בדרך לחקיקה ממשלתית: יקבעו תקרות שכר לבכירים בחברות ציבוריות
לפי תזכיר חוק שמקדם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך, תיגבר עצמאות הדירקטוריון וועדת הביקורת, וכן ייקבעו הליכי אישור מיוחדים לשכר הבכירים לצד הסדרת מבנה השכר בחברות הציבוריות
ניצחון לשלי יחימוביץ' וחיים כץ? ועדת השרים לבחינת שכר הבכירים החליטה היום להפיץ תזכיר חוק של משרד המשפטים ורשות ניירות ערך שיטיל הגבלות משמעותיות על קביעת השכר של בכירים בחברות ציבוריות. לפי התזכיר תיגבר עצמאות הדירקטוריון וועדת הביקורת, וכן ייקבעו הליכי אישור מיוחדים
"הסדרה עקיפה זו תוביל לקביעת שכר מושכלת וראויה", נכתב בהצעה. כמו כן, חברות ציבוריות יחוייבו לאמץ מדיניות גמול עם תקרות שכר שיאושרו על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון. לפי ההצעה, "הדירקטוריון הוא הגורם הנכון והראוי לאישור שכר הבכירים".
כותבי התזכיר גם מבינים כי חלה "עלייה בשכר הבכירים, שאינה קשורה בהכרח לביצועי החברות", לכן הוחלט על הגברת מעורבות בעלי המניות בקביעת מדיניות הגמול. המנגנון עליו הוחלט הוא שעמדת הדירקטוריון תובא לאישור האספה הכללית. אם העמדה לא תתקבל, ישוב הנושא לדיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון, ועליהם יהיה להתחשב בעמדת האסיפה הכללית.
בנוסף נקבע, כי החברות הציבוריות יחויבו לקבוע מדיניות גמול שיגלמו את מטרות החברה בראייה ארוכת טווח, תוך התייחסות לביצועים ולקריטריונים הניתנתים למדידה.
על החברה גם להתייחס ליחס בין השכר הממוצע בחברה לבין שכר הבכיר. "החברה תתקשה לתרץ פערי שכר גבוהים מדי, לא רק מטעמים ציבוריים, אלא גם מטעמים תועלתניים", לשון ההצעה. החברות יחוייבו לקבוע תקרה לכל אחד מהמרכיבים המשתנים בשכר, ותקרה למענקי פרישה (מצנחי זהב).
החברות יידרשו לקבוע מראש "שיקולים למתן בונוסים ומענקים" מדידים. עוד קובעת ההצעה, כי החברה תוכל לדרוש מעובדיה את החזרת התגמולים אם מידע בדבר ביצועי החברה יתברר כמוטעה או במקרה של התנהגות בלתי הולמת".
כל חברה תאלץ לקבוע "תקופת מימוש והבשלה של מספר שנים" בכל הנוגע למתן תמריצים הקשורים למניות החברה
את ועדת השרים מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להגיע להסכמות סביב הצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ ליצירת הגבלה של מכפלת 50 בין שכר הבכיר ביותר לעובד הזוטר בחברות הציבוריות.
כותבי התזכיר מניחים כי רק לבעלי שליטה בקבוצה עסקית בצורת פירמידה "אין אינטרס הוני לפקח בצורה מיטבית על מדיניות השכר". לכן במקרים אלו ייתכנו עדיין שינויים בהליך קביעת השכר. צוות השרים החליט להמתין למסקנות בנושא של הוועדה הממשלתית המקבילה הבוחנת דרכים להגברת התחרות.
יש לציין כי מדובר ב"מערכה ראשונה", ופרטי הצעת החוק צפויים להשתנות בחודשים הקרובים. כבר עכשיו הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה חלוקים בדעתם לגבי נחיצות החוק. הרשות לני"ע ומשרד המשפטים צפויים לקדם את ההצעה, בעוד שאנשי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל יערימו קשיים על יישומה. בזמן הקרוב גם יתפתח דיון ציבורי שללא ספק ישפיע על עיצוב ההחלטה בעתיד, במידה ותזכה לאישור הממשלה ותגיע לכנסת.
ח"כ יחימוביץ' אמרה הבוקר כי "מדובר בהצעות משמעותיות. כעת יש לעמוד על המשמר כדי שההצעות לא יכורסמו בדרך ליישומן וכי לכל הפחות ישארו כפי שהן ויהפכו במהירות לחקיקה. נתוני דו"ח העוני ולעומתם שכר הבכירים הם עוול מוסרי וכלכלי שאסור לחברה הישראלית להמשיך לספוג".
ח"כ חיים כץ אמר בתגובה: "אני שמח שהצלחנו להעיר את הממשלה ולהביא לקידום הצעת חוק ממשלתית שמטרתה -הגבלת שכר הבכירים. הפערים החברתיים ההולכים וגדלים הפכו לאיום של ממש על החברה הישראלית. יש צורך בהול בהתערבות רגולטורית שתביא לצמצום הפערים החברתיים בישראל והצעת החוק הינה צעד ראשון וחשוב".
חבר ועדת השרים שר הרווחה יצחק הרצוג, ציין היום כי "זהו צעד חשוב שמקבל היום, משנה תוקף על רקע נתוני דו"ח העוני של שנת 2009 המצביעים על עלייה דרמטית בפערים החברתיים, הנובעים בין היתר בשל שכר בכירים שלעיתים הוא בלתי אפשרי ובלתי מתקבל על הדעת. ההצעה הזו מובילה לכך שגם בתאגידים מסודרים יהיה דיון ויהיו כללים ברורים ונוקשים. סינון וברור שכר הבכירים והגבלתם בצורה של דיון בתוך התאגיד לצד קביעת תקרה לשכר מופרז הוא מנגנון נכון מבחינה חברתית".
