האם בתי החולים לא רוצים עצמאות?
בתי החולים הגדילו את ההנחות שניתנות לקופות החולים לשיא של מיליארד שקל ב-2009, תוך ידיעה שהמדינה היא זו שתשלם; המשמעות היא כי בתי החולים מתרחקים מנורמות הניהול של יחידה כלכלית עצמאית
17:33
30.01.11
על-פי דו"ח חשב משרד הבריאות, בתי החולים נתנו לקופות החולים ב-2009 הנחות של יותר ממיליארד שקל, גרעון שלמעשה הם מתירים לעצמם בגלל היותם נסמכים על תקציב המדינה שיכסה אותו. הנחות אלה ניתנוחת על התעריפון שקובע משרד הבריאות.
ב-2009 גדלו ההנחות בלא פחות מ-39.6% לעומת 2008, דבר המצביע על כך כי למעשה בתי החולים הממשלתיים אפילו לא מנסים להתנהג בצורה עסקית ובאופן שיאפשר יום אחד לבצע תיאגוד שלהם כך שיעמדו כיחידות עסקיות לכל דבר ועניין. לבעיה זו מודעים גם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל המשרד, ד"ר רוני גמזו, שאמרו בעקבות הדו"ח כי יבדקו מחדש את מדיניות ההנחות שנותנים בתי החולים.
ההנחות ניתנות בכל שנה לקופות החולים בגלל התחרות בין בתי החולים הממשלתיים על ההכנסות מהקופות. ככל שהמחיר שתשלם קופה על העברת מטופליה לבתי החולים יהיה נמוך יותר, כך היא תעדיף לעבוד מולו ולא מול בית חולים אחר. משא-ומתן קשה על המחיר ניטש בימים אלו בין בית החולים הממשלתי הגדול בישראל, שיבא תל-השומר, לבין מכבי שירותי בריאות, שאך הביא לרמזים ואיומים הדדיים על הפסקת הפעילות.
עיקר ההנחות ניתנות לשירותי בריאות כללית (420 מיליון שקל לעומת 236 מיליון שקל ב-2008), מכבי (279 מיליון שקל לעומת 242 מיליון שקל ב-2008), לאומית (202 מיליון שקל, עליה של 33%) ומאוחדת (137 מיליון שקל לעומת 138 מיליון ב-2008).
מחזור הפעילות של בתי החולים עמד על 7.64 מיליארד שקל ב-2009. הגירעון התפעולי הסתכם בכ-552 מליון שקל (שיעור של 7.6% ביחס להכנסות) לעומת כ-590 מיליון שקל בשנת 2008 (שיעור של 8.9%). עיקר הכנסות בתי החולים הם מקופות החולים והמדינה.
עניין מעניין נוסף הוא מגמת העלייה בהוצאות עבור רשלנות רפואית בבתי החולים הכלליים (שאינם ייעודיים למחלות נפש, שיקום, גריאטריה וכדומה) נמשכת. ההוצאות הסתכמו בשנת 2009 בכ-169 מיליון שקל, גידול של כ-10% מול שנת 2008. בסעיף זה, ההוצאות גדלו בדו"חות הכספיים פי חמש, מסכום של כ-34 מיליון שקל בשנת 2007, לסכום של כ-169 מיליון שקל בשנת 2009. ההסבר העיקרי לעלייה חריגה זו הינו שינוי שיטת החיוב המחלקת את היחס בין חלקו של משרד הבריאות במימון הנזקים לבין הסכום המושת על המרכזים הרפואיים, ככל שהאחרונים נדרשים לשלם יותר מאשר בעבר.
