$
בארץ

"הדולר יכול לרדת גם מתחת לרמה של 3.2 שקלים"

שער החליפין של הדולר המשיך לצלול גם אתמול חרף רכישות המט"ח בידי סטנלי פישר. מנכ"ל קבוצת פריקו לניהול תיקי מט"ח, יוסי פריימן: "בנק ישראל ממתין עם התותחים הכבדים שלו לרגע שהדולר יירד מתחת ל-3.5"

אמנון אטד 06:5607.10.10

הדולר ממשיך לאבד גובה במהירות. בשבעת ימי המסחר האחרונים נחלש המטבע האמריקאי לעומת השקל בשיעור מצטבר של 2.5%. אתמול ירד שערו היציג של הדולר ב־0.5%, ונקבע על רמה של 3.601 שקלים. לאחר קביעת השער היציג המשיך הדולר להיחלש, וירד במסחר הבין־בנקאי עוד ב־0.5% לנקודת שפל חדשה של 3.58 שקלים.

 

סטנלי פישר סטנלי פישר צילום: אוראל כהן

הסיבה העיקרית לירידה המחודשת בשער הדולר היא החולשה שמפגין לאחרונה המטבע האמריקאי בעולם. גם העלאת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הופכת את השקל לאטרקטיבי יותר בעיני המשקיעים הזרים. התחזקות השקל בולטת במיוחד על רקע מאמצי בנק ישראל להחלשתו: מאז העלאת הריבית בתחילת השבוע שעבר, בנק ישראל מתערב במסחר במט"ח כמעט מדי יום, ובתקופה זו רכש מאות מיליוני דולרים המצטרפים ל־1.3 מיליארד הדולרים שרכש בנק ישראל באוגוסט־ספטמבר.

 

"בנק ישראל ימתין עם התותחים הכבדים עד לרגע שבו שער הדולר יירד ל־3.52–3.48 שקלים. ברגע שתיפרץ הרמה של 3.45–3.4 שקלים, רמת המטרה החדשה של השוק תעמוד על 3.23 שקלים - שהיתה הנקודה שבה התחיל בנק ישראל לקנות 100 מיליון דולר ביום, ב־9 ביולי 2008. הדולר יכול לרדת גם מתחת לנקודה הזאת", כך מעריך מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן, בראיון ל"כלכליסט".

 

"פער הריביות לא מעניין"

 

לדברי פריימן, במשחק בין השקל לבין הדולר יש כמה מרכיבים. מרכיב אחד הוא המרכיב המקומי. "אם רק נתוני המאקרו־כלכלה של ישראל היו קובעים, השקל צריך להמשיך להתחזק, כי הכלכלה שלנו לעומת משקים אלטרנטיביים היא הרבה יותר מעניינת והרבה יותר טובה. המרכיב הנוסף הוא מה שקורה במלחמת המטבעות בעולם, שבאה לידי ביטוי בתנועות ההון. זו תופעה שבה הדולר עובר רעידת אדמה מול מטבעות אחרים בעולם, ובהם גם השקל".

 

ומה לגבי פער הריבית שבין השקל לבין הדולר?

"פער ריבית של 0.25% או 0.5% אינו גורם מספיק כדי שהמשקיעים ירצו להשקיע במטבע מסוים. בתקופה האחרונה, פערי הריביות בין המדינות העיקריות בעולם - ארצות הברית, גוש היורו, בריטניה ושוויץ - נעים בין 0% ל־1%. כך שנוצר מצב שכדי לנצל פערי ריביות, המשקיעים צריכים ללכת למטבעות אקזוטיים יותר שנותנים ריבית גבוהה יותר, כמו הריאל הברזילאי עם ריבית של כ־10% בבנק המרכזי של ברזיל, או הדולר האוסטרלי שהתחזק לאחרונה באופן מרשים. לכן, השיקול להשקיע בשקל רק בגלל פער ריבית בינו לבין הדולר, שנע כיום סביב 1.5%, אינו מספיק מעניין וחזק".

 

תנועות ההון הגדולות שזורמות לארץ אינן נובעות מפערי הריבית?

"תנועות ההון האלה אינן מחפשות דווקא את ההפרש של 0.5% בריבית. זה כשלעצמו אינו מספיק. הסיבה שבגללה קרנות הגידור באות לכאן כדי להמר על השקל היא כי הן חושבות שנתוני המאקרו־כלכלה של המשק הישראלי הם פנטסטיים, ולכן יש סיכוי לראות את השקל ברמות גבוהות יותר. פער הריביות החיובי לטובתן מהווה במקרה הזה רק מקדם ביטחון, בונוס".

 

 

"המשקיע לא מחפש קזינו"

 

למה משקיע זר, שמשקיע במטבע המקומי, צריך להתעניין בנתוני המאקרו של אותו משק?

"המשקיע האמריקאי הממוצע לא מחפש לעשות קזינו על השקל־דולר. הוא נכנס לבנק ומחפש איפה הוא יכול להשקיע את כספו. כיום הוא יכול לבצע פעולות במשק הישראלי בקלות רבה, באמצעות מוסדות פיננסיים בינלאומיים שיושבים בארץ. צריך גם לזכור, שמה שבנק ישראל עושה בשוק המט"ח ממתן ומעדן את התנודות בשערים. זו לא הטלטלה של אחוזים שלמים מדי יום שאנחנו רואים לאחרונה, למשל, בשוקי הסחורות הבינלאומיים".

