צינור הכספים הסמוי של חברי הכנסת
ח"כים העומדים לדין רשאים להקים עמותה לגיוס כספים למימון המשפט, ללא מגבלה על הסכום ועם חיסיון על שמות התורמים. צחי הנגבי גייס ככה מיליון דולר. השבוע יעלה שינוי ההוראות להצבעה בכנסת, אחרי שנגרר מאז שנת 2006 ללא הכרעה
חלומו הרטוב של כל ח"כ הוא היכולת לגייס תרומות ממקורבים, מבלי שמישהו יישב לו על הראש, יספור את הכסף, ויעשה לו סלקציה בין התורמים. במקרה של ח"כים העומדים לדין (והרשימה רק הולכת ומתארכת), כמאמר הקלישאה - לפעמים חלומות מתגשמים.
אברהם הירשזון, שלמה בניזרי, אריה דרעי, צחי הנגבי, חיים רמון, אהוד אולמרט - כל אלה ועוד הם ח"כים שהועמדו לדין בעשור האחרון. אמנם לא כולם ניצלו את האפשרות לקבל תרומות והשתמשו בכסף הפרטי, אבל בשנים האחרונות נולד רעיון יצירתי: הקמת עמותה שתגייס תרומות, ללא מעורבותו של הח"כ, ושתפורק עם תום ההליכים המשפטיים.
הבעיה: מדובר במכבסת כספים שאיש לא אוכף, שמות התורמים נותרים חסויים, ואין שום מגבלה על גובה התרומה. אם הח"כ יחזור לכנסת אחר כך, אין שום מניעה שהתורם יבקש תגמול על תרומתו.
במסגרת משפטו של פרקליט הצווארון הלבן יעקב וינרוט, נודע כי הח"כ לשעבר צחי הנגבי שילם לו שכר טרחה אסטרונומי של מיליון דולר. לצורך מימון המשפט, שנמשך ארבע שנים, הוקמה עמותה המקבלת תרומות, בין השאר מאנשי עסקים.
בניגוד לקבלת תרומות במסגרת בחירות ופריימריז, כאן הנושא כלל לא נאכף על ידי מבקר המדינה. לפי חוק המפלגות, למתמודד אסור לקבל תרומה מתורם בודד בסכום העולה על 10,000 שקל. במקרה של איסוף תרומות להגנה משפטית, מגבלת גובה התרומה לא קיימת.
"מדובר בשאלה מאוד לא פשוטה", מודה רשם העמותות לשעבר עו"ד ירון קידר, שמאז שסיים את תפקידו הקים עם רשם העמותות שלפניו עו"ד עמירם בוגט משרד המתמחה בדיני עמותות. "מצד אחד, זכותו של איש ציבור להתגונן ולגייס תרומות לשם הגנתו, ואין הדבר סותר את הדין. מצד שני, התוצאה היא שנבחר הציבור מקבל מאנשים פרטיים סכומים שעלולים לעלות בעשרות מונים על הסכומים המותרים לפי חוק מימון מפלגות, חוק המפלגות וחוק שירות הציבור המתייחס לאיסור קבלת מתנות".
כך נולד השרץ
הבעייתיות שעולה מסוגיית התרומות להגנה משפטית ופוטנציאל ניגוד העניינים קיבל ביטוי בתקנון אתיקה חדש לחברי כנסת שניסחה ועדת זמיר, שמונתה ב־2003 בראשות פרופ' יצחק זמיר ובהשתתפות פרופ' אסא כשר, ד"ר סוזי נבות וח"כים שהלכו והתחלפו. הוועדה הגישה את ממצאיה עוד בכנסת הקודמת ב־2006, ומאז נמשך הדיון בהם ללא כל הכרעה. השבוע צפויים חברי הכנסת להצביע אם לאמץ את התקנון.
התקנון החדש המוצע מטפל, בין השאר, גם בסוגיית התרומות. על פי התקנון החדש, חבר כנסת רשאי לאסוף תרומות במסגרת עמותה אם קיבל לכך אישור מיו"ר ועדת האתיקה, לאחר שנמצא צידוק המצדיק איסוף התרומות. בתקנון לא נקבע גובה התרומה המותר כמו במקרה של הפריימריז, אך צוין כי "כל תרומה לא תעלה על סכום סביר בהתחשב בנסיבות המקרה". בכל מקרה, שמות כל התורמים וסכום כל תרומה יועברו לנציב האתיקה בוועדת האתיקה, שרשאי להחליט כי תרומה שניתנה בסכום בלתי סביר, תוחזר.
