$
בארץ

האם הצלחה תלויה בלימודים אקדמיים?

"כלכליסט" מציג חמישה אנשים שהצליחו בלי תעודה, ושמע מהם איך מגיעים להישגים בלי לעבור באקדמיה. רני רהב: "השכלה גבוהה היא קריטית לכל אדם באופן אישי וגם לחברה בישראל"

שגית פסטמן 08:5317.10.10

כשבאים לדון בשאלה מה כדאי ללמוד כדי להשתלב במקצועות העתיד, צריך לשים על השולחן שיקול נוסף, קצת מהפכני אבל בהחלט שווה בירור - האם לימודים אקדמיים נחוצים בכלל בעידן שבו יזמות היא אחד הכישורים המוערכים בשוק העבודה, וילדי אינטרנט מייסדים חברות סטארט־אפ ומתמחים בשיווק ברשת.

 

"ברוב התחומים באוניברסיטה לא מלמדים עתידנות אלא דווקא היסטוריה", אומר ל"כלכליסט" עופר ברייר, יועץ עסקי ומנכ"ל בית ספר לקריירה, שנשר מהלימודים בכיתה ז' ולא חזר מאז.

 

 

הסיבות (או התירוצים) להתחמק מלימודים אקדמיים מגוונות: לא כל המקצועות הנלמדים באוניברסיטה הם פרקטיים, התמקצעות בתפקידים מחייבת לעתים השכלה ביותר מחוג לימודים או תואר אחד, או שדי בקורסים מקצועיים כדי להגיע לרמה טובה ואין צורך בשלוש שנות לימוד (או יותר) באוניברסיטה או מכללה. תוסיפו לזה את העול הכלכלי, את העיכוב בדרך לעצמאות כלכלית ואת העובדה שלא כולם נהנים מהלימודים (אם כי בסקר שערך "כלכליסט" עם מכון המחקר מדגם, 85% מהסטודנטים דיווחו כי הם נהנים מהלימודים).

 

אז צריך ללמוד, או שעדיף פשוט להסתער על הדבר הבא? "כלכליסט" מציג חמישה אנשים שהצליחו בלי תעודה, ושמע מהם איך מגיעים להישגים בלי לעבור באקדמיה. על אף סיפורי ההצלחה שמוצגים כאן, ציבור הסטודנטים מאמין בנחיצותם של הלימודים, כפי שעולה מתוצאות הסקר: יותר מ־50% מאמינים שצריך תואר אקדמי בשביל להשיג עבודה, וכ־30% מאמינים שצריך לסיים גם תואר שני. גם איש יחסי הציבור רני רהב, שאינו אוחז בתואר אקדמי, אומר היום: "רק במסגרת האקדמית אפשר להגיע להישגים יוצאים מן הכלל בכל תחום", וממליץ לא לוותר על לימודים.

 

עופר ברייר, מנכ"ל בית ספר לקריירה מקבוצת ברייר:

 

ברייר, מהיועצים העסקיים הבולטים בישראל ובעולם, מאס בספסל הלימודים כבר בכיתה ז'. הוא מכנה את עצמו אוטודידקט ומאמין שהדרך להצלחה ממש לא חייבת לעבור דרך שום אוניברסיטה. "יש יתרונות גדולים בלא להיות מלומד אקדמאי", הוא קובע חד־משמעית. "כשאתה נכנס לאקדמיה אתה יוצא כמו מפס ייצור - לומד את אותם חומרי לימוד, נשען על אותם כלים סטנדרטיים, מדבר את אותה שפה כמו כולם. לאנשים שהם חלק מאותה מערכת, קשה מאוד להמציא את עצמם מחדש. מבחינתי, העובדה שלא הייתי סטודנט הפכה אותי לאדם שלא רואה את המציאות מסביבו כמו כולם. הייתי ואני עדיין צריך להמציא ידע בעצמי. אני מאמין שיש לי יתרון יחסי מול אחרים בתחום שלי בזה שאני צריך לייצר משהו שאינו בסטנדרט".

