בלעדי ל"כלכליסט": הכוונת של רשות המסים מתבייתת על חברות ההייטק
חוזר שהפיצה רשות המסים לפקידי השומה בימים האחרונים קורא למסות חברות הייטק שהעבירו את עיקר פעילותן לחו"ל בלי לדווח או לשלם מס. "מדובר במאות מיליוני שקלים שכנראה לא הגיעו לקופת המדינה"
הכוונת של רשות המסים מתמקדת בחברות ההייטק. לפי חוזר עמדה פנימי שהפיצה הרשות לפקידי השומה בימים האחרונים, מובהרים הכלים האפשריים למיסוי חברות פיתוח תוכנה המעבירות את עיקר פעילותן לחו"ל. מדובר בטריק הנעשה במסגרת שינוי מודל עסקי, כך שההכנסות בגין מכירות התוכנה לא נרשמות בישראל, והחברה נמנעת מתשלום מסים רלבנטיים.
"התקנה החדשה תשפיע על כל ענף ההייטק, הקלינטק והביוטק בישראל", אומר עו"ד זיו שרון העוסק בדיני מס. "מדובר במאות מיליוני שקלים שכנראה לא הגיעו לקופת המדינה, וגם כיום חברות רבות ממשיכות להעביר טכנולוגיות שפותחו בארץ לחברות הרשומות במקלטי מס מבלי לדווח על כך". הוא מתאר כיצד עובדת השיטה: "חברה ישראלית המוכרת תוכנה מכריזה שהיא נהפכת למרכז פיתוח עבור חברה בקאריביים, שבתורה מוכרת את התוכנה. לא תמיד שינוי זה נעשה באופן רשמי, ולא תמיד הוא כרוך בהעברה של הבעלות. אלא שלפי גישת רשויות המס, הדבר עשוי להספיק, כיוון שעצם שינוי המודל העסקי מקטין בפועל את המס המשולם".
לחצו לצפייה בתרשים - כיצד עובד ה"טריק" של חברות ההייטק
הצעד הבא: חובת דיווח
ברשות המסים מסבירים כי מדובר בהנחיה של מדיניות הרשות, ולא בתקנה חדשה. "זיהינו פעולות מסוימות שצריכות להיות ממוסות והבהרנו את עמדתנו בנוגע אליהן", אומר אופיר כהן, מנהל אגף עידוד השקעות הון ברשות המסים. לדבריו, "במצב שהיה עד כה, אם חברה העבירה קניין רוחני מישראל לחו"ל היא דיווחה על רווח ועליו שילמה מס. במקרים שעליהם אנחנו מדברים כעת אין דיווח על רווח, כי החברה עשתה שינוי במודל העסקי שלה, כמו העברת הפיתוח לחברה זרה שמשלמת לה עבור שירותי הפיתוח. אנחנו החלטנו כי מדובר בשינוי של מודל עסקי, וההשלכות הן שהחברה צריכה לשלם מס במישור של רווח הון, תמלוגים או דיבידנד".
בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי ברשות המסים עובדים בימים אלו על צעד נוסף במאבקה למיסוי חברות ההייטק: תקנה שתחייב את החברות להצהיר על כוונתן לשנות את המודל העסקי שלהן כדי שאלה יוכלו לעמוד במבחן מס.
עו"ד שרון מעריך כי פקידי המס ייתקלו בקשיים לא מעטים בבואם לזהות חברות המשנות את המודל העסקי שלהן, ולגבות מהן מס. "לקטגוריה זו של שינוי מודל עסקי נכנסות כמה עשרות חברות בשלבים שונים", אומר עו"ד עמיחי פרי, שותף במשרד אלתר ושות' העוסק בדיני המס. לדבריו, "מי שהעביר את זכויות הקניין הרוחני למדינה אחרת ולא דיווח על כך נמצא בבעיה. עכשיו רשות המסים נחושה יותר מתמיד לבדוק זאת. מי שעשה זאת ללא הסדר עם הרשויות, קשה לומר כי עשה בחוכמה".
"תעשייה באור של חשודים"
"מעמידים את כל התעשייה באור של חשודים", אומר בתגובה להוראה החדשה מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה שלמה ווקס. לדבריו מוסיף נשיא האיגוד, יהודה זיסאפל, ואומר כי "אם קיימים בפניך מכשולים כמו שער דולר לא ריאלי ומחסור במהנדסים, אתה נאלץ לפתוח סניף בחו"ל. הידע עובר לרוב ללא העברה של זכויות הקניין הרוחני.
החברות הישראליות עובדות עם קבלני משנה, למשל מרכז פיתוח הודי, מקומות שבהם הידע הזה יכול לשמש בעתיד כדי להתחרות עם החברות הישראליות, וזו הסכנה האמיתית, לדעתי. מיסוי יתר לא יעזור במקרה זה".
ואיך ההוראה החדשה משתלבת עם מדיניות משרד האוצר, האחראי על רשות המסים, לתמרץ את ענף ההייטק המקומי? באוצר לא מצאו כל סתירה, ואמרו כי "החוזר דווקא עומד בקנה אחד עם התוכנית (לעידוד הענף - ה"ק): הוא מעודד השארת IP בארץ, וממסה הוצאה שלו לחו"ל".
אחת ששילמה - HP והמגה־גבייה המפורסמת
כשהם נעשים בתיאום עם רשויות המס, העברת זכויות ושינויים במודל העסקי עשויים להיות מכניסים מאוד לקופת המדינה. המקרה המפורסם ביותר בתחום אירע לפני כשנה וחצי, אז הגיעה ענקית המחשוב האמריקאית HP להסכם עם רשות המסים על תשלום מס בגובה 1.5 מיליארד שקל בגין העברת הקניין הרוחני של חברת התוכנה הישראלית מרקורי לחו"ל.
החברה הישראלית נרכשה על ידי HP שלוש שנים קודם לכן תמורת 4.5 מיליארד דולר. מכירת הקניין הרוחני מותנית בתשלום מס, הנחשב למחיר העברה בין שתי החברות־הבנות של תאגיד.
אך תופעה זו לא מתרחשת רק בחברות ישראליות שנרכשו, אלא גם בקרב חברות שמפסיקות למכור את המוצר בעצמן ופותחות חברות־בנות בחו"ל לשם כך. להערכת עו"ד עמיחי פרי, שינוי זה במודל העסקי בוצע עד כה בעשרות חברות בישראל. פרטיהן אינם מפורסמים על ידי רשויות המס, אך לרוב מדובר בחברות בוגרות ורווחיות המעוניינות להפחית את המס על מכירותיהן או לטשטש את זהותן.