את השרץ הולידה ועדת האתיקה של הכנסת ב־1997, שהתייחסה לסיטואציה שבה חבר כנסת נזקק לעתים לסיוע כספי לשם מימון הגנתו המשפטית או לשם השגת טיפול רפואי יקר. הוועדה קבעה כי "הדרך הנאותה לאיסוף התרומות היא על ידי הקמת עמותה על פי חוק העמותות, וחבר הכנסת עצמו לא יהיה חבר בה". בין השאר נקבע בהחלטה כי העמותה תפורק עם סיום ההליכים המשפטיים, וכי הח"כ צריך להימנע מקבלת תרומה כלשהי כאשר קיים חשש כלשהו לאפשרות של ניגוד עניינים. כמו כן נקבע כי על חבר הכנסת לעקוב אחר רשימת התורמים וגובה התרומות.
מעיון בתיק העמותה שהוקמה לצורך מימון ההגנה המשפטית של הנגבי, הנקראת "העמותה לאיסוף תרומות למימון הוצאות ההגנה המשפטית של ח"כ צחי הנגבי", ניתן לראות כי הנגבי קיבל עשרות אלפי שקלים מתורמים בודדים, בין השאר: המנכ"ל והבעלים של חברת הביטוח איילון לוי רחמני תרם להנגבי 36 אלף שקל; עודד ארז, החבר בדירקטוריונים של בנק ירושלים וחברת מטוסי הכיבוי כים ניר, תרם 25 אלף שקל; ישעיהו שינברגר, שהיה אחד מבעלי המניות בחברה הציבורית לייפווייב והסתבך בפלילים בישראל ובארה"ב בהקשר להונאות שונות, תרם להנגבי 30 אלף שקל; בעל רשת המרכולים רמי לוי תרם 40 אלף שקל. אחד ממייסדי העמותה הוא אריה שמם (קדימה), ראש המועצה אז והיום של מבשרת ציון, עיר מגוריו של הנגבי.
הבעיה מתחילה בחזרה לחיים הציבוריים
הסיטואציה המתוארת היא בעייתית במיוחד נוכח הזיכוי החלקי של הנגבי, שמאפשר לו לחזור לחיים הציבוריים והפוליטיים כבר בכנסת הבאה. "אמנם בהחלטת ועדת האתיקה של הכנסת בעניין קבלת תרומות למימון הגנה משפטית הוכשרה הדרך המאפשרת קבלת תרומות מבחינה חוקית", אומר קידר, "אך בפועל, משמעות הדבר היא שנבחר הציבור יכול לקבל תרומה משמעותית ביותר מאנשים פרטיים, כאשר כל מטרת החקיקה בנושא תרומות ומימון מפלגות נועדה מלכתחילה למנוע זאת. המטרה של החוקים האלו היתה להגביל מצב של השפעה עודפת על אותו נבחר ציבור באמצעות תרומות, ואותו היגיון חל, אולי אף במידה רבה יותר, במקרה של הגנה משפטית, שבה איש הציבור מצוי במצוקה וייתכן שהשפעת התרומה עליו גדולה עוד יותר מאשר בנסיבות רגילות".
קידר סבור כי "יש מקום לבחון אם יש להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה שתאפשר שקיפות מוחלטת של מקורות המימון, וכן פיקוח של מבקר המדינה על אותן עמותות. לחלופין, ניתן לחזור להסדר שבו המדינה מאפשרת כיסוי הוצאות משפט, באמצעות המימון שהמדינה עצמה נותנת ולא באמצעות גורמים אחרים. שאלה זו לא נבחנה בעשורים האחרונים ומן הראוי שתעלה על סדר היום".
במשרד המשפטים ובוועדת האתיקה סברו כי הדרך הראויה לאפשר לאישי ציבור לאסוף תרומות היא באמצעות עמותה שתהיה כפופה לרשם החברות. אלא שמעיון בתיק עולה כי העמותה שמימנה את ההגנה המשפטית של הנגבי לא דיווחה מאז 2007 באופן מלא על פעילותה. כמו כן, רק ב־2009 דיווחה על התרומות שקיבלה ב־2006, ובהתאם להוראות רשם העמותות, דיווחה רק על תרומות שעלו על 20 אלף שקל. פעילותה של העמותה טרם הסתיימה, שכן עדיין לא ברור אם הפרקליטות תדרוש מבית המשפט העליון לערער על הזיכוי של הנגבי. לפני כשבועיים הגישה הפרקליטות את הבקשה לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הבקשה בגלל שביתת הפרקליטים, ועל החלטה זו ניתן לערער עד 45 יום לבית המשפט העליון.
קידר מציע למשרד המשפטים לקחת את היוזמה ולפעול להסדרת הנושא באמצעות חקיקה. "יש עובדה שצריך לקחת בחשבון", הוא אומר, "והיא שדווקא איש ציבור שימשיך לכהן לאחר סיום ההליכים המשפטיים נגדו, עשוי להיות בעל חוב כספי או מוסרי לכל אותם תורמים שסייעו להגנתו המשפטית. יש לבחון את הדרכים לצמצם השפעה שכזו עליו".