 

וזאת המלצתך לכל אחד?

"זה נורא תלוי לאיזה תחום מכוונים. הסטודנט צריך לחקור כמה דברים: קודם כל, מה הביקוש בשוק בתחום הספציפי שלו. שנית, הוא צריך לבדוק מה היכולות שיש לו ואין לו להציע. קיים גם פרמטר אובייקטיבי, שהוא לאן העולם הולך, מהם הטרנדים הבאים. חשוב לבדוק אם בכלל מלמדים באוניברסיטה את מה שהוא רוצה ללמוד. למשל, כל התחום של המדיות החדשות לא קיים באקדמיה. במאמר מוסגר, אני רוצה להזכיר שברוב התחומים באוניברסיטה לא מלמדים עתידנות אלא דווקא היסטוריה".

 

יורם עינב, מנכ"ל חברת 5 נגרים:

 

נקודת הפתיחה של יורם עינב, שמנהל היום כ־100 עובדים ושבעה סניפים של הרשת, היתה די נמוכה. "עזבתי את הלימודים בכיתה י' מאילוצים כלכליים. ידעתי שאני אוהב ללמוד ושאני אסתדר גם בלי לימודים פורמליים", הוא אומר. "במחשבה לאחור, גם אם תנאי הפתיחה שלי היו טובים יותר, אני חושב שמזל שלא למדתי באוניברסיטה, בעיקר כשמדובר בתחום של ניהול, שהוא פחות מדעי ויותר הוליסטי. זו גם הסיבה שכשאני מקבל מנהלים לעבודה, אני נותן לסעיף ההשכלה משקל של 20% בלבד. חשוב לי יותר לבחור אותם לפי האישיות, לבדוק אם הם נחושים, בעלי יכולת למידה, מקצועיים, נעימים וכדומה".

 

יורם עינב יורם עינב

מניסיונך, מה תמליץ לאחרים?

"להיצמד לגוף או לאדם שיכולים ללמד אותך מהשטח, ולא ללמוד מהמקום של ספסל הלימודים. אני חושב שהטעות של אנשים היא שהם מתחילים ללמוד בנקודת ההתחלה, כשהם עדיין לא מבינים מה הם רוצים וצריכים. לטעמי, רק מי שמתנסה קצת יכול להכיר את עצמו, להבין איפה החולשות שלו ולחזק אותן באמצעות לימודים נקודתיים".

 

יוסף פרץ, מעצב אופנה:

 

מעצב האופנה יוסף החליט, לאחר תקופת התנסות קצרה בלימודים פורמליים, שהמסגרת לא מתאימה לו. הוא נשר מקורס בסיסי לאופנה של משרד העבודה, ולא הצליח לגייס כוח וסבלנות לסיים את שני קורסי היסוד שהתחיל ללמוד בשנקר. "היום, אחרי 12 שנים מוצלחות בתחום, אני חושב שללימודים פורמליים בתחום האופנה יש יתרונות וחסרונות", אומר יוסף. "בכל מה שקשור לטכניקה, למשל, חשוב להיות מאוד בקיאים, ואת זה אפשר לקבל בעזרת לימודים מקצועיים. מצד שני, פגשתי סטודנטים מצטיינים שסיימו בתי ספר ידועים, ודווקא שם דיכאו להם מאוד את כל מה שקשור לתחום העיצוב וליצירתיות. אני לא יכול להגיד שארבע שנים במסגרת לימודית נותנות יותר מארבע שנות עבודה בשטח".

 

ילד שהיה בא היום ושואל אותך מה לעשות, לימודים או עבודת שטח, מה היית ממליץ לו?

"לילד שלי הייתי אומר ללכת ללמוד, אבל הייתי ממליץ לו בחום לבדוק שהמוסד הלימודי שהוא שוקל ללכת אליו אכן נותן לו ערך מוסף לעומת מי שעסק במקביל אליו בעבודה נטו. היום כל מוסד אקדמי חייב לבדוק שהוא נותן לתלמידים שלו ערך מוסף. יש לי חברים שלמדו ולמדו, ומרוב לימודים, כשהם יצאו לשוק הם היו בהלם קרב, כי בפועל צריך כישורים נוספים - יחסי אנוש טובים, יכולת שיווק ומכירה ועוד. מצד שני, כשמסתכלים מסביב, אנחנו מכירים המון אנשים שלא למדו והצליחו וזה אומר הכל".

