שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

אנג'לים נותנים לנו כנפיים

ללא משקיעים פרטיים, חברות סטארט-אפ מתקשות להתרומם - מצב הרסני לתעשייה. מטרת חוק האנג'לים היא לעורר מחדש את ההשקעות הפרטיות

איתי זנדבנק 08:3223.04.10
עם פרסום הצעת "חוק האנג'לים" שהגיש חה"כ רוברט אילטוב, צצו להן התנגדויות שונות, רובן לוקות בסיסמאיות יתר חסרת תוכן, כגון "למה נותנים לעשירים הטבת מס?", "מה פתאום המדינה צריכה להשתתף בהימור של אנשים?". היו גם שהשוו את החוק ל"חוק אלסינט" הוותיק, שאין כל קשר בינו לבין השקעה
בחברה פרטית וקטנה.

 

חשוב להבהיר - חוק האנג'לים נועד לעודד את תחום ההשקעות בסטארט-אפים ולהחזיר את המשקיעים הפרטיים להשקיע בחברות צעירות שנמצאות בתחילת דרכן. משמעות הצעת החוק היא פשוטה - משקיעים פרטיים שישקיעו בחברת סטארט-אפ יקבלו הכרה בהשקעה הזו לצורך מס רווחי הון. המטרה היא ברורה: לעודד משקיעים פרטיים להשקיע יותר בחברות סטארט-אפ. בימים אלה קשה להפריז בחשיבותה של מטרה זו.

 

הצלחת ענף ההייטק קריטית לכלכלת מדינת ישראל. אין לנו נפט, הגז שמצאנו לאחרונה יספיק, כנראה, לצריכה פנימית אך לא ליצוא, וגם את היהלומים שאנחנו מייצאים אנחנו קודם כל מייבאים. ענף היצוא המשמעותי היחיד שמתבסס על משאבים ישראלים הוא ההייטק, כאשר יותר מ-40% מהיצוא של מדינת ישראל בשנת 2009 הגיע מתעשיות עתירות ידע. קרנות הון סיכון הזרימו לכלכלה הישראלית בעשור האחרון מיליארדי דולרים, כמעט כולם כספי משקיעים זרים, שהושקעו בחברות ישראליות. אנחנו צריכים תעשיית הייטק משגשגת.

 

כדי להבטיח שזה יקרה, אנחנו זקוקים לחברות גדולות בעלות היקף מכירות גבוה. מה לעשות, שכל החברות הגדולות התחילו כחברות קטנטנות? שני יזמים שהתחילו לעבוד על רעיון, גייסו קצת כסף ממשקיעים פרטיים כדי להעסיק שני עובדים נוספים, פיתחו את המוצר הראשון ואז התחילו למכור, או פנו לגייס סכום כסף משמעותי יותר מקרן הון סיכון, או, כפי שקורה ברוב המקרים, שילבו בין שתי האפשרויות.

 

השלב שבו חברה מגייסת כמה מאות אלפי דולרים ממשקיעים פרטיים הוא קריטי. ברוב החברות קשה מאד לדלג עליו, במיוחד היום, כשקרנות הון סיכון משקיעות פחות, ומעדיפות להשקיע בחברות מבוססות יותר. ללא ההשקעה ממשקיעים פרטיים, חברות מתקשות מאד להגיע לשלב המכירות או לגיוס כסף מקרן.

 

ענף הסטארט-אפים לא התאושש מהמשבר של אמצע 2008. קרנות הון סיכון מרגישות את הלחץ מצד המשקיעים שלהן, ומשקיעות פחות. גם משקיעים פרטיים חוששים הרבה יותר להשקיע בחברות, לאחר שקיבלו מכה כואבת בתיק ההשקעות שלהם. וכאן מתחיל להתגלגל כדור השלג. משקיע פרטי שמוכן להשקיע בחברות יודע שמשקיעים אחרים וקרנות חוששים להשקיע, ולכן חושש שהחברה שבה ישקיע לא תוכל לגייס סכום נוסף ולא תוכל להצליח, ולכן נמנע מכך.

 

מצב כזה הוא הרסני לתעשייה. חברות קטנות שלא מתקדמות היום, הן בדיוק החברות הבינוניות שלא יהיו קיימות בעוד ארבע או חמש שנים. המדינה עוזרת באמצעות המדען הראשי ותוכנית החממות הטכנולוגיות, אבל עזרה זו לבדה אינה מספיקה - נדרשות גם השקעות של אנג'לים.

 

חייבים לעורר מחדש את ההשקעות הפרטיות וזו בדיוק המטרה של חוק האנג'לים, לעודד את תחום ההשקעות בסטארט-אפים מלמטה, לגרום למשקיעים פרטיים להשקיע שוב בחברות צעירות שנמצאות בתחילת דרכן ולעשות זאת בעלות מינימלית למשק.

 

בטווח של כמה שנים הכנסות המדינה ממסים לא ישתנו כהוא זה כתוצאה מהחוק, השינוי היחידי הוא התזמון שבו מכירים בהשקעה. על פי התוכנית, המדינה תוציא מכיסה שקל אחד על כל 13 שקל שיגוייסו ממשקיעים פרטיים (החישוב מתבסס על הערכה שגורלה של השקעה מתברר אחרי שבע שנים, ועל ריבית של 4.68% בה גייסה המדינה לאחרונה כסף בחו"ל). בהשוואה לתוכנית החממות, שם מוציאה המדינה שקל אחד על כל עשרים וחמש אגורות שמגיעות כמימון משלים, מדובר בעלות זניחה.

 

 הכותב הינו מנכ"ל המדגרה הטכנולוגית "פלטוניקס" לחברות הזנק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x