בארץ

חיים שני: "החוק לעידוד השקעות הון נותן עדיפות משמעותית לפריפריה"

במסיבת עיתונאים להצגת הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון אמר מנכ"ל האוצר: "אנחנו רוצים לתת לעסקים ודאות ופשטות"

נעמה סיקולר 09:0811.11.10

"אנחנו רוצים שהחוק לעידוד השקעות הון יהווה יתרון משמעותי לפריפריה. לא נפתור את כל בעיות הפריפריה באמצעות החוק אבל אנחנו כן מאמינים שבחוק יש עדיפות משמעותית לפריפריה" - כך אמר הבוקר מנכ"ל האוצר, חיים שני, במסיבת עיתונאים להצגת הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון.

  

לדברי שני, "לפני שלקחתי את תפקיד מנכ"ל האוצר, יצא לי לנהל חברה עם סניפים בעשרות מדינות ברחבי העולם. לא פעם ולא פעמיים התמודדתי עם השאלות של איפה אנחנו מקימים את הסניף הבא או את קו הייצור הבא או את ה-IP שלנו; נושאי מיסוי היוו שיקול חשוב.

 

"אנחנו רוצים שחברה המתלבטת האם למקם את המטה בישראל או בארה"ב והאם להרחיב בבאר שבע או בגליל או ליד הלקוח באנגליה - תבחר בישראל. שישראל תהיה התחרותית ביותר בשיקולים הללו. אנחנו רוצים לתת לעסקים ודאות ופשטות. בסיטואציה הנוכחית יש אי בהירות וכולם מפסידים. קופת המדינה מפסידה והעסקים מפסידים. אנחנו רוצים שעסקים ומפעלים לא יצטרכו לפגוש יותר את אנשי האוצר או רשות המסים.

  

"עד היום מפעלים קיבלו סובסידיה רק על השקעה פיזית - בברזלים. מעתה נוכל לסבסד גם חדשנות סביב אותן המכונות או על הון אנושי".

  

התיקון לחוק עידוד השקעות הון קובע כי חברות שמייצאות מעל 25% ישלמו מס חברות מופחת של 8% בפריפריה ו-12% במרכז הארץ. הביקורת היתה שלא די בהפרש של 4% כדי לתמרץ מפעלים לעבור לפריפריה. במקביל, יפעל מסלול מענקים רק למפעלים בפריפריה שיבצעו השקעה חדשה במפעל, והתמ"ת ישתתף בחלק מההשקעה הזו.

  

לדברי שרון קדמי מנכ"ל התמ"ת: "השינוי רחוק מלהיות טריוויאלי למשרד התמ"ת. אבל חשבנו שזה הכרחי מאחר שהטבות המס שהחוק נתן הגיעו ל-6 מיליארד שקל בשנה, וזה היה לא פורפורציונלי. אני לא מכיר עוד מדינה עם מדיניות מס כזו. מתחילת 2011, מפעל בפריפריה יוכל גם לשלם מס מופחת של 8% וגם לקבל מענקים של עד 30% על השקעה חדשה. אנחנו נשמח אם מפעלים יעתיקו את מקומם לפריפריה, אבל יותר מכך - המטרה שלנו היא שיוקמו מפעלים חדשים. מפעל במרכז יקבל רק הטבות מס וישלם מס חברות של 12%. זו הטבה משמעותית לפריפריה. כי מפעלים במרכז לא יוכלו לקבל מענקים. למרכז ההשקעות יש 400 מיליון שקל לתוכנית הזו, ואני מניח שזה לא יספיק. לדבריו, "במקביל עובדים היום על מסלול 'ירוק', שיתן מענקים גם להשקעות באיכות הסביבה".

 

לדברי שני, "גם המרכז הוא חלק ממדינת ישראל, ולכן אנחנו לא מרעים את מצבן של החברות שם באופן דרמטי. אנחנו מעלים את המס שלהן בשוליים. למי שנמצא בתחרות אכזרית עם שערי מטבע שמשתנים כל יומיים אנחנו לפחות נותנים להם וודאות.

  

שרון קדמי. שינוי לא טריוויאלי שרון קדמי. שינוי לא טריוויאלי צילום: כפיר סיון

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת, אמר כי "יש ציפייה שכמות הבקשות תגדל משמעותית לאור החוק החדש".

