שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

השופט המליץ והמדינה הסכימה: מסמכים שמוגשים לוועדת ששינסקי פתוחים לציבור

משרד האוצר חשף אתמול בפני הציבור את כל חוות הדעת שהוגשו לוועדת ששינסקי הבוחנת את מדיניות התמלוגים על תגליות הגז והנפט. בדיקת "כלכליסט" מגלה: 11 מתוך 31 חוות הדעת שהוגשו נגד העלאת התמלוגים, הוזמנו על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה. במקביל רק 11 חוות דעת הוגשו מטעם הציבור בעד העלאת התמלוגים

מארק שון 07:0031.08.10

עתירת חברות הגז לקבל לרשותה מסמכים ממשרד האוצר הניבה פירות, עוד לפני שהתקיים הדיון הראשון מול שופט.

 

חוות הדעת והמסמכים שהוגשו לוועדת ששינסקי, הבוחנת את המדיניות הפיסקאלית בשוק הגז הטבעי, מפורסמים באתר משרד האוצר, כפי שעולה גם ממכתב שנשלח אתמול (ב') מהלשכה המשפטית של משרד האוצר.

 

הלשכה המשפטית מדגישה, כי היא עושה זאת לאור המלצת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, שכתב בהחלטה קצרה מה-18 באוגוסט כי "בזהירות המתחייבת אמליץ לבאי כוח הצדדים לבוא בדברים ביניהם במישרין, כי על פני הדברים דומני כי לפחות לגבי מקצת מן המסמכים ניתן להגיע להסכמה".

 

חברות הגז עתרו לאחרונה כאמור לבית המשפט, לאחר שבקשתם לחשוף חומרים נענתה בשלילה על ידי משרד האוצר. החברות ביקשו בין היתר את הדו"ח המקורי של החברה הבינלאומית IHS שהוגש למדינה בעניין בשנת 2003, ניתוחים כלכליים שונים בנוגע למשק הגז, חוות דעת שהוגשה מטעם פרופ' ברק מדינה ואת עמדתה המשפטית של רשות המסים בנושא.

 

את חברות הגז מייצגת סוללה ארוכה של עורכי דין, ביניהם פיני רובין ועופר צור ממשרד גורניצקי, צבי אגמון, רובי בכר ואיל רוזובסקי.

 

משרד האוצר סירב לחשוף את מרבית החומרים, והדיון בעתירה בבית המשפט נקבע ליום ג' הבא. עתה, הוחלט לפרסם את חוות הדעת. בנוגע לדו"ח של חברת IHS הודגש במכתב שנשלח אתמול, כי נציגי חברות הגז מוזמנים להגיע פיזית למשרד האוצר ולקבל ממנו העתק.

 

 

אדם טבע ודין (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: העלאת התמלוגים היא אינטרס ציבורי מובהק, כי את הרווחים מהגז גורפים היזמים ולא הציבור. כמו כן יש למדוד את עלות הזיהום שנגרם כתוצאה משאיבת הגז מקרקעית הים, ולמסות בהתאם. את תקבולי המס והתמלוגים יש להעביר לקרן יעודית שתשמש להשקעה, פיתוח ומחקר בתחומי האנרגיה בישראל, ויישום התייעלות אנרגטית וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

  • לחוות הדעת של אדם טבע ודין - לחץ כאן

 

משרד רו"ח בריטמן אלמגור (ישראמקו)

עיקרי הטיעונים: רוב הזכויות בשותפות הן של הציבור, ולא של מי שמכונה "אילי הון", לכן העלאת התמלוגים באופן רטרואקטיבי תזיק לציבור באופן קשה. מדובר במאות אלפי אנשים שהשקיעו ביצירת הון לביצוע קידוחים ב־21 השנים האחרונות.

