$
בארץ

כך הנציחה המדינה את הפער בין המגזר החרדי לחילוני

ב־2004 קבע בג"ץ שמשרד החינוך לא יכול לתקצב מוסדות חינוך שאינם מקיימים את תוכנית הליבה, אולם העניק ארכה ליישום ההחלטה. ב־2008 כבר העניקה הכנסת פטור מהתוכנית לתלמידי ישיבות

דיאנה בחור-ניר 07:0205.05.10
ב־2004 קיבל בג"ץ את עתירת ארגון המורים העל־יסודיים והמרכז לפלורליזם יהודי, וקבע שלפי דיני החינוך ומכוח עקרון השוויון בחלוקת תקציבים ממשלתיים, למשרד החינוך אין סמכות לתקצב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, אם אינם מקיימים את תוכנית הליבה - לימודי מתמטיקה, אנגלית, מדעים
ואזרחות, ידע בסיסי שלדעת משרד החינוך על כל תלמיד לרכוש. בג"ץ נעתר אז לבקשת המדינה לתת ארכה בת שלוש שנים כדי ליישם את התוכנית בכל מגזרי החינוך, כולל החינוך החרדי הפרטי. כעבור שלוש שנים, בדיון נוסף בבג"ץ, התברר שהתוכנית יושמה רק בחלקים מהמגזר החרדי, ולא הוטמעה בחינוך העל־יסודי לבנים במוסדות המוכרים שאינם רשמיים (ישיבות קטנות) ובמוסדות הפטור (תלמודי תורה).

 

ארגון המורים והמרכז לפלורליזם יהודי עתרו לבג"ץ וביקשו לכפות את פסק הדין על המדינה. השופטים קבעו באותו דיון כי משרד החינוך פעל בניגוד לעיקרון השוויון ולפסק הדין הראשון. לפני שבג"ץ הספיק להוציא צו המורה להטמיע לאלתר את התוכנית במוסדות חינוך אלה, ביולי 2008, במהלך שתואר כמחטף, קיבלה הכנסת חוק הפוטר את הישיבות הקטנות מלימודי הליבה ומאפשר להן לקבל תקציב בגובה של כ־60% משל מוסד רגיל מתוקף "חוק מוסדות תרבות ייחודיים". בעד ההצעה הצביעו חברי הכנסת החרדים והערבים, וכן חברי האופוזיציה. התנגדו חמשת חברי מרצ וח"כ אופיר פינס מהעבודה.

 

ישראל 2040 - מי יישא בנטל הצמיחה

"החרדים לא עובדים? שקר מובנה"

"ממשלות ישראל לא בונות את המדינה לטווח ארוך"

קריאת השכמה לכלכלת ישראל

פרשנות - דרושים: חוטבי עצים ושואבי מים

 

הפטור החוקי מלימודי הליבה ייתר את החלטת בג"ץ בנושא. שרת החינוך אז יולי תמיר העלתה הצעה חלופית שלפיה יש לאפשר לאותם תלמידי ישיבה להשלים את לימודיהם עד גיל 30 במימון המדינה, אך ההצעה לא הגיעה לכדי חקיקה. ח"כ רונית תירוש (קדימה) אומרת בתגובה כי המצב נוצר במידה רבה בחסות החוק: "הם לא עוברים על החוק, אבל לא מכירים בתעודת הבגרות. ספק אם יש ראש ממשלה שיעז להפר את האיזון הזה".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x