 

 

רני רהב, יו"ר ובעלים רהב תקשורת ויחסי ציבור:

 

"באופן אישי ולצערי הרב, לפני 30 שנה לא ידעו לטפל במגבלת הדיסלקציה ואיך לקבל תלמיד חריג כמוני. האופציה ללמוד באוניברסיטה לא היתה אפשרות במקרה שלי", מספר היחצ"ן רני רהב, "למרות זאת אני חושב שהשכלה גבוהה היא קריטית לכל אדם באופן אישי וגם לחברה בישראל. כשאדם כמו וורן באפט מעיד שמיטב המוחות בעולם נמצאים בישראל, נראה שיש לאקדמיה חלק באמירה כל כך מחמיאה".

 

בתחום שלך, יחצ"נות, לימודים פורמליים היו מקדמים אותך?

"בואי נגיד שזה לא היה מזיק ולא היה מוסיף באופן דרמטי. למזלי, אני עובד עם אנשים מכל התחומים ולומד מהם. אבל ברמה האישית הייתי רוצה שיהיה לי למשל תואר שני בעריכת דין, כדי שאוכל לעזור לאנשים בתחום".

 

ומה היית ממליץ לאחרים?

"חד־משמעית ללכת ללמוד. השכלה היא דבר חשוב ביותר, והיא מקדמת אותנו באופן אישי ובאופן לאומי. אני מאמין שרק במסגרת האקדמית אפשר להגיע להישגים יוצאים מן הכלל בכל תחום".

 

זיו הנדל זיו הנדל צילום: יובל חן
זיו הנדל, ממייסדי פריים סנס:

 

אחרי שתרם שבע שנים ביחידת 8200 של חיל המודיעין, זיו הנדל הקים עם חברים את פריים סנס, והיום משמש ראש צוות תוכנה. "למעשה, אני עובד כמתכנת מקצועי מגיל 14 ועד היום - כבר יותר מ־15 שנה", מספר הנדל. "כשמדובר בלימודים פורמליים, בקושי סיימתי בגרויות. אני מאמין שלימודים פורמליים לא היו תורמים לי ובטח לא בתחום התכנות. את ההתקדמות שלי בתחום השגתי בעיקר מפרויקטים ותחביבים שעשיתי בזמני הפנוי בבית. הצבא לימד אותי הרבה בתחום הניהול, וחשוב מזה - בתחום פתרון בעיות שמוגדרות "בלתי אפשריות" בצורות הכי יצירתיות שאפשר, וזה משהו נדיר, שלא יכולתי ללמוד בשום מקום אחר, והדבר שתרם הכי הרבה להצלחתי בחיים".

 

כל אחד יכול להיות אוטודידקט?

"אנשים כמוני הם דבר די נדיר, ומה שהתאים לי והסתדר לי בחיים לא יתאים לכמעט כל האנשים האחרים. אני יכול לספור על כף יד אחת את האנשים שיש בחברה שלי בתחום הפיתוח שאין להם תואר פורמלי, ואני גם חייב להודות שהדרישות שלנו לקבלת עבודה בחברה הן תואר ראשון לפחות. כשאדם מצליח לסיים תואר זה מעיד על רצינות מסוימת ועל יכולת מחויבות שכן חשובה לנו בחברה. זה פשוט סוג של פילטר. אני אישית חושב ששנת ניסיון כמתכנת בסטארט־אפ או בחברה מכובדת אחרת הרבה יותר מועילה בחיים מתואר ראשון".

 

מה תמליץ לאחרים?

"אם אתה לא באמת מבריק בצורה יוצאת דופן בתחומך, לימודים פורמליים חשובים, ועוזרים במציאת עבודה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x