גזירות המס החדשות: כמו רובין הוד, רק הפוך

מכלול הצעדים, בעיקר בתחום המיסוי, שיגיש האוצר לאישור הממשלה בתחילת השבוע הבא במסגרת התקציב וחוק ההסדרים, יפגע פחות או יותר בכולנו, אבל ממש לא בצורה שווה. כמו במקרים רבים בעבר בחרו ראשי האוצר ללכת גם הפעם בדרך הקלה והבטוחה, ולפגוע יותר דווקא באלה שקול הצעקה שיעלה מהם לא יחרוג מסביבתם הקרובה.

בדיקת "כלכליסט" מראה כי ההשפעות הישירות והעקיפות של המהלכים שיוזם האוצר על אזרחים שונים יכולות להגיע למאות רבות של שקלים בחודש - ולאו דווקא במקרים קיצוניים. המהלכים העיקריים שבדקנו הם הצעת האוצר לדחות את הפחתת שיעור המע"מ ב־0.5%; המשך תוואי הפחתות מס הכנסה ליחידים ומס החברות כמתוכנן; הפחתה הדרגתית של תקרות הביטוח הלאומי לתשלום דמי הביטוח ומס הבריאות; העלאת שיעורי המס על הסיגריות ועל הדלק; הגדלת אגרת הטלוויזיה; והעדכון המתוכנן לתחילת השנה הבאה של מדרגות המס ונקודות הזיכוי.

את השפעת המהלכים המתוכננים בדקנו על כיסם הפרטי של שני אזרחים מייצגים, לא ממש בקצותיה השונים של הסקאלה, אבל ללא ספק משני צדי המתרס. בצדה העליון של הטבלה המשווה ניצב אזרח סוג א': מנהל חברה במגזר הפרטי המשתכר שכר חודשי ברוטו של 80 אלף שקל, עם שני ילדים גדולים, בעל רכב צמוד ממקום העבודה והמעשן חפיסת סיגריות ביום. מולו נבדקה השפעת מהלכי האוצר על אזרחית סוג ב', פקידה בחברת ביטוח ששכרה החודשי ברוטו הוא 8,000 שקל - דומה לשכר הממוצע במשק, אם לשני ילדים קטנים, בעלת רכב פרטי ומעשנת גם היא חפיסת סיגריות ביום.

האוצר פוגע באמינותו

כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע, מוכן האוצר לפגוע באמינותו ומציע לדחות בשנתיים את הפחתת המע"מ המתוכננת מ־16% ל־15.5%. המשמעות של אי־הפחתת המע"מ היא הוצאה חודשית נוספת של עשרות שקלים למשפחה. המע"מ הוא מס עקיף המוטל על ההוצאה, ללא התחשבות בגודל ההכנסה, ולכן יש הבדל בתוספת זהה בהוצאה למי שמרוויחה 8,000 שקל ברוטו לחודש לבין מי ששכרו החודשי גדול פי עשרה.

המשך הרפורמה במס הכנסה, לעומת זאת, הוא כבר סיפור שונה לחלוטין. כאן מתכוון האוצר להמשיך במתווה המתוכנן של הפחתת שיעורי המס שנקבע ללא שינוי. מסביב יהום הסער, אתונה עולה בלהבות ומשבר החובות של מדינות דרום אירופה מאיים להשפיע גם עלינו, אבל הרפורמה במס הכנסה נמשכת בינתיים כמתוכנן עד 2016. בשנים 2011 ו־2012 מתכוון האוצר להפחית את המס ליחידים בכ־2.75 מיליארד שקל.

אולם סכום עצום זה יתחלק רק בין שלושת העשירונים העליונים. שכר הנטו החודשי של ידידנו האזרח סוג א' יגדל בשנה הבאה כתוצאה מהמשך הרפורמה בכ־110 שקל, ובסכום לפחות כפול בשנת 2012. אזרחית סוג ב', לעומת זאת, שהכנסתה ברוטו גבוהה רק במעט מסף המס שלה (גובה ההכנסה שמתחתיו המדינה מתביישת לגבות מס הכנסה), לא תיהנה כלל משני השלבים הבאים ברפורמה במס הכנסה.

מהלך נוסף של האוצר שאינו מעיד על עודף אמינות הוא ההצעה לא לשוב לתקרות הביטוח המקוריות לצורך חישוב דמי הביטוח ומס הבריאות, כמובטח. עכשיו מציע האוצר להנמיך את תקרות החישוב בצורה הדרגתית בלבד: מפי עשרה השכר הממוצע במשק לפי שמונה בשנה הבאה, ולפי שבעה בשנת 2012.

משמעות המהלך היא שתשלומי אזרח סוג א' לביטוח לאומי ולביטוח בריאות יקטנו בשנה הבאה בכ־1,920 שקל בחודש, ובכ־960 שקל נוספים בשנת 2012. תשלומיה של אזרחית סוג ב' לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות, לעומת זאת, רחוקים בהרבה מתקרות התשלומים המקוריות והמהלך המתוכנן לא ישפיע עליה כלל.

