משפחת הקיסרים

ה"תקרית" הקטנה שאירעה במהלך יום העיון שארגנה המועצה הכלכלית של קיבוץ שדות ים לחברים שיקפה היטב את העובדה שהמרחק בין תל אביב לקיבוץ הוותיק הוא הרבה יותר משלושת רבעי שעה נסיעה, וטוב שכך.

בזמן הכנס, שנערך לפני כשלושה שבועות בדן קיסריה, הציג אחד המרצים מצגת על הסיכונים והסיכויים בעולם הבורסאי לאחר הנפקת חברה, בהם החשש מפני השתלטות עוינת. או אז קמה אחת החברות, אשה בשנות ה־40 לחייה, וביקשה את רשות הדיבור. "מה, אתם רוצים להגיד לי שעכשיו אנחנו הולכים לתהליך שבסופו האלפרונים יהיו בעלי השליטה במפעל שטיפחנו כל חיינו?", שאלה במלוא הרצינות.

"זה היה רגע מעט משעשע", מספר עו"ד יואב כספי ממשרד עמר, רייטר וז'אן, שמלווה את הקיבוץ זה חודשיים, מאז החלו גלגלי המהלך להנפקת מפעל השיש המצליח של הקיבוץ, אבן קיסר, לנוע. "היא חשבה ש'גורמים עוינים' זה עולם הפשע, שעשוי לחדור לקיבוץ. אתה צריך להתמודד עם שאלות כאלה, לתת לאנשים מענה, להסביר, ללמד, להרגיע. יש צורך לגשר על הפער בין אנשי האדמה הקיבוצניקים לאנשי החליפות של וול סטריט, בטח כאשר אחת האופציות שמדברים עליהן היא הנפקה בארצות הברית. אלו פערי תרבויות גדולים, זה לא פשוט. אלה אנשים שבנו במו ידיהם מפעל מצליח, אנשי עבודה, אבל הם לא יודעים מה זה בורסה ושוק ההון. הם לא מדברים את אותה השפה".

לצפייה בכתבות נוספות מתוך מוסף עצמאות לחץ כאן

קיבוץ שדות ים נמצא היום בצומת דרכים. חברי הקיבוץ, המזוהה עם הצנחנית חנה סנש, המדליסט האולימפי גל פרידמן ושני גני האירועים היוקרתיים שהוקמו על קו המים, יצטרכו בקרוב להכריע בשאלות משמעותיות: מה עושים עם אבן קיסר? האם להנפיק אותו בבורסה וכך להזרים כסף לקיבוץ? כמה אחוזים ואיפה להנפיק - בתל אביב או בניו יורק? האם כעת, בזמן שעדיין לא ברור אם המשבר העולמי הסתיים, היא העת הנכונה להנפקה? ומה לעשות עם הכסף שייכנס בעקבות מכירת המניות - להשאיר אותו בתוך המפעל? להשקיע בתשתיות? לחלק לחברים?

מפעל אבן קיסר בשדות ים. "מה, האלפרונים ישלטו במפעל שטיפחנו?" שאלו באסיפה צילום: זהר שחר

הליך ההכרעה, שנמצא כאמור רק בתחילתו, אינו פשוט. שדות ים, שהוקם במיקומו הנוכחי ב־1940, השכיל לשמור על אופיו השיתופי גם כשסביבו קיבוצים רבים עברו תהליך של הפרטה. "המהלך של ההנפקה לא כרוך בכלל בהפרטת הקיבוץ, הנושא הוא בעיקר המפעל, שהוא הנכס הכלכלי העיקרי שלנו", אומר חבר הקיבוץ פרופ' עוזי שביט, עורך ומנכ"ל הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד. "אנו נמצאים היום בשלב של לימוד והיכרות, בוחנים את היתרונות והחסרונות של הנפקה. זה עדיין שלב ראשוני ולימודי, אבל אם לא יהיו דברים בלתי צפויים נלך להנפקה. הרי יש לנו בתוך החוזה מול השותף שלנו במפעל, קרן טנא, התחייבות בסיסית להנפקה. השאלות הן בעיקר על המועד, הצורה, הדרך, המקום וכדומה".

מפעל אבן קיסר הוקם ב־1987, ונהפך עם השנים לחלוץ ולמוביל בתעשיית משטחי הקוורץ העולמית. ב־2006 רכשה קרן טנא שבניהולו של אריאל הלפרין קצת יותר מחמישית מהמפעל לפי שווי חברה של 43 מיליון דולר. הקרן, שמשקיעה בעיקר במפעלי תעשייה קיבוציים שתוצרתם מיועדת ליצוא, מימשה בדצמבר האחרון אופציה לרכישת 5% נוספים מהמפעל — הפעם כבר לפי שווי של 156 מיליון דולר - והיום מחזיקה ב־26.7% מאבן קיסר בשעה שהקיבוץ מחזיק ב־73.3% הנותרים.

