"גזפרום תעשה מה שטוב לגזפרום, לא מה שטוב לישראל"

עיתון העסקים "RBC", היוצא לאור ברוסיה, דיווח בסוף השבוע כי מקורות בממשל אישרו שרוסיה מתעניינת גם בנפט הישראלי ולא רק בגז, דרך מונופול הגז הטבעי גזפרום. "אנשי גזפרום דנו עם נציגים ישראלים על קידום פרויקטים בתחום הנפט, וכמעט הגיעו להסכם לגבי תחילת הפעילות של החברה־הבת גזפרום־נפט בישראל כבר בסוף השנה הבאה", נכתב בעיתון. דוברות גזפרום־נפט סירבה למסור תגובה לפרסום, אך גם לא שללה אותו.

כבר לפני שבוע, בעת ביקורו בישראל, הודיע ראש חטיבת קשרי חוץ של גזפרום, סטניסלב ציגנקוב, כי החברה נמצאת במשא ומתן להקמת מפעל משותף להפקת גז בחופי ישראל ועתידה להחזיק בו כ־50%. גזפרום סירבה למסור פרטים נוספים על העסקה המתגבשת, בטענה כי היא אינה מתייחס בפומבי לעסקאות בשלבי משא ומתן.

בשבועות האחרונים הגיעה משלחת של בכירי גזפרום לישראל ודיברה עם כל שחקן אפשרי במגרש הגז הטבעי שהיה מוכן לדבר. ההרגשה של כולם היתה זהה: בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הרוסים רציניים. גזפרום הגיעה מגובה בהחלטה פוליטית של נשיא רוסי דמיטרי מדבדב, שסימן את ישראל במפת הכיבושים הכלכליים שלו.

הפרסומים הזרים על כניסתו האפשרית של מונופול הגז הרוסי עוררו תסיסה במגזר הגז המקומי. "יש פה מהפכה. מדבדב החליט שישראל מעניינת אותו", אומר בכיר באחת משותפויות הגז הדומיננטיות בענף. "זו אינה הפעם הראשונה שגזפרום מדווחת על התעניינות בשוק הישראלי - הם יצרו מגעים גם בסמוך להודעת גילוי תמר ואף היתה בידיהם נקודת כניסה טובה יותר. נראה שהתקבלה פה החלטה פוליטית".

קידוח תמר. גזפרום רואה בישראל מתחרה צילום: אלבטרוס

שם המשחק: יצוא

מדובר בשינוי עמדה ביחס לישראל, שכן עד לאחרונה ראתה גזפרום בישראל צרכנית גז פוטנציאלית, ואף כללה אותה בפרויקט של צינור הגז "הזרם הכחול 2", שבמסגרתו צינור תת־ימי מטורקיה היה אמור להוביל גז רוסי לצרכן הישראלי.

במשך כמה שנים ניהלו שני הצדדים משא ומתן על הפרויקט, ובכירי גזפרום נפגשו עם אנשי משרד התשתיות. אך תגליות הגז בשנתיים האחרונות שינו את התוכנית והסירו את הצורך באספקה של גזפרום. לאור ההערכות שעתודות הגז לחופי ישראל יכולות להגיע ל־3.4 טריליון מ"ק, בגזפרום רואים בישראל יצואנית גז פוטנציאלית שיכולה להיהפך לשחקן חשוב בשוק האנרגיה של אירופה - השוק החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית עבור המונופול הרוסי.

שם המשחק הוא יצוא. גזפרום אינה מתעניינת בישראל מטעמים ציוניים, אלא רואה בישראל מתחרה על שוק הגז באירופה. הכניסה לישראל, מעריכים בשוק, נועדה למנוע תחרות בין גזפרום לישראל ולאפשר לה שליטה גם ביצוא הישראלי, באמצעות כריתת ברית עם אחת השותפויות הדומיננטית במגזר הגז. לכן הגז מקידוח תמר לא רלבנטי, בעוד שלווייתן כן. גם על כך יש תמימות דעים: מאגר לווייתן הוא שמעניין את הרוסים ולא שותפויות הנפט, ולכן השבוע הקרוב הוא קריטי מאוד עבור המגעים בין הצדדים, עם ההודעה על תוצאות הקידוח בלווייתן וכמויות הגז שבמאגר.

"מדינה בתוך מדינה"

ההצהרות של שותפויות הגז, בגיבויים של ראשי משרד התשתיות, על החשש של משקיעים חדשים מכניסה לישראל, הראו שמהומת ששינסקי היא על לא מאומה. אבל הכניסה האפשרית של גזפרום לישראל מעוררת גם חששות פוליטיים במשרד החוץ. השאלה הבוערת היא מה יקרה כשהרוסים יקנו את חלקם ברישיונות בישראל, בלבנון, במצרים ובאיראן.

"גז היום לא נחשב למפעל אסטרטגי", אומר גורף בענף. "כשרצו להפריט את בזן שנחשב למפעל אסטרטגי, קבעו הגבלות על משקיעים זרים שיוכלו לקנות. ענף הגז הוא תחום מאוד אפור, ואם נובל אנרג'י נכנסה, קשה להאמין שהם יעשו איפה ואיפה ויפסלו את הרוסים. עם זאת, צריך לזכור שלרוסים אין בעיה למכור גז ונשק לאיראנים, ולכן יש פה דילמות פוליטיות. זה תחום אפור שבמשך שנים לא נגע ברגולציה ובינתיים אין שום מגבלות".