 

בנוסף הוצג במסיבת העיתונאים מסלול הטבות מס חדש לחברות ענק גלובליות כמו טבע, בעלות מחזור מאוחד של לפחות 20 מיליארד שקל ומחזור של 1.5 מיליארד שקל בישראל. חברות אלה יזכו להטבות גדולות יותר - שיעור מס של 5% בפריפריה או 8% במרכז לתקופה של 10 שנים. כדי להיכנס למסלול הזה קיימים שלושה תנאים חלופיים -השקעה של 400 מיליון שקל בפריפריה או 800 מיליון שקל בשנה במרכז; השקעה של 100 מיליון שקל במו"פ או 150 מיליון שקל במו"פ בפריפריה; והעסקת 250 עובדים בפריפריה או 500 עובדים במרכז.

  

לדברי שני, "אנחנו מחזרים אחרי חברות כאלה. נפגשנו עם לא מעט חברות שבכל מדינה אחרת מחזרים אחריהן גם כן, ואנו רוצים להיות אטרקטיביים אליהן. אנחנו לא מדינה שקרובה לשוק, ולכן אנחנו צריכים להיות תחרותיים".

  

בהתייחסו לביקורת על העובדה שהחוק מתמרץ רק חברות שמייצאות 25% מהמחזור שלהן בלבד, אמר שני: "זה לא חוק לעידוד הייצוא, זה חוק הנועד לעודד את ישראל כסביבה תחרותית".

  

ביקורת נוספת שנשמעה על החוק היא כי הוא פוסח על מגזר השירותים ומתגמל רק את התעשייה. לדברי קדמי, "נכון שהחוק הזה לא מתייחס לתעשיית השירותים, אבל זה כי אנחנו רוצים להתייחס למגזר הזה בנפרד".

 

שני אמר כי "מי שמשלמות כיום את עיקר המס במגזר השירותים הן חברות השירותים הפיננסיים וחברות שירותי תקשורת. הן ייכנסו למתווה המס היורד של מס החברות שקיים ממילא בישראל. רוב העסקים הקטנים והשירותים בכלל לא נמצאים בסף המס ולא משלמים הרבה מס. חברות שלא נמצאות בתחרות גלובלית - אנחנו לא חושבים שצריך לתת להן מסלול מס ייחודי, למעט מתווה המס היורד בחוק החברות הקיים.

  

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, אמר: "רוב הטבות המס עד היום הלכו ל-7-8 קונצרנים ענקיים. החוק החדש מפזר את הטבות המס. האי-ודאות שקיימת בחוק הקיים תוקעת רווחים. דיברנו עם הקונצרנים האלה והם אמרו לנו שגם אם נשלם עוד 1% מס זה שווה להן תמורת ודאות.

  

החוק החדש גם מבטל הטבות מס קיימות לחברות מחצבים, מה שאמור לפגוע בעיקר בכיל של משפחת עופר, וכן מבטל הטבות מס של 160 מיליון שקל בשנה לחברות ממשלתיות, מהן כ-13 מיליון שקל לתעשייה האווירית. הדוברים נשאלו האם הופעלו עליהם לחצים בעניין  מצד משפחת עופר. לדברי שני, "בכל שינוי שאתה עושה בחוק יש הרבה שנהנים, אף אחד מהם לא מתקשר. נסרדישי אמר כי "אנחנו נותנים שירותים לאנשים הללו ולכן הקשר עמם לא פסול".

 

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים מסר בתגובה: "סביבת המס לתעשייה המייצאת, בעיקר בפריפריה, תהפוך לטובה בעולם. השינוי בחוק עידוד יביא לתעשייה, לצמיחה ולתעסוקה חדשות טובות לאחר שנים של פגיעה מתמדת בכושר התחרות וביצוא.

 

"השינוי יהפוך את המשק הישראלי לתחרותי, יעיל ואטרקטיבי יותר עבור משקיעים מכל העולם, בדיוק כפי שהפחתת המס באירלנד הביאה לצמיחה של למעלה משני עשורים.

השינוי יביא לעידוד בעיקר של התעשייה הקטנה והבינונית אשר נאבקת על קיומה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x