בלעדי ל"כלכליסט": בנק ישראל והאוצר מגבשים מהלך משולב בשוק המט"ח
בנק ישראל והאוצר בוחנים שורה של מהלכים מינהליים כדי להקטין את היקף תנועות ההון לזמן קצר, שגורמות להתחזקות השקל. בין הצעדים: הגדלת הביטחונות על עסקאות החלף קצרות טווח ומס על פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח
בנק ישראל ומשרד האוצר מגבשים מהלך משולב לבלימת הירידה בשער הדולר. כך מעריכים גורמים בכירים בשוק ההון על רקע העובדה שגם רכישות הדולרים הגדולות שביצע בנק ישראל בשבוע שעבר לא הצליחו לבלום את המשך ההידרדרות בשערו של המטבע האמריקאי, שנסחר בסוף השבוע ב־3.60 שקלים לדולר.
לדבריהם, המהלך המשולב יכלול צעדים מינהליים הנמצאים בתחום סמכותם של האוצר ובנק ישראל, שנועדו להקטין את היקף תנועות ההון לזמן קצר הזורמות לארץ וגורמות להתחזקות השקל. בשבוע שעבר התגבר מאוד הלחץ על הדולר בארץ, בעיקר מצד בנקים זרים כמו סיטיגרופ ודויטשה בנק שמכרו כמויות גדולות במיוחד של מטבע חוץ. כתוצאה מכך נחלש הדולר וירד לראשונה זה יותר משנתיים לרמה של פחות מ־3.60 שקלים.
בסוף השבוע פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח זינקו בחודש שעבר בכ־2.1 מיליארד דולר, לשיא חדש של כ־66.3 מיליארד דולר. הזינוק ביתרות נבע מהתחזקות היורו ביחס לדולר, שהגדיל את היקף היתרות הנקובות בדולרים בכ־1.7 מיליארד דולר ומרכישת כ־700 מיליון דולר על ידי בנק ישראל. תופעות דומות, בהיקפים גדולים יותר, צפויות גם החודש, דבר שעשוי להגדיל את יתרות המט"ח לרמה קרובה ל־70 מיליארד דולר.
להערכת גורמים בכירים בשוק ההון, בנק ישראל עשוי גם להורות לבנקים הישראליים לדרוש מהבנקים הזרים הפעילים בארץ ביטחונות גדולים יותר לצורך ביצוע עסקאות החלף (SWAP) קצרות טווח במטבע חוץ.
על פי נתוני בנק ישראל, הגופים הספקולנטיים מבצעים כשני שלישים מפעילותם באמצעות עסקאות החלף, והמהלך המתוכנן נועד להקטין במידה ניכרת את יכולתם לפעול באפיק זה.
עסקאות ההחלף הן בפועל מעין הלוואות במטבע חוץ, והן כשלעצמן אינן משפיעות על שער החליפין של הדולר. עם זאת, עסקאות אלו משמשות מקור מימון חשוב שבאמצעותו יכולים הספקולנטים "ללוות" דולרים בכמויות גדולות, שאותם הם ממירים לשקלים. כיום, הביטחונות שנדרשים הבנקים הזרים להציג כנגד עסקאות ההחלף נמוכים יותר מאלה שהם נדרשים לתת בעסקאות אחרות.
משרד האוצר, מציינים הבכירים בשוק ההון, שוקל להודיע על הטלת מס על תנועות הון לטווח קצר. זאת לאחר שבדיקה שנערכה בנושא מראה כי זרמי ההון המתחייבים מכלל יבוא ויצוא הסחורות והשירותים של ישראל אינם מסבירים את כל ההתחזקות שנרשמה השנה בשער השקל.
על פי הערכות בנק ישראל, הפעילות הספקולטיבית במטבע חוץ תומכת בעיקר בהתחזקות השקל מול הדולר. זאת בשל העובדה שהתנאים הבסיסיים של המשק הישראלי, כמו העודף במאזן התשלומים ופער הריביות בין השקל לבין הדולר, תומכים בהחלשת המטבע האמריקאי.
מומחים בשוק ההון טוענים שהמהלך שעשוי בנק ישראל להפעיל לא מחייב פעולות חקיקה מיוחדות, כאשר פרסום הנחיה של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו תספיק. עם זאת, עלולה להיווצר בעיה משפטית בשל העובדה שהמהלך עלול לעמוד בסתירה להסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל.