אחד הסעיפים המשמעותיים בהתקשרות שנערכה ב־2006 בין הקיבוץ לקרן טנא הוא ההסכמה כי המפעל יונפק בבורסה בתוך כחמש שנים. "הוסכם שיוצאים להנפקה אם ימולאו תנאים מסוימים. מאותו רגע שבשלו התנאים התחלנו להיערך לכך בקיבוץ, כך שהיה ונלך להנפקה נדע מה זה אומר לגבינו", אומר יו"ר המועצה הכלכלית של הקיבוץ מקסים אוחנה. "למה בכלל להנפיק? בדרך כלל מהלך כזה בא כדי להתרחב, להתפתח ולהגדיל את הפעילויות של החברה. זו בעצם המטרה".

להסביר זה כמעט כמו לשכנע

אוחנה גדל בשדות ים מצעירותו, וזה שנתיים וחצי הוא מכהן באחד התפקידים החשובים בקיבוץ. המועצה הכלכלית שבראשה הוא עומד, שבה 12 חברים, אחראית לעסקי הקיבוץ, והיא זו המקדמת בימים אלה את נושא ההנפקה וההכנות לקראתה. "זו החלטה של ציבור רחב, ותהיה הצבעה", הוא אומר, "לכן ארגנו את יום העיון, כדי להעביר לחברים מידע, שיבינו על מה מדובר. יש פה הרבה חקלאים ואנשי תעשייה, רוב האנשים בקיבוץ לא מבינים כל כך בעולם הפיננסי".

הנוף בשדות ים צילום: זהר שחר

יום העיון היה, מספרים בקיבוץ, "כמו בית ספר לכלכלה", עם יום לימודים ארוך, מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים. ה"תלמידים" עברו שיעורים, הרצאות, למדו מושגי יסוד ושוחחו על משמעויותיה האפשריות של ההנפקה. "חברים קמו ושאלו מה זו אופציה או מה זו מניה, לימדנו את כולם כמו בבית ספר", אומר אוחנה.

"כולם יודעים שהנפקה זה לא דבר פשוט, אלא תהליך ארוך שנמשך חודשים וכרוך בהרבה שלבים בדרך", אומר גם עו"ד כספי. "המטרה היא לא להפיל על הקיבוץ בבת אחת אסיפת חברים שבה יגידו 'סעיף א' על סדר היום הוא ההנפקה, עכשיו תצביעו'. המטרה היא לתת לחברים את הכלים להתמודד עם הסוגיות שצצות לאורך כל הדרך, כולל כל ההתלבטויות, להפיג את החששות".

התוצאות נחשפות לראשונה אבן קיסר: הכנסות של 162 מיליון דולר ב-2009 הרווח הנקי עמד על 15 מיליון דולר, זינוק של יותר מ-150% ברווח לעומת 2008 גולן חזני ועמיר קורץ, תגובה אחת לכתבה המלאה 

עמית בן־צבי, גם הוא חבר המועצה הכלכלית, מספר ששיתוף החברים בהחלטות המרכזיות סביב העסקים בקיבוץ הוא חלק ממסורת ארוכת שנים. "גם את המהלך של הכנסת קרן טנא עשינו בשיתוף הציבור, אצלנו זה בתקנון", הוא אומר, "יש לנו ציבור גדול ומגוון ואנו מנסים להסביר לו הכי טוב שאפשר מה המשמעויות של מהלכים כאלה".

המילה "להסביר", כפי שתופסים אותה בן־צבי ואוחנה, היא כמעט נרדפת למילה "לשכנע". אנשי המועצה הכלכלית, כך נדמה, לקחו על עצמם את תפקיד המשכנעים. "החברים", אומר בן־צבי, "מעלים למשל את השאלה אם נכון לצאת להנפקה עכשיו, או לחכות עוד שנה־שנתיים. זו השאלה העיקרית שעולה. החבר שואל בסופו של דבר מה זה נותן לו. לא כל ההסברים ניתנים בפגישות כלליות. לפעמים שואלים אותך שאלה ואתה מסביר למישהו בארבע או שש עיניים".