  • לחוות הדעת של ברייטמן אלמגור זוהר ושות' - לחץ כאן

 

פרופ' יוסי בן ארצי (עצמאי)

עיקרי הטיעונים: אוצרות הטבע שייכים לציבור, ולכן חלוקת הרווחים צריכה להיות 80% למדינה ו-20% ליזם. התמלוגים צריכים להשפיע על חיי כלל האזרחים, ולא רק על שכבות דקות של עוסקים ומקורבים לנושא. יש להקצות חלק מהרווחים לטובת מחקר אקדמי

  • לחוות הדעת של פרופ' יוסי בן-ארצי - לחץ כאן

  

התנועה לאיכות השלטון (עצמאי)

עיקרי הטיעונים: מדובר במשאבים טבעיים אשר למדינה זכות מוקנית בהם. יש לשקול יצירת מנגנון לפיצוי היזמים, שיתבסס על שיעור הסיכון הטמון בפרויקט. מנגנון זה עדיין ישאיר את מירב הנכסים בידי המדינה, אך יאפשר למשקיעים להחזיר את השקעתם ואף להנות מרווח הוגן. כל הסכם שייערך מעתה ואילך בין המדינה ליזמים ייעשה באמצעות מכרז.

  • לחוות הדעת של התנועה לאיכות השלטון - לחץ כאן

  

רציו ים (שותפה בקידוחי לוויתן)

 

עיקרי הטיעונים: לוחות הזמנים שניתנו להגשת עמדות אינם סבירים, ובכתב המינוי של הוועדה לא ניתן נימוק למה הקימו אותה בכלל. שינוי שיעור התמלוגים דינו כהפרת הסכם בין המדינה לרציו, שמחזיקה במספר רישיונות ואחזקות ברישיונות לקידוח. אם רציו הייתה מפסידה כסף, המדינה לא הייתה משתתפת בהפסדים.

  • לחוות הדעת של רציו חיפושי נפט - לחץ כאן

  

נובל אנרג'י (השותפה האמריקאית הקידוחים. מחזיקה ברוב מניות קידוחי הגז מול ישראל)

עיקרי הטיעונים: החברה החלה לפעול בישראל מ־1988 לאחר ששקלה את הסיכונים הכרוכים בכך. אלמלא התנאים הללו החברה יכלה להשקיע במקומות אחרים בעולם, חלקם יותר אטרקטיביים. שינוי התמלוגים כמוה כפגיעה בקניין, מה גם שהמדינה התחייבה בעבר שלא להעלותם. החלת מס ספציפי על חברות בתחום הגז תהיה סתירה של מס החברות הישראלי.

 

כ־20 ארגוני חברה וסביבה, שבראשם שתי"ל (הקרן הביצועית של הקרן החדשה) (עצמאים)  

עיקרי הטיעונים: שיעור התמלוגים כיום נמוך מדי, ואינו מהווה תגמול הולם עבור השימוש במשאב הנדיר. יש לקבוע מדיניות כוללת לגבי שימוש בכלל משאבי הטבע, לרבות קרקע, מים, אוויר ומחצבים.

  • לחוות הדעת של ארגוני חברה וסביבה בנושא מחצבי הנפט והגז - לחץ כאן

 

העמותה הישראלית לכלכלה בת קיימא (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: הסיכון בחיפושי הנפט אינו של היזמים בלבד, כי אם גם של הציבור. אנו מציעים ליישם מנגנון של תמלוגים מדורגים: על כמות ראשונית של המשאב (25BCM) ייגבו תמלוגים בשיעור 12.5%. מעבר לכמות ראשונית זו, התמלוגים יעלו (50%–80%) כדי לשקף את הבעלות של כלל הציבור על המשאב.

  • לחוות הדעת של האגודה הישראלית לכלכלה בת קיימא - לחץ כאן

 

Pelagic Exploration Company (מחזיקה ברישיונות חיפוש במים עמוקים סמוך ללוויתן) 

עיקרי הטיעונים: המפתח להצלחת תעשיית חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל הוא בשימור סביבה עסקית ידידותית ואמינה. במקרים רבים, חברות בינלאומיות נמנעות מהתרחבות לישראל עקב חששן מהמצב הגיאו־פוליטי שלה. אם יתווסף לכך תקדים כמו שינוי רטרואקטיבי בתמלוגים, השקעות החברות הזרות ייעצרו. עם זאת, יש הצדקה לבצע שינויים בתנאי זיכיונות עתידיים.

  • לחוות הדעת של Pelagic Exploration Company - לחץ כאן

 

המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: אוצרות הטבע הקיימים בתחומה של מדינת ישראל הם נחלת כלל אזרחיה, וזכותם להיות הנשכרים העיקריים מרווחיהם. יש להעדיף את שיקולי טובת הרוב ועקרונות הצדק החלוקתי על פני שיקולי הצדק המשפטי הפורמלי ולהעלות את חלקה של המדינה ממיסוי ותגמולים גם יחד ל־75%.

