שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ועדת הכלכלה אישרה למתחרים חדשים בסלולר להשתמש ברשתות של החברות הגדולות

במסגרת רפורמה גדולה בענף הסלולר אושרה גם הרחבת האפשרות לייבא ציוד סלולרי ומכירתו בישראל ללא מעורבות של המפעילות

גילעד נס 12:4429.11.10

ועדת הכלכלה של הכנסת ממשיכה לדון הבוקר בסעיפים הקשורים לחוק הסלולר, כפי שאושר בידי ועדת השרים לענייני חקיקה לפני כחודש וחצי. הוועדה אישרה את ישום עיקרון הנדידה הפנים ארצית, שלפיו לקוחותיו של המפעיל החדש יוכלו להתחבר לאנטנות של חברות הסלולר הגדולות באיזורים שבהם המפעיל

החדש טרם השלים את פריסת התשתית שלו.

 

המדינה פרסמה לפני מספר חודשים מכרז תדרים המאפשר לשני גורמים לרכוש תדרים שישמשו להקמת רשתות סלולר מתחרות, אך בתקופת הביניים עד להקמת הרשת בכל שטחי המדינה מבקשים המתמודדים הפוטנציאלים, ובראשם מירס, להישען על שיתוף פעולה של חברות הסלולר הגדולות בשנים הראשונות.

 

שר התקשורת, משה כחלון, אמר בדיון כי לחברות הסלולר אין שום סיבה להתנגד לנושא זה מלבד הרצון לחסום את התחרות. "הנדידה הפנים ארצית הינה בתשלום לחברות הסלולר, לא מדובר בהלאמה של התשתית שלהן, וחברי הכנסת חייבים להתגייס ולסייע להעביר את הנושא הזה"

 

נציג משרד האוצר בדיון, יהודה סבן, אמר בדיון, כי "בניגוד לכניסה של מתחרים לשוק הסלולר בעבר, שפרסו את הרשת בהדרגה אבל החלו לתת שירות תוך כדי הפריסה לאיזורים מסויים, כניסה של מפעיל חדש חייבת להתבצע תוך מתן שירות לכל האיזורים, ולכן נדרש הסדר שיאפשר לו להסתמך על רשתות אחרות".

 

ההסדר המוצע בחוק ההסדרים קובע כי המפעיל החדש יקים את הרשת שלו, ועד שיגיע לפריסה של 10% מהשטח, ינהל מו"מ עם חברות הסלולר בכדי לקבוע את התנאים להסתמכות על רשתותיהן, ורק לאחר שהגיע ל-10% מהפריסה יוכל להציע שירות בהתבסס על הרשתות האחרות. במידה והמפעיל לא יגיע להסכמות עם החברות האחרות, יקבע שר התקשורת את התנאים, כאשר המועד האחרון לקביעת תעריף זה עומד על פברואר 2012. על מנת שהמפעיל החדש לא ימשיך לנצל את רשתות החברות האחרות למשך שנים רבות וימנע מהקמת רשת עצמאית, הוא נדרש להגיע ל-40% פריסה בשטחי המדינה בתוך ארבע שנים, ואם לא יעמוד בכך לא יוכל עוד להשתמש ברשתות החברות האחרות, אם כי לשר התקשורת ניתנת האפשרות להאריך מועד זה במקרים מסויימים.

 

לגבי התעריף המירבי שישלם המפעיל החדש למפעיל המארח לגבי שיחות קוליות, אישרה הוועדה את ההסדר שנקבע בחוק ההסדרים, לפיו התעריף המירבי בין הצדדים, אם לא יגיעו להסדר אחר, יהיה כעלות דמי הקישוריות לדקת שיחה. חברות הסלולר מתנגדות לסעיף זה, ולמעשה גם הנתונים הרלוונטיים לו עומדים כיום בדיון בבג"צ שהגישו חברות הסלולר כנגד קביעת דמי הקישוריות.

