למרות הצעת קרן המטבע: בנק ישראל נגד העלאת יעד האינפלציה ל-4%
יעד אינפלציה גבוה יאפשר לנגיד יתר גמישות במדיניות הריבית, אבל פישר מעדיף צעדים אחרים כדי להזרים כסף למשק
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מתנגד להצעת קרן המטבע הבינלאומית לאפשר למדינות המקיימות מדיניות של יעד אינפלציה לקבוע יעד גבוה יותר. את ההצעה העלה לאחרונה הכלכלן הראשי של קרן המטבע, אוליבייה בלאנשאר, כדי לאפשר לבנקים מרכזיים מרווח פעולה רחב יותר בתקופות משבר.
מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, מקיימות מדיניות יעד אינפלציה סביב רמה שנתית של 2%. ישראל הנהיגה יעד אינפלציה כבר ב־1992, אך מאז שונה היעד כמה פעמים, וב־2003 נקבע יעד קבוע בטווח של 1%-3% לשנה, שהוגדר כ"יציבות מחירים". כאשר יעד האינפלציה גבוה יותר, גם הריבית במשק גבוהה יותר. מציאות זו מאפשרת לבנק המרכזי להפחית את הריבית בתקופות משבר בשיעורים גדולים לפני שהיא מגיעה לשיעורים אפסיים, כפי שקרה במשבר האחרון. מסיבה זו הציע בלאנשאר לבנקים מרכזיים בעולם להעלות את יעד האינפלציה ל־4%.
פישר, כאמור, מתנגד להצעה, ועל התנגדותו הצהיר בכינוס של קרן המטבע והבנק העולמי שנערך אתמול בירושלים. את התנגדותו להצעה להעלות את יעד האינפלציה הסביר פישר בכך שהמשבר האחרון הראה שמדיניות הבנקים המרכזיים יכולה להיות יעילה גם כאשר הריבית יורדת לרמה מאוד נמוכה. זאת בשל העובדה שלצד מדיניות הריבית יכולים הבנקים לנקוט צעדים נוספים שמאפשרים להם להזרים כספים למשק. כדוגמה לצעדים אלה ציין פישר את רכישת האג"ח הממשלתיות בבורסה שנקט בנק ישראל במשבר.
"המשבר לא מבשר את סוף הקפיטליזם", אמר פישר. "עם זאת, ברור היום שתשומת הלב צריכה להיות מופנית לרפורמות במערכת הפיננסית. ההתפתחויות שאנו רואים לאחרונה מחזקות את מדיניות קרן המטבע לפיה מדינות שמנהלות מדיניות תקציבית נכונה בשגרה, נפגעות פחות בעת משבר".