  • לחוות הדעת של המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי - לחץ כאן

 

כהן פיתוח (מחזיקים 50% מאבנר) 

עיקרי הטיעונים: העלאת שיעור התמלוגים מהווה הלאמה של היתרי קידוח שניתנו לחברות שפועלות בתחום, ושינוי רטרואקטיבי מהווה פגיעה קשה במשקיעים.

  • לחוות הדעת של כהן פיתוח ומבני תעשיה בע"מ - לחץ כאן

     

    IEI (בעלי זיכיון לכריית פצלי שמן בחבל עד עולם) 

    עיקרי הטיעונים: שוללים את נושא רטרואקטיביות התמלוגים. מציעים לייעד חלק מהתמלוגים העתידים שיגבו - אם ייגבו - לקרנות למו"פ בתחום איכות הסביבה ולתשלום לרשויות מקומיות שבשטחן מתבצע הקידוח.

  • לחוות הדעת של IEI - לחץ כאן

     

    פרופ' ברק מדינה (עצמאי) 

    עיקרי הטיעונים: אין מניעה להעלות בשיעור סביר את גובה התמלוגים בגין גז שטרם הופק, שכן לא מדובר בעסקה בין המדינה למפיקי הכז אלא במס המוטל מכוח חוק. סביר להניח שהעלאת גובה התמלוגים לא תגרום לחברות הגז להפסיד, גם בהתחשב בהשקעות שהשקיעו בחיפושים, ולכן אין כאן פגיעה משמעותית באינטרס ההסתמכות שלהם.

  • לחוות הדעת של פרופ' ברק מדינה - לחץ כאן

      

    איגוד קופות הגמל (עצמאי) 

    עיקרי הטיעונים: חלק מנכסי העמיתים בקופות הגמל ובקרנות השתלמות מושקע בני"ע של חברות לחיפוש גז טבעי ונפט. שינוי בשיעור התמלוגים משמעו שינוי רטרואקטיבי ופגיעה בזכויות העמיתים - שקיוו לגרוף רווחים נאים עבור השקעה בסיכון גבוה.

    • לחוות הדעת של איגוד קופות הגמל - לחץ כאן

     

    ד"ר ברנדה שפר (עצמאי) 

    עיקרי הטיעונים: השאלה החשובה היא ייעוד הרווחים שיגיעו לידי המדינה. אם לשפוט לפי מקרים אחרים בעולם, כמו נורבגיה, רווחים ממשאבי טבע, ובעיקר מנפט וגז, משפיעים לרעה על מצב הכלכלה ואיכות השלטון. לכן יש להעביר את רוב הרווחים מהגז לקרן ממלכתית חוץ תקציבית אשר תנוהל באופן הדוק.

    • לחוות הדעת של ד"ר ברנדה שפר מביה"ס למדעי המדינה - לחץ כאן

     

    גלוב אקספדישין (בעלי קידוח "אופק" ו"אור") 

    עיקרי הטיעונים: העלאת שיעור התמלוגים מהווה פגיעה בחברה, ולא ניתן לבצע שינוי תמלוגים בדיעבד. יש להעלות את שיעור התמלוגים באופן פרוגרסיבי למשך תקופה של 15 שנה, מה שימנע פגיעה במשקיעים.

    • לחוות הדעת של גלוב אקספדישין - לחץ כאן

     

    דני גילרמן, יו"ר קרן מרקסטון (לא ידוע מטעם מי הגיש)  

    עיקרי הטיעונים: הדיון בנושא משול לרמאות מול נובל אנרג'י - החברה האמריקאית שמחזיקה ברוב אחזקות הקידוחים. המהלך יפגע קשות ביחסי ישראל וארה"ב.

     

    עמותת פורום פעולה אזרחית, הרב מיכאל מלכיאור (עצמאי)  

    עיקרי הטיעונים: צריך להגדיל באופן משמעותי את חלקה של המדינה בהכנסות מהגז הטבעי על ידי הטלת מיסוי ייחודי, בנוסף להיטלים מקובלים אחרים. כמו כן יש לבטל הטבות מס חברות לשותפויות גז. עם זאת יש להקפיד על תמורה הולמת למשקיעים בגין הסיכון שלקחו. את ההכנסות מהגז יש לנתב לשיפור מערכת החינוך, הבריאות והרווחה.