בתחילת השנה הבאה יעדכן האוצר את מדרגות מס הכנסה ואת נקודות הזיכוי. ההערכה היא שעדכון מדרגות המס ונקודות הזיכוי יסתכם בתחילת 2011 בכ־2%. כתוצאה מכך יגדל שכר הנטו החודשי של אזרחית סוג ב' בכ־30 שקל, ואילו שכר הנטו של אזרח סוג א' יגדל בכ־120 שקל.

האזרחית ומס החברות

אזרחית סוג ב' היא, כאמור, שכירה מן השורה. אבל גם המהלך של הפחתת מס החברות, המכוון היישר אל בעלי ההון, ישפיע בסופו של דבר על כיסה הפרטי - הפעם דרך צד ההוצאות.

בשנה הקרובה מתוכנן אמנם שיעור מס החברות להישאר ללא שינוי, ברמה קבועה של 24%. אולם על פי תוכניתו הרב־שנתית של האוצר, ישוב שיעור מס החברות לרדת כבר בשנה הבאה: תחילה ל־23%, ולאחר מכן הוא יקטן בהדרגה עד לרמה של 18% בלבד משנת 2015 ואילך. המשמעות הכספית של המשך הפחתת שיעורי מס החברות היא אובדן הכנסות של כ־650 מיליון שקל בשנת 2012, ושל עוד כ־3.25 מיליארד שקל בארבע השנים שלאחר מכן.

בניגוד לכלכלה הווירטואלית של בנק ישראל, שבה יכול הנגיד ליצור כסף יש מאין, בכלכלה האמיתית, למרבה הצער, פחות כסף בצד ההכנסות שווה לפחות כסף גם בצד ההוצאות. לכן כאשר הכנסות הממשלה קטנות, היא חייבת לקצץ במקביל גם בתקציבי השירותים השונים שהיא מעניקה. ומי שסופגים את המכה שנה אחר שנה, ויחטפו אותה מן הסתם גם בשנתיים הקרובות, הם תקציבי הרווחה, החינוך והבריאות.

בשלב זה עדיין לא ידוע כיצד בדיוק ישפיע הדבר על כיסה הפרטי של אזרחית סוג ב'. אבל לא אלמן ישראל, ופקידי האוצר הוכיחו כבר בעבר יצירתיות יתר כדי להתמודד עם אובדן ההכנסות כתוצאה מהפחתת מס. לכן, השורה התחתונה יכולה להיות מימון עוד חוג פרטי לילדים להשלמת קיצוץ שעות הוראה בחינוך.

רכב צמוד, פחות הוצאות

הפרה החולבת האמיתית של האוצר היא ללא ספק בעלי הרכב. לפי חוק ההסדרים החדש, יועלה הבלו (המס המוטל בסכום אחיד על הדלק) בשנת 2011 ב־20 אגורות על כל ליטר בנזין וסולר, ובסכום זהה גם בשנת 2012. בעקבות זאת יעלו הוצאות הדלק של אזרחית סוג ב' בשנתיים הקרובות בכ־30 שקל בחודש, בהנחה שהיא משתמשת בכ־150 ליטר בנזין. אזרח סוג א', לעומת זאת, המקבל רכב צמוד ממקום עבודתו, יקרא על העלאות מחירי הדלק רק בעיתון.

עוד לפני הגשת התקציב וחוק ההסדרים לאישור הממשלה הזדרז האוצר לייקר את מחירי הסיגריות בשני שקלים לחפיסה. גם אזרח סוג א' וגם אזרחית סוג ב' משלמים מעכשיו כ־60 שקל לחודש יותר, אבל כמו במקרה המע"מ - גם כאן הפגיעה היחסית בכיסה של אזרחית סוג ב' גדולה הרבה יותר.

כאשר ניגשים אנשי האוצר לסרוק את סעיפי התקציב, הם לא בוחלים בקטנות. עכשיו כל שקל חשוב, אפילו אם מדובר במס המקומם במיוחד הנקרא "אגרת הטלוויזיה", שאינו יותר מסתם מס גולגולת - מס בסכום קבוע המוטל על כלל אזרחי המדינה, ללא קשר לפעילותם הכלכלית. בתקציב הקרוב קמה העגלה החולבת הזאת לתחייה, ובסעיף "הבראת השידור הציבורי" מציעים אנשי האוצר להגדיל את אגרת הטלוויזיה בשנתיים הבאות בשיעור של 10% בשנה.

לפי ההצעה, תגדל אגרת הטלוויזיה בשנת 2011 ב־39 שקל, ובשנת 2012 היא תגדל ב־43 שקל נוספים. עבור אזרחית סוג ב' מדובר בגריעת 0.05% משכר הברוטו השנתי שלה. אזרח סוג א' יתקשה בכלל להבחין בתוספת המס, שתהווה לא יותר מ־0.005% מהכנסתו.