 

מה רכישות המט"ח של בנק ישראל אומרות למשקיע הזר?

"הן אומרות לו קודם כל שהמערכת בארץ נמצאת תחת בקרה. שהמשק הישראלי זה לא מדינת עולם שלישי, שזו לא הפקרות, שיש פה גורם מרכזי שיכול לעמוד נגד הזרם. ולכן הוא אומר לעצמו שאין לו מה להפסיד אם הוא משקיע במשק הישראלי".

 

אז בנק ישראל מזמין עוד משקיעים זרים, וגורם להגברת זרם המט"ח לארץ.

"מה שבנק ישראל עושה הוא בעצם למתן את התהליך. הוא לא הולך נגד המגמה, והוא גם לא יכול לפעול לאורך זמן נגד המגמה".

 

אבל התוצאה בפועל לא הפוכה ממה שבנק ישראל רוצה להשיג?

"התוצאה בפועל היא שהיום, מאכילים את בנק ישראל מרורים והוא בולע את הסחורה. קח לדוגמה את מה שקרה אתמול. בנק ישראל התערב בסכום יותר משמעותי, ושער הדולר עלה. אז בנק ישראל הבין שהוא בעצם היחיד שקונה וכולם מוכרים לו, הפסיק לקנות ואז השוק ירד מהר מאוד בחזרה. בנק ישראל לא קורא לספקולנטים להמר נגדו, אלא פועל למתן את התנודות בשוק".

 

לאן כל זה מוביל?

"להערכתי, בנק ישראל ימתין עם התותחים הכבדים שלו לרגע שבו שער הדולר יירד לרמה שבין 3.48 שקל ל־3.52 שקל. שם נראה אותו באופן יותר משמעותי בשוק. בנקודה זו הוא יחפש את השחקנים שירצו לממש רווחים, וכאשר זה יקרה, בנק ישראל ירצה לקפוץ על העגלה, יצטרף למגמה ויקנה דולרים בכמויות גדולות, כי אז הכוח שלו יהיה הרבה יותר חזק".

 

אתה באמת חושב שהדולר יכול לרדת לשערים כל כך נמוכים?

"כן, ואף יותר. להערכתי, שני הגורמים שהצליחו עד עכשיו לשמור על הדולר ברמות שבו הוא נמצא הם המשבר הפיננסי העולמי, שדחף את המשקיעים לעבר 'אי מבטחים' בצורת הדולר, וההתערבויות במסחר במט"ח של בנק ישראל. ברגע שתיפרץ הרמה שבין 3.5 שקלים ל־3.45 שקלים, רמת השפל של 3.23 שקלים תחזור להיות רמת המטרה של השוק. גם בנק ישראל יודע את זה".

 

אז גם רמת השפל הקודמת של 3.23 שקלים נמצאת בסכנה?

"אני חושב שהדולר יכול לרדת גם מתחת לנקודה הזאת".

 

מכה קשה לחברות היצוא

 

במהלך הרבעון השלישי של 2010 נחלש הדולר ב־5.4%. הירידה הזאת, שלפי שעה נמשכת גם בתחילתו של הרבעון הרביעי של השנה, היא מכה קשה לחברות היצוא, שמטבע הפעילות המרכזי שלהן הוא הדולר האמריקאי. חברות אלו עתידות לציין בדו"חות הרבעון השלישי כי חולשת הדולר פגעה בהכנסותיהן במונחים שקליים ואף גררה עמה קיטון בהונן העצמי, עקב התכווצות ההון העצמי השקלי של החברות־הבנות שלהן, שאחראיות לשיווק והפצת המוצרים במדינות היצוא.

 

מנגד, החברות מוטות היצוא שפעילותן העיקרית היא שיווק במדינות היורו, דווקא נהנו מעדנה ברבעון השלישי, לאחר שהמטבע האירופי התחזק ב־4.8% בתקופה שבין סוף יוני לסוף ספטמבר.

 

עמי אראל, יו"ר מכון היצוא ונשיא דסקש, מסר ל"כלכליסט": "בהסתכלות ארוכת טווח, אנו עדים להתחזקות השקל בשיעור של כ־15% מול סל המטבעות של המדינות שעמן סוחרת ישראל, לעומת הממוצע שנרשם בשנת 2007 ערב תחילת המשבר. הבעיה היא שההשפעה של תיסוף השקל מול הדולר משמעותית יותר ליצואנים, משום שעיקר התמורה שלהם היא בדולר. השפעת התיסוף באה לידי ביטוי בפיגור של כ־12 חודשים, ולפיכך אפשר לצפות שעיקר השפעתו תתבטא ב־2011. להערכתנו, השפעת התיסוף תתבטא באובדן יצוא של כ־2 מיליארד דולר ב־2011 ובהפסד צמיחה של יותר מ־0.5%".

 

סייע בהכנת הכתבה: עומרי כהן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x