    • לחוות הדעת של פורום פעולה אזרחית - לחץ כאן 

     

    קבוצת דלק (שותפה בכירה בקידוחי הגז והנפט) 

     

    עיקרי הטיעונים: אין לשנות את ושיעור התמלוגים, ובחינת הרטרואקטיביות כמוה כהלאמה. העלאת התמלוגים תייקר את מחיר החשמל, ושר האוצר בעצמו טען שאין לבצע שינוי רטרואקטיבי.

     

    פרופ' דוד גליקסברג (מטעם קבוצת דלק) 

    עיקרי הטיעונים: התמלוגים לא ניתנים לשינוי רטרואקטיבי, והמדינה מנסה להתגבר על הקושי הזה באמצעות הטלת מס עוקף תמלוגים. זה לא חוקתי. הטלת מס כזה יהיה תקדים בהסטוריה של מדינת ישראל, ויפגע בעיקרון השוויון, שכן יוטל על סקטור אחד בלבד.

     

    פרופ' איל בנבנשתי, מומחה למשפט חוקתי ובינלאומי (מטעם קבוצת דלק)

    עיקרי הטיעונים: המשפט הבינלאומי מגן על רכוש זרים מפני הפקעה, אפליה או יחס לא הוגן. הטלת מס על נובל אנרג'י עלול להחשב כהפקעה אסורה. רכושה של נובל אנרג'י האמריקאית מוגן על ידי המשפט הבינלאומי, ואמנה בין ארה"ב לישראל מגנה על השקעות של אזרחי ארה"ב בארץ.

     

    פרופ' אמיר ברנע (מטעם קבוצת דלק)

    עיקרי הטיעונים: שיעור התמלוגים הנוכחי לא קיפח את הממשלה בזמן שבו הוענקו הרשיונות. הטענה כי התמלוגים נמוכים מהמקובל בעולם או מהאופטימלי למשק הישראלי - אינה מבוססת. אפשר לתקן את התמלוגים לגבי זיכיונות חדשים, אך יש לקחת בחשבון כי מדובר בייצוא שחשוף לסיכון בשל השקעה ניכרת בתשתית ותחרות עם ספקי גז בצנרת. מכאן, שלהעלאה משמעותית בשיעור התמלוגים תהיה השפעה משקית שלילית.

     

    פרופ' מיגל דויטש, מומחה למשפט מסחרי ודיני נדל"ן (מטעם קבוצת דלק)

    עיקרי הטיעונים: המשמעות של העלאת התגמולים היא מבחינת "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת". רשיון לחיפוש גז הוא זכות רכושית בעלת ערך כלכלי, והעלאת התמלוגים היא בגדר פגיעה לא חוקתית בקניין. העובדה שעוד לא הגיעה השעה לתשלום התמלוגים אינה רלבנטית.

     

    יצחק סוארי (מטעם קבוצת דלק) 

    עיקרי הטיעונים: שינוי מדיניות באופן גורף ורטרואקטיבי, תוך התעלמות ממערכת השיקולים והכדאיות שהפעיל היזם טרם ביצע השקעה בפרוייקט, סותר את המדיניות הממשלתית ביסודה ופוגע בזכות הקניין של היזם.

     

  • לחוות הדעת המלאה של קבוצת דלק - לחץ כאן

     

     

    לחוות דעת נוספות:

    • לחוות הדעת של השותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2, נפטא חיפושים וחנ"ל ים המלח - לחץ כאן
    • לחוות הדעת של הפורום הישראלי לאנרגיה - לחץ כאן
    • לחוות הדעת של המכון הישראלי לאנרגיה - לחץ כאן 
    • לחוות הדעת של FPC - לחץ כאן
    • לחוות הדעת של חברת חיסונים פיננסים - לחץ כאן
    • לחוות הדעת של Rimon Funds - לחץ כאן
    • לחוות הדעת של ועדת אנרגיה ותשתיות של לשכת עורכי הדין - לחץ כאן
    •  לחוות הדעת של Harris Consulting & Tax Ltd - לחץ כאן
  • לחוות הדעת של קבוצת הלמן אלדובי - לחץ כאן
    •  לחוות הדעת של דלק מערכות אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט - לחץ כאן

     

          

    בהכנת הכתבה השתתפו: מארק שון, ליאור גוטמן, תומר זלצר, רויטל חובל


  •  

    בטל שלח
      לכל התגובות
      x