ראיון "כלכליסט" - מנכ"ל הדואר היוצא: "מחצית מסניפי הדואר לא כלכליים"
אבי הוכמן סיים בסוף השבוע חמש שנים כמנכ"ל הדואר. עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל גאון אחזקות, הוא מותח ביקורת על העיכובים בהפרטת הדואר הנובעים בחלקם מכך ששר התקשורת הוא "שר חברתי". לדבריו, "העברת הדואר לתמ"ת היא מהלך הגיוני"
בשבוע שעבר סיים אבי הוכמן קדנציה של חמש שנים כמנכ"ל דואר ישראל, התקופה הארוכה ביותר שבה נותר אדם אחד על כס המנכ"ל בארגון. בתום מאבקים ארוכים עם הרגולטור בנוגע להתפתחות החברה לכיוונים נוספים, הוא נכנס בתחילת השבוע לתפקיד מתגמל ושקט יותר במגזר הפרטי - מנכ"ל גאון אחזקות.
הוכמן הגיע לתפקיד מנכ"ל הדואר מחברת נטפים, שם שימש סמנכ"ל הכספים, אך לא היה זר לדואר - עשור לפני כן שימש סמנכ"ל הכספים של רשות הדואר, ועוד הספיק לעבור לתפקיד דומה בבזק לפני שחזר למעסיק הישן. כשהגיע לדואר ישראל, בשלהי 2005, היא עמדה להיהפך מרשות לחברה ממשלתית, והתחזית הציגה הפסד צפוי של 160 מיליון שקל ב־2006.
עוד לפני המעבר לחברה ממשלתית, ספגה הרשות מכה נוספת, כאשר שוק הדואר הכמותי (משלוח מכתבים בידי חברות מסחריות לנמענים רבים) נפתח בחלקו לתחרות, ושנה לאחר מכן נפתח לגמרי למתחרים. סדרה של פעילויות שיווקיות והתייעלות פנימית הצליחה להביא את הדואר להפסד של כ־19 מיליון שקל בלבד ב־2006, וב־2007 כבר הוצג רווח בסכום של 42 מיליון שקל.
עד השנה המשיכה החברה להציג רווח נקי, אם כי חלקו הלא מבוטל נגזר מרווח חשבונאי בגין הפחתת הפרשות לתחומים שונים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", את 2010 צפויה החברה לסיים ברווח של 30–35 מיליון שקל, אך להוכמן ולדירקטוריון ברור כי ללא שינוי מהותי בפיקוח על החברה, היא עלולה לחזור להפסדים.
"יש החלטת ממשלה מ־2003 על הפרטת הדואר שלא יושמה, ואני יכול רק להצטער על כך", אומר הוכמן. "את בזק לקח 15 שנה להפריט, ואני לא מאחל לדואר שזה ייקח לו תקופה דומה. בשונה מבזק ההפרטה בדואר היא כורח המציאות, כי בניגוד לבזק שיושבת על הרי רווחים, מבנה ההכנסות וההוצאות של הדואר תמיד נע סביב האיזון".
מה מעכב את ההפרטה?
"קודם כל, צריך להיות שר שמאמין בהפרטה אידיאולוגית. יש שר שמסתכל על הדברים בהיבט החברתי, ואני יכול להבין את זה, גם אם אני לא מקבל את זה. יש חשש של מי שפועל מ'רקע חברתי' שברגע שתהיה הפרטה תיפגע הפריפריה, וייפגע השירות האוניברסלי. אף שאני יודע שכל עובד בדואר יקר ללבו של שר התקשורת, הקריטריון שלפיו הוא אמור לשפוט את המצב הוא כרגולטור של הדואר, כלומר כיצד לוודא ששירותי הדואר ימשיכו להינתן בכל מקום. במלחמת לבנון השנייה וב'עופרת יצוקה' היינו בין השירותים היחידים שלא הושבתו, הדוורים שלנו מצאו את עצמם לעתים בסכנת חיים, אך זה השירות שאנו מחויבים לו, וגאים לספק".
גם בזק, שהופרטה, עדיין מחויבת לשירות אוניברסלי.