"לוקחים לנו משהו שהוא שלנו"

יותר מ־100 זוגות עיניים נישאו אל הבמה בכנס בדן קיסריה. היו"ר החדש של אבן קיסר אלי הדומי ובעיקר המנכ"ל יוסי שירן הסבירו על המפעל, צרכיו ומטרותיו. דיברו שם גם הלפרין מקרן טנא, חתם מברקליס, רואה חשבון מחברת מבט יועצים שמלווה את הקיבוץ, ועו"ד כספי שמתמחה בהנפקות, מיזוגים ורכישות. הביאו אפילו את עוזי צור מקיבוץ שמיר, שהוביל את מהלכי ההנפקה של החברות שבבעלות הקיבוץ בישראל ובארצות הברית, כדי שיתרום מניסיונו.

מפעל אבן קיסר. חבר קיבוץ: "אנשים שוכחים כמה מאות מיליונים השקענו במפעל. שדות ים היה במצב הכי קשה מכל הקיבוצים, בקושי היה לחם ושוקולד. כשיש לבן אדם כסף הוא מתחיל לעשות שטויות" צילום: נמרוד גליקמן

"זה היה אירוע לא רגיל", אומר עו"ד כספי. "בלי לזלזל, ישבו בקהל נשים מבוגרות שסרגו וגברים שביומיום לובשים חולצות כחולות ועובדים בחקלאות או ברפת, וצריך להסביר להם את היסודות הכי בסיסיים של מה זה בורסה ואיך זה עולה ויורד. זה לא מנכ"ל של חברה שרק חושב ביזנס, פה האוריינטציה היא רגשית. אנשים לא רואים רק את הכסף, יש להם קשר רגשי אמיתי למפעל".

ואילו חששות עולים מכיוונם?

"אני חושב שהחשש הכי גדול הוא ש'ייקחו לנו משהו שהוא שלנו'. זה נכון שכבר היום יש להם שותף, אבל זה לא אותו הדבר. יש הבדל בין שותף שאתה יכול להצביע עליו באצבע לבין שותף שאני קורא לו 'הדודה מפלורידה', שמייצגים אותו כל מיני גופים מעבר לים. יש אצלם חשש אמיתי שייקחו להם משהו שהם הזיעו בשבילו, ועוד מי ייקח? אנשי החליפות מוול סטריט".

עו"ד יואב כספי: "ישבו בקהל נשים מבוגרות שסרגו וגברים שביומיום לובשים חולצות כחולות ועובדים בחקלאות או ברפת, וצריך להסביר להם את היסודות הכי בסיסיים של מה זה בורסה ואיך זה עולה ויורד"

הכנס היה רק יריית הפתיחה. בימים שאחריו הוקרנו ההרצאות שניתנו ביום העיון בערוץ הטלוויזיה הפנימי של הקיבוץ כדי שמי ש"הבריז" מהלימודים יוכל ללמוד את החומר לבד. "יש דו־שיח בין החברים וזה בהחלט נהפך לשיחת היום", מספר בן־צבי.

"להגיד לך שמישהו מבין בזה, זה לא. רוב האנשים לא מבינים, וגם אני לא", אומר שמשון בובר, מוותיקי הקיבוץ. "אנשים אומרים: 'מה רע לנו המצב כיום? לך תדע מה יקרה, הרי היה עכשיו משבר, מה יהיה במשבר הבא?'

"אנשים אומרים שהמפעל הזה מטיל ביצי זהב, אז למה בכלל לחפש שינוי. אני לא הייתי ביום העיון ואחריו שאלתי אם הרצו שם גם אנשים על זה שלא כדאי ללכת להנפקה. הבנתי שלא, היו רק כאלה שדיברו על היתרונות הגדולים של ההנפקה".

ומה הדעה שלך?

"לי אין דעה כרגע. אני חושב שצריך לתת למומחים להחליט".

"זה לא משחק כדורגל"

יו"ר המועצה הכלכלית מקסים אוחנה, אומרים שאתם מביאים רק את מי שבעד ההנפקה.

"לא, מה פתאום. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. יש כאלה שהם נגד וכאלה שבעד, אבל אין איזה מישהו שמוביל כרגע מחנה של אנטי או של בעד. מה שכן, זה נהפך לדבר שמכניס קצת אקשן לקיבוץ, וזה בסדר גמור".

ולאן הרוח נושבת?

"קשה לי להגיד, כי אנו נמצאים רק בתחילת התהליך. כמו בכל דבר בחיים יש חבר'ה שיחשבו ככה ויש כאלה שיחשבו אחרת. אנחנו באמת מגבשים את דרכנו".

"תהיה אסיפה של חברי הקיבוץ ומי שירצה להנפיק יצטרך להסביר בה למה", מסביר חבר קיבוץ אחר את שצפוי לקרות. "אלה שבעד ההנפקה חושבים שנראה מזה כסף, אבל צריך לזכור שאין לשדות ים שום מקור הכנסה גדול אחר