הנגבי: "אני לא רואה בעיה עם התרומות"
הנגבי. לא רואה בעייתיות צילום: תומריקו צחי הנגבי מסר: "אני לא רואה איזו בעיה יכולה להיות עם התרומות. אסור שתהיה לתרומות השפעה, וזו הסיבה שהחוק מחייב שהעניין ייעשה במסגרת עמותה. הדרך היחידה למנוע שהסכנה לניגוד עניינים תתממש היא לאפשר שקיפות. נכון שפה זה לא נאכף על ידי המבקר ואין מגבלת גובה תרומה. הייתי מודע לזה שלא הכל חשוף אלא על פי גובה התרומה, ולמעשה 90% מהתורמים לא נחשפו כלל, לכן ביקשתי מהעמותה לשלוח בכל שנה את רשימת התורמים ליועץ המשפטי לכנסת. העמותה מימנה עד היום 98% מההגנה המשפטית שלי שהם יותר ממיליון דולר. מה שיקרה בעתיד הוא שכל אימת שאגיע לצומת החלטה בין אם כח"כ או כשר, אהיה חייב להראות שאני לא נמצא בניגוד עניינים. לאורך השנים, מדובר במאות תורמים. זו משימה שמוטלת עליי, אבל אם לא אעמוד בה, אשלם את המחיר".
הנגבי סירב להעביר את רשימת התורמים ל"כלכליסט" וסירב להגיד מה הוא עושה היום לפרנסתו.
דובר משרד המשפטים, בשם המשנה ליועמ"ש מייק בלאט, מסר: "החלטת ועדת האתיקה של הכנסת בעניין קבלת תרומות למימון הגנה משפטית קובעת כי חבר הכנסת רשאי לקבל תרומות למימון הגנה משפטית, על ידי עמותה שתוקם לפי חוק העמותות, והח"כ לא יהיה חבר בה. לגבי רישום העמותה למימון הוצאות ההגנה של משה קצב, חוק העמותות קובע שאין לרשום עמותה אם יש 'יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות'. לפיכך, היה צריך לבחון אם הקמת העמותה מהווה פעולה בלתי חוקית לאחר שהיה לכאורה חשש כי יהיו תורמים שיתרמו לעמותה לנוכח הידיעה כי הנשיא עשוי לשוב ולמלא את תפקידו, בבחינת 'שלח לחמך'.
"כמו כן נשקל החשש שגיוס תרומות לצורך מימון הוצאות ההגנה המשפטית לנשיא המדינה, אף אם נעשה הדבר דרך עמותה, עשוי לעורר חשש למצב של ניגוד עניינים, וזאת בעיקר לאור סמכותו של הנשיא לפי חוק היסוד 'לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם'. בסופה של בדיקה גובשה עמדה שלפיה לא קיימת מניעה חוקית לרישום העמותה, בכפוף להדגשה כי מטרת העמותה היא מימון הוצאות ההגנה למר משה קצב כאזרח פרטי ולא כנשיא המדינה".
דובר משרד המשפטים, בשם רשם העמותות, מסר: "בנוגע לעמותה לאיסוף תרומות למימון ההגנה המשפטית של ח"כ צחי הנגבי - אכן, הדו"ח הכספי האחרון שהוגש בתיק הוא מ־2007 והחובה להגשתו חלה ב־2009. העמותה לא פנתה בשנים האחרונות לרשם העמותות לקבל אישור ניהול תקין, המהווה תנאי לקבלת תמיכות או תרומות מגורמים שונים, ואכן אישור כאמור לא ניתן לה.
"יצוין כי רשם העמותות לא הפעיל במקרה זה סנקציה של פירוק העמותה, שכן מדובר בסנקציה המופעלת בעיקר כלפי עמותות שהתגלו ליקויים חמורים בפעילותן או כלפי עמותות שבהן התגלתה פעילות עקבית בניגוד לחוק, והכל בהתאם לשיקולי מדיניות. "בנוגע לעמותת 'משפט אמת ייעשה' — לא נערכה פנייה יזומה באשר לשאלה אם התרומות שצוינו בדו"ח הכספי כוללות תרומות מעל 20 אלף שקל, כפי שלא נערכות פניות שוטפות יזומות בעניין זה לכלל העמותות. פניות יזומות בעניינים אלה ובעניינים נוספים נערכות לעמותות אחת לכמה שנים, בין היתר בהתחשב במחזור הכספי של העמותה, באינדיקציה לליקויים וכד'".