"בבזק השיפורים הטכנולוגיים אפשרו להם לממש המון נכסים. אני לא יכול לממש נכסים. הממשק הפיזי של הדואר הוא כזה שאני צריך תמיד את הסניף, ולא משנה אם אני מעסיק בו אדם אחד או עשרה. לכן העלות למכתב או לשירות תמיד תלך ותגדל. המדינה, מצד שני, מכריזה שהיא לא מסבסדת את שירותי הדואר, וכאן עולה השאלה: מאיפה יבוא הכסף?".
אתה תומך בהפרטה. האם החברה כולה תומכת?
"אני לא הבעלים, אני מנתח את זה מנקודת הניהול. אני לא יכול להחליט על הפרטה. מי שצריך לקבל החלטה זה בעל המניות, כלומר המדינה. מתי היא תתחיל לזוז קדימה בעניין הזה? ברגע שתצטרך להוציא מכיסה כדי לאזן את הדואר".
אז למעשה ככל שאתה מוצלח יותר בדו"חות הכספיים, כך ההפרטה מתרחקת? אולי כדאי למנכ"ל הבא להביא את הדואר להפסדים?
"היכולת שלנו להביא את הדואר לאיזון ולרווחיות בהחלט נותנת לרגולטור יכולת לדחות את ההפרטה. מצד שני, אם תביא את הארגון הזה להפסד, אתה מעמיד בסכנה את היכולת להמשיך ולפרנס 6,500 משפחות. זו דילמה שאתה הולך לישון איתה וקם איתה כל בוקר".
"אף שירות לא נפגע"
במשך השנים הצליחה חברת הדואר להרחיב את עיסוקיה, והיא ניצלה את נכסיה הפיזיים והאנושיים כדי להציע גם מיקור־חוץ. כך, למשל, זכתה החברה במכרז שפרסם פיקוד העורף לחלוקת ערכות המגן, ופעילות זו הכניסה בשנה החולפת לקופתה כ־15–20 מיליון שקל. לאחרונה אף אישרה הממשלה לדואר לפתוח חברה־בת שתפעל כסוכנות ביטוח (לעומת מיזם משותף עם סוכנות הביטוח "המזרח" כיום). בתזכיר תיקון חוק הדואר, שהופץ למשרדי הממשלה, מוצגות דרכים שונות להרחבת שירותי בנק הדואר, כדוגמת תשלום ריבית זכות על פיקדונות, מתן שירותי אשראי ואפילו מתן ייעוץ פיננסי הכולל גם ייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות. לצופה מהצד נדמה כי ריבוי העסקים שאליהם נכנס הדואר, והעובדה שמספר עובדיו לא גדל, מעלים חשש כי הלקוחות לא זוכים לשירות טוב כבעבר.
"הדואר נותן שירות מצוין בסניפים ואף שירות לא נפגע כתוצאה מכך שאדם אחד פועל לטובת כמה שירותים", מתעקש הוכמן. "יש לנו סקרים שמראים את זה כבר כמה שנים. הצלחנו להוסיף לעובדים הקיימים יכולות לספק שירותים חדשים, כמו למשל החלפת מט"ח ומכירת ביטוח, בלי להוסיף עובדים נוספים. אנחנו מבצעים את זה באמצעות הכשרות שעולות לנו לא מעט כסף, אבל משדרגות את היכולות של העובדים. בחלק מהסניפים אנחנו גם מפרידים את פעילות הדואר המסורתית מפעילות בנק הדואר, עד לרמה של חדרים סגורים שבהם אפשר לשבת עם הפקיד ולדון בפיננסים. ועדיין, אני לא פוסל הבאה של אנשי מקצוע מתמחים בהמשך".
הדוורים עוברים שידרוג
אחת הפעולות הראשונות שביצע הוכמן בעת כניסתו לתפקיד היתה צמצום מספר העובדים בדואר באמצעות הבאה לפרישה מרצון של כ־450 עובדים. את המהלך, שבוצע מול 45 ועדי עובדים הקיימים בארגון, הוכמן מתאר כ"מאתגר", אך כזה שהסתיים ללא מהומות. הדואר, שהעסיק אז כ־4,500 עובדים קבועים וכ־2,000 עובדי קבלן, נוסף על כ־450 זכיינים המנהלים סניפי דואר ומתוגמלים לפי מכירות, חזר כיום למספר עובדים דומה, אך רוב עובדי הקבלן נקלטו כעובדים שכירים.