 

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, הזכיר כי על משרדי הממשלה להסדיר במהירות את נושא מתקני הגישה האלחוטיים, כלומר האנטנות הקטנות המוצבות במרכזי הערים על גבי בניינים, וזאת על מנת לסייע למפעילים החדשים לפרוס את הרשת במהירות. "אם המשרדים השונים לא יגיעו להסכמה בנושא זה, שגם נמצא היום בבחינת בג"צ, ימשיך העיכוב בהכנסת תחרות בשוק הסלולר".

 

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, דרשה בדיון לאסור על חברות הסלולר הגדולות להקים אנטנות נוספות ברחבי הארץ. "לכסף יש משמעות, אבל לבריאות יש משמעות גדולה יותר", אמרה שמאלוב-ברקוביץ. "אני מתנגדת לפריסה של עוד מאות אנטנות ותשתיות, ומעדיפה שעיקרון הנדידה הפנים ארצית ייושם גם בקרב החברות הגדולות בכדי למנוע הקמת אנטנות חדשות גם אצלן". שר התקשורת המליץ לשמאלוב-ברקוביץ להגיש הצעת חוק פרטית בנושא.

 

 

המתחרים הפוטנציאלים: "לאפשר נדידה פנים ארצית עוד בטרם הקמת הרשת העצמאית"

 

יחיאל בן שושן, מנכ"ל חברת קשרנט, השוקלת להתמודד במכרז התדרים על מנת להקים רשת מתחרה, טען בדיון כי הסדר הנדידה הפנים ארצית במתכונתו כיום אינו רלוונטי. "הדרישה להקמה של תשתית עצמאית בשיעור של 10% לפני הסתמכות על רשתות אחרות מעכבת את הרצון שלי ושל שר התקשורת לקדם תחרות, כיוון שגם אם ארצה מהיום הראשון לספק שירות לפריפריה על בסיס הרשתות של החברות האחרות, לא אוכל לעשות זאת לפני שאקים תשתית עצמאית, ותהליך של הקמת 10% מהאתרים שלי יארך זמן ממושך, על פי לוחות הזמנים שאני רואה בשוק הסלולר כיום".

 

בן שושן מציע כי הנדידה הפנים ארצית תיושם כבר באופן מיידי ללא קישור לכמות האתרים שמקים המפעיל החדש בעצמו, או, כתחליף, שהמדינה תאפשר לו להקים תשתית בפריפריה ולשרת איזורים בתוכה, ולהנות מהסדר הנדידה הפנים ארצית לגבי שאר שטח המדינה גם באם לא יגיע לאותם 10% המצויינים כיום בדרישות. "המדינה למעשה מונעת ממני לתת שירות לפריפריה כבר מהיום הראשון, למרות שאני מעוניין להתחיל דווקא באיזור הזה", אמר בן שושן.

 

איציק בן אליעזר, מנכ"ל 018 אקספון, המספקת כיום שירותי שיחות בינלאומיות ואינטרנט, ושוקלת להתמודד במכרז התדרים, אמר גם הוא כי הדרישה להקמת תשתית עצמאית בהיקף של 10% טרם ישום הנדידה הפנים ארצית יקשה על המתחרים החדשים להיכנס לשוק בזמן סביר. "למעשה רק מירס יכולה לעמוד בהגבלות שנמצאות בהסדר הנדידה הפנים ארצית הקיים,ומה שיקרה בסוף הוא שחברות אחרות לא יוכלו להתמודד, ובתוך שנתיים יהיו ארבע חברות, שימשיכו לחלק ביניהם את השוק, והמחירים ימשיכו להיות גבוהים". בן אליעזר טען עוד כי תעריף הנדידה לשירותי גלישה באינטרנט כפי שנקבע בחוק ההסדרים הינו גבוה משמעותית וחייב להשתנות.

 

ואולם, בהמשך הדיון קיבל בן אליעזר את מבוקשו: בחוק ההסדרים נקבע כי כי המחיר שישלם המפעיל החדש למפעיל שיארח אותו במסגרת הנדידה הפנים ארצית עבור כל מגה-בייט של גלישת אינטרנט יהיה שווה לתעריף שנקבע כדקת קישוריות, כלומר החל מ-1 בינואר 6.87 אגורות (ללא מע"מ) ותעריף זה ימשיך וירד ככל שדמי הקישוריות לשיחות קוליות ירדו.

