גלידה, יזע ודמעות
ארבעה בני נוער ישראלים ניסו לכבוש את תחרות היזמים הצעירים, אבל נשארו עם המקל של הארטיק ביד
1. אין זכייה, אבל יש כבוד
לרגע אחד על המזח של קליארי, בירת סרדיניה, נדמה היה שזה אפשרי: שקבוצת בני הנוער מקדימה־צורן תזכה בתחרות היזמים הצעירים האירופית ה־21. הערכות ריאליות או משאלת לב לא מבוססת? בשולחן הישראלי לא דקדקו בשאלה הזו. שם פשוט העדיפו להאמין בפיתוח הישראלי: "מגניבון", מקל ארטיק ובתוכו מגבון לניקוי בסיום האכילה.
השעה היתה 23:40 ביום חמישי האחרון. כל פרסי הניחומים כבר חולקו. את המתח האירוויזיוני אפשר היה לחתוך עם פסטת פירות הים. רגע אחר כך, כשהקבוצה השווייצרית Pnööö זכתה במקום הראשון על המוצר המוזר שלה (נרתיקים שהוכנו מצמיגי מכוניות), התברר שהאופטימיות הישראלית היתה, שוב, מוקדמת מדי. ובכל זאת, דקות ספורות לאחר היציאה מההלם והאכזבה כבר מעודד אורי ילוז, ראש המשלחת ומנכ"ל יזמים צעירים, את המתמודדים הישראלים. "כולם עם הראש למעלה", הוא מדריך. "עשיתם דרך מדהימה".
דוכני הקבוצות בנמל קליארי
2. לפתיחה: שביתה איטלקית
האירוע סיכם שלושה ימים אינטנסיביים, שבמסגרתם הציגו היזמים הצעירים את המוצר ואת התוכנית העסקית שלהם מול מאות צופים, בפרזנטציה בת ארבע דקות (כל חריגה פוגעת בניקוד); הקימו דוכני רחוב מחוץ לבניין ממשל בעיר, מול היאכטות שעגנו בנמל; ולבסוף עמדו מול פאנל שופטים והסבירו במשך כרבע שעה את העבודה שביצעו במהלך השנה.
הקבוצה הישראלית הצעירה (כולם בני 15, בעוד שאר המשתתפים הם בני 17–20), המכונה פנדה, הרשימה בפרזנטציה שלה ואת השופטים. במהלך השנה הצליחו הפנד'אים, בעזרת המנחה סיגל וידמן מקרן ההון סיכון ג'מני, לשכנע את גלידות פלדמן לייצר את הגלידות, וייצרו כמה דגמים מתקדמים של הרעיון המקורי.
ובכל זאת, שלושת הימים לא היו נטולי אתגרים גם מסוגים אחרים. האירוע, שמאופיין בדרך כלל בסדר אירופי מופתי, נתקל השנה בגישה דרום איטלקית: בואו נירגע, נהנה מהאוויר בים ונקווה לטוב - כל השאר יסתדר מעצמו. "לאירוע השנה יש אווירה קיצית, שונה לחלוטין מזו של האירועים הרגילים", הודתה יו"ר הארגון האירופי קרוליין ג'נר באיפוק בריטי.
האווירה הזו הערימה בפני ילוז, איש קבע לשעבר שמשקיע את כולו בפרויקטים חינוכיים, קשיים צפויים וצפויים פחות: החל בשביתה - בכל זאת, איטליה - שחסמה את הדרך משדה התעופה מיד עם הנחיתה (הפתרון: מסע פילים בחום של 32 מעלות עד למיניבוס), וכלה בהצבה בעייתית של הדוכן הישראלי, שאילצה את הילדים לעמוד מול השמש בדיוק בזמן שהשופטים בחנו אותם.
הצוות הישראלי בדוכן שלו. גייס את קרן ג'מני ואת גלידות פלדמן
3. כולם רוצים להיות ירוקים
34 צוותים מרחבי היבשת ניסו השנה לפצח את הקוד שיזכה אותם בפרס, ו־85% מהם התלבשו על הטרנד העולמי
ההמצאה ההולנדית: ביצה לסחיטת תיונים של אחריות חברתית וסביבתית. התרומה לאיכות הסביבה נעה בין "מעניין" לבין "הזוי": בקצה הגבוה של הסקאלה עמדה, למשל, המשלחת הגרמנית, שפיתחה מכשיר למדידת פליטת פחמן דו־חמצני בבתים. בקצה הרחוק יותר עמדו המשלחת ממלטה, שזכתה בפרס ניחומים על בקבוקי יין מחוצים המשמשים לצלחות, וההולנדים, שהציגו מתקן בצורת ביצה לשימוש חוזר בתיונים.
מה באמת חיפשו השופטים? "קודם כל יש הבסיס: אתה מקים משהו ואתה יכול לפתח, לקדם ולשווק את זה", עונה אחד השופטים הבכירים בתחרות, השבדי מייקל לינקויסט. "אחר כך בודקים את עבודות הצוות: איך חילקו חברי הקבוצה את המשימות, עד כמה העבודה היתה יצירתית, ועד כמה השיווק היו מקורי. אנחנו לא מתמקדים במוצר, וגם ההצלחה הפיננסית לא קריטית לניצחון. הרבה יותר חשוב שיוכלו להסביר מדוע הצליחו. ישנם צוותים שמצליחים מאוד פיננסית, אבל לא מסוגלים להנפיק תשובה טובה לגבי הסיבה".
בכל זאת, איך זה שהשויצרים זכו? היו קבוצות מבטיחות הרבה יותר.
"הם שילבו אנשים נכים במסגרת הפרויקט, והמוצר עצמו מאוד הצליח בשוק. מאוד התרשמנו מהאנשים עצמם. הם מסוגלים להרים כל פרוייקט וכל עסק, ולגרום לו להצליח. אני יודע שיש המון מאוכזבים. זה טבעי".
4. למה לי פוליטיקה עכשיו
תחרויות של ישראלים בקבוצות אירופיות מעלות באופן טבעי את השאלה הפוליטית. הנקודה הזאת מועצמת במיוחד לנוכח קבוצות אתניות שמקבלות ייצוג נפרד בתחרות, לדוגמה שתי קבוצות בלגיות (צרפתית ופלמית) וקבוצת ג'ינג'ים חביבים במיוחד מהאי הבריטי מאן. "אנחנו א־פוליטיים", ממהרת ג'נר להבהיר. "אין כאן פוליטיקה. המקרה הרגיש ביותר הוא של מקדוניה, היוונים לא אוהבים את זה".
ומה לגבי הקבוצות האתניות האחרות, דוגמת הבלגים?
"אנחנו תלויים במוסדות החינוך. במקרים שאתה מתייחס אליהם יש מערכות חינוך נפרדות ולכן אנחנו נותנים ייצוג על פי מערכת החינוך הרלבנטית".
יש סיכוי שהתחרות תיערך אצלנו?
"בישראל יש בעיה ביטחונית מהותית, אף אחד לא רוצה לסכן את הילדים שלו. אבל יש עניין נוסף: אנחנו מסתמכים על פניות של מדינות שמבקשות לקיים את התחרות בארצן, וישראל מעולם לא עשתה זאת. ייתכן שיש להם בעיה כלכלית להרים פרויקט כזה".
בכל הקשור לתחרות, אגב, כנראה שהיחסים התקינים עם טורקיה ממש בפתח: הדוכן הטורקי כלל שמן זית עם מתכונים של מאכלים מאגן הים התיכון, וביניהם ישראל. המתכון הישראלי, למתעניינים, היה עוף בדבש.