נוסף על שדרוג ההון האנושי, עיקר גאוותו של הוכמן מתבסס על השדרוג הטכנולוגי של המערכים הפנימיים בדואר, תהליך שלדבריו חייב להימשך גם בשנים הבאות, במטרה לאפשר לדואר להתייעל ולהציע שירותים חדשים.
תחת הנהגתה של סמנכ"לית מערכות המידע רלי מרידור (שפרשה בספטמבר האחרון), הוטמעה מערכת ניהול של SAP, שביטלה 14 מערכות נפרדות שבהן השתמש הדואר קודם לכן. במרץ האחרון הושק פרויקט iPost, המאפשר לכל אזרח לקבל בחינם תיבת דואר מקוונת שאליה נשלחים דברי דואר מטעם מוסדות המדינה וחברות מסחריות. נכון לחודש דצמבר האחרון, נרשמו כ־70 אלף אזרחים לשירות. בשבועות האחרונים בוחנים בדואר שירות שיסרוק דברי דואר פיזיים וישלח גרסה דיגיטלית שלהם בדואר אלקטרוני ללקוחות שיירשמו לשירות (בתשלום), כדוגמת מטיילים ישראלים בחו"ל, או כאלה המעתיקים את מגוריהם לתפוצות לתקופה מוגבלת. מערכת מיון חדשה המסוגלת לקרוא כתב יד כבר פעילה חלקית, ותיכנס לשימוש מלא באמצע השנה הנוכחית. "המערכת תוכל למיין לפי סדר הליכת הדוור, ולאחרונה הצגתי בפני הדירקטוריון מערכת שיודעת לבצע מיטוב של מסלולי ההליכה של הדוורים על סמך מידע גיאוגרפי והרכב המשלוח לאותו יום", מספר הוכמן.
אבי הוכמן צילום: אוראל כהן "הסלולר טוב לארגון"
במהלך השנתיים האחרונות היה הוכמן מהדוברים הקולניים ביותר בנושא הכנסת מפעילים וירטואליים לתחום הסלולר, כאשר נפנף ב־700 סניפי הדואר ובשירותים הפיננסיים של בנק הדואר כגורמים שעשויים להוות יתרון למפעיל וירטואלי עם לוגו הצבי. אף שהחברה הגישה לפני יותר מחצי שנה בקשה לקבלת רישיון ממשרד התקשורת, היא טרם קיבלה אותו, בעיקר עקב הדרישה להקמת חברה־בת ייעודית לנושא. חוסר הסכמה בין משרד האוצר לרשות החברות הוא שמעכב, ככל הנראה, גם את השלמת המהלך הזה.
העזיבה שלך מסמנת גם את לכתו של מי שדחף לרעיון הזה?
"זאת לא גחמה אישית שלי אלא זה טוב לארגון, וגם היו"ר החדש מבין שזה עניין אסטרטגי. אבל הנה עוד דוגמה למה צריך הפרטה: אם אני חברה פרטית ואני רוצה להקים חברה־בת אני יכול לעשות את זה בחצי שעה. כדי להקים את החברה הזו, אנחנו מחכים כבר יותר מחצי שנה. אני הייתי הראשון שדיבר על מפעיל וירטואלי, אבל התהליכים הבירוקרטיים בחברה ממשלתית הם תהליכים ארוכים ומסורבלים שלא מתאימים".
אם הייתם נשארים רק בתחום חלוקת הדואר, כמה הייתם מפסידים בכל שנה?
"מתוך רשת של כ־700 סניפים וסוכנויות, כמחצית לא כלכליים, גם היום כשמותר לדואר למכור שירותים נוספים. אתה יכול לדמיין בעצמך מה היה קורה לו לא היינו נכנסים לתחומים אחרים".