 

בדיון היום ביקש משרד התקשורת לעדכן תעריף זה והוצע כי הוא יקבע על 65% מדקת קישוריות, וזאת, לטענת המשרד, בהסתמך על נתונים שהעבירה לאחרונה חברת היעוץ NERA, שבדקה את הנושא. על פי תעריף זה, יעמוד בשנת 2012 המחיר שישלם המפעיל החדש למפעיל שיארח אותו במסגרת הסדר הנדידה הפנים ארצית עבור כל מגה-בייט של גלישת אינטרנט על 4.12 אגורות לכל היותר, באם הצדדים לא יגיעו להסדר אחר.

 

רועי רוזנברג, סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ציין בתגובה כי הדרישה להקמת מינימלית של פריסה טרם ההסתמכות על הנדידה הפנים ארצית נועדה להבטחת רצינות המתמודדים החדשים, ולדבריו הורדת חסם הכניסה ל-0% תפגע בתחרות בטווח הארוך. מנכ"ל מירס, אברהם בורשטיין, אמר בהקשר זה כי "מי שחושש מ-10% אין לו כוונה לפרוס 90% ולכן הוא כנראה לא רציני ברצונו להיכנס לשוק. במדינות אירופה יש נדידה פנים ארצית, התקן הטכנולוגי ידוע וחייבים ליישם את זה גם בישראל. חברות הסלולר הקיימות מתנהלות גם היום במעין נדידה פנים ארצית, כיוון שהן משנעות לקוחות שלהן מרשת לרשת בתוך המפעיל בין הסוגים השונים של הרשתות שלהן, ולכן אין מניעה לבצע את התהליך מול חברה חיצונית".

 

 

שר התקשורת לפרטנר: "אתם בעד תחרות, אבל לא אצלכם"

 

איתמר ברטוב, מנהל המטה של סלקום הממונה על הרגולציה בחברה, אמר כי סלקום תומכת בעיקרון הנדידה הפנים ארצית, ואין לה התנגדות לכניסת מתחרה חדש, אך לדעתה התהליך הנוכחי פגום ומונע למעשה הגעה להסדר בין החברות ללא התערבות הרגולטור.

 

עדי בן נר, מנהלת אגף רגולציה וקשרי משקיעים בפרטנר, טענה כי לא הוקדשה תשומת לב מספקת לנושא פריסת התשתיות בפריפריה. "אתרים במרכז מייצרים דקות רבות יותר מאשר בפריפריה ולכן סביר להניח שחברות חדשות יבחרו לפרוס את התשתית שלהן במקומות הללו, בעוד חברות הסלולר הגדולות מספקות שירות לכל המדינה. על הרגולטור לשלב בנושא זה דרישה לפריסה בפריפריה, כשם שדרישות שכאלה שולבו במכרזי התדרים של החברות הגדולות בעבר".

 

כאשר בן נר חזרה על עמדה זו בעת ההצבעה על הסעיף הרלוונטי, מספר דקות לאחר מכן, החל שר התקשורת כחלון לתקוף אותה באמרו כי "בחברה שלך יש כנראה מחלקה של עובדים סוציאלים – טענתם שהפחתת הקישוריות תפגע בשכבות החלשות, עכשיו אתם טוענים שמפעיל חדש לא יתן שירות לפריפריה, והכל רק כדי לדחות את התחרות. אתם לא מוכנים לנדידה ברשתות שלכם, אבל הבוסים שלך היו שמחים לנדוד למקומות אחרים, כמו השוק הסיטונאי (כחלון מתייחס לרצונה של פרטנר לקדם את פתיחת תשתיותיה של בזק לשימוש מתחרים – ג.נ). אתם בעד תחרות, אבל לא אצלכם".

 

הוועדה אישרה גם את הרחבת האפשרות לייבא ציוד סלולרי ומכירתו בישראל ללא מעורבות של חברות הסלולר, תוך עמידה בהגדרות שיקבע שר התקשורת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x