כאמור, ההתעניינות של גזפרום הביאה איתה גל שמועות, בין השאר על משא ומתן עם שותפות הנפט מודיעין שבשליטת נוחי דנקנר וצחי סולטן, ומשא ומתן עם שותפות הנפט מד אשדוד שבשליטת חיים ליבוביץ' וג'קי בן זקן. למרות זאת, ההערכה בענף היא שגזפרום אינה מעוניינת בשותפויות נפט ומכוונת את יהבה אל הגז הישראלי שכבר הוכח שקיים. שמועה נוספת היא משא ומתן עם השותפה הקטנה במאגר לווייתן - חברת רציו־ים המחזיקה 15% בשותפות לוויתן.

ברציו מכחישים כל משא ומתן שמתקיים בין הצדדים. ובכל זאת, בענף מעריכים כי גזפרום לוטשת עיניה לרציו, בין השאר הודות לרישיון לקידוח גל שבידיה, הסמוך לקידוח לווייתן. כך גם מעריך ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון. "אחרי שגילו את הפוטנציאל שקיים באזור, ולא רק בלווייתן אלא בכל אגן הים התיכון, אין ספק שהרוסים ייכנסו לישראל. קשה לי להאמין שהם מחפשים קידוחי נפט, ולכן הגיוני שהם מעוניינים ברציו וברישיונות גל. דלק לא צריכה את הכסף. יש לה מספיק נכסים שהיא יכולה לממש. לרציו אין קופת מזומנים שיכולה להספיק כדי שהיא תיתן את חלקה, וזאת הסיבה שהיא חייבת למכור".

ברציו לא מרוצים מקשירת שם החברה לגזפרום בישראל, ומעלים חשש לניגוד עניינים במעורבות רוסית עם הגז הישראלי. "אם חברות גז כמו אקסון־מוביל, שברון או טרנס קנדה היו נכנסות לישראל, היתה גאווה גדולה יותר. גזפרום היא לא המקרה", אומר גורם באחת משותפויות הגז  הדומיננטיות. "גזפרום היא חברה דומיננטית שמספקת גז לאירופה, ועשוי להיות ניגוד עניינים אם היא תהיה מעורבת בגז ישראלי. היא ספקית גז לאירופה והיא לא רוצה תחרות, והגז הישראלי עשוי להוות לה תחרות. גזפרום תעשה מה שטוב לגזפרום, לא מה שטוב לישראל. בניגוד לחברות אירופיות כמו אסו הצרפתית, גזפרום אינה חברה שעובדת בשקיפות על פי אמות מידה ציבוריות, היא מדינה בתוך מדינה. היא לא חברה מערבית, אלא קשורה באופן הדוק למשטר ברוסיה. ראינו בעבר שכאשר לגזפרום היה קונפליקט, היא לא היססה לנתק אספקת גז למערב אירופה. חברות מערביות לא היו עושות דבר כזה".

מדבדב. "החליט שישראל מעניינת אותו" צילום: בלומברג

גזפרום סוגרת את הברז

גזפרום, חברה בשליטה ממשלתית המכונה גם "הזרוע הממשלתית במדיניות החוץ של רוסיה", אינה מהססת לנצל את שליטתה על משאבי טבע בהתאם לאינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלה ולסגור את ברז הגז למדינות שעמן היא במחלוקת. לרוב מדובר באוקראינה, שכנתה של רוסיה המנהלת משא ומתן מתמיד וקשיח על מחירי הגז. מאחר שדרך אוקראינה עובר צינור לאירופה, המדינות האירופיות נפגעות בגלל הסכסוך התמידי בין השכנות. בעת סכסוך בין אוקראינה לרוסיה ב־2006 ובין בלארוס לרוסיה ב־2007 הפסיקה רוסיה את אספקת הגז למדינות בשל אי־הסכמתן לדרישת גזפרום לשלש את מחירי הגז.

יו"ר דלק אנרגיה יורם טורבוביץ' מסכים שהשבוע הקרוב יחרוץ את גורל הכניסה של גזפרום לישראל, בגלל הציפייה לתוצאות לווייתן. אך הוא גם טוען כי הכניסה של גזפרום לארץ היא אליה וקוץ בה. "כניסה של גזפרום אפשרית והיא אתגר גדול. יש בה דבש, אבל גם עוקץ גדול. יש היום תלות גדולה בגז הרוסי, ומדינות אירופה מנסות לשנות את חוזה האספקה שלהן עם גזפרום כך שמחיר הגז לא יוצמד למחיר הנפט שעולה בהדרגה. האיחוד האירופי מודאג מהתלות ביבוא גז טבעי רוסי, מאחר שחלק ממדינות האיחוד האירופי תלויות לחלוטין - הן בהיבט ייצור החשמל והן בהיבט הייצור התעשייתי - בגז רוסי. הצמדה לנפט מעלה את מחיר הגז ובהתאמה גם את מחיר החשמל. רק תחשבו מה היה קורה בישראל אם היה דבר כזה?".

ולמרות החששות הפוליטיים, במשרד התשתיות לא מתכוונים לשנות את הרגולציה ולחסום את כניסת גזפרום. הממונה על חיפושי הגז והנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, נפגש עם נציג חברת האנרגיה הרוסית גזפרום. מימרן אמר ל"כלכליסט" כי "משרד התשתיות מעודד חיפושי נפט גם מגורמים שונים בארץ ובחו"ל". לשאלה כיצד ההתעניינות של גזפרום מתיישבת עם החששות של משרד התשתיות, שמא מסקנות ועדת ששינסקי יפגעו בכניסת משקיעים לישראל, סירב מימרן להשיב.

"ששינסקי אכן פוגע בתזרים, אבל משקיעים זרים עדיין מוכנים לבוא ולשים פה כסף, וזה מפריך את הטענות של השותפויות", אומר יונגר ממגדל שוקי הון, "כנראה שלחברות אין יותר טעם להפחדות האלו".