עגינת אוניות המטען בנמלי מצרים משובשת מתחילת המהומות. הגעת המטענים לישראל מתעכבת תעלת סואץ. עגינת אוניות המטען בנמלי מצרים משובשת מתחילת המהומות. הגעת המטענים לישראל מתעכבת צילום מסך: אתר נאסא

 

בכיר אחר בתחום הספנות והתעשייה נשמע בשיחה עם "כלכליסט" הרבה פחות אופטימי: "יש מעין קשר של שתיקה סביב השיבושים בנמלים במצרים; גם בישראל, אבל גם באירופה. יש חשש מאוד גדול שפרסום השיבושים השלכותיהם והעובדה שיש סחורות תקועות יעורר גורמים קיצוניים להטביע אניות בתעלת סואץ או לבזוז סחורות".

 

יו"ר איגוד המשתמשים בתובלה ימית, גד שפר, אמר כי "האפקט הוא מצטבר, הפגיעה כיום עוד מוגבלת, אבל היא תתגבר אם יימשכו התנועה האיטית בתעלת סואץ והשיבושים בנמלים. אירופה עשויה להיפגע יותר מישראל, בגלל שהיקפי הסחורות המגיעים אליה מתעלת סואץ גדולים יותר".

 

בהתאחדות התעשיינים התקשו להעריך אתמול את היקף הנזק הכספי שעשוי להיגרם לישראל. לדברי ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס, "לא מעט יצואנים ותעשיינים כלל לא מודעים לכך שהסחורה שהם מייצאים או מייבאים עוברת דרך מצרים. בינתיים לא הוצפנו בתלונות. קשה להעריך כרגע אם לאחר שבוע של שיבושים כבר יש פגיעה כספית ובאילו היקפים, אבל לפי נתונים של התאחדות התעשיינים כ־20% מסחר החוץ הימי של ישראל עובר דרך תעלת סואץ - חלק גדול מזה בשיטת השטעון". לפי חישוב "כלכליסט", מדובר בסחורות בשווי כ־200 מיליון דולר בכל בשבוע.

 

קטריבס הוסיף כי "מה שעוד מקשה להעריך זה שחברות ואניות שכבר הבינו את המצב הפליגו לנמלים אחרים. אין ספק שיש פגיעה בשרשרת האספקה של סחורות ממצרים ואליה, ושישראל באופן טבעי היא חלק מזה, אבל מי שיפסיד בטווח הארוך אם המצב יימשך יהיו בעיקר המצרים. לתעשיינים הישראלים אנחנו מזכירים שזו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו ממליצים להם לבטח את הסחורה גם בביטוח סיכוני מלחמה, שלדעתנו גם המדינה צריכה לקחת בו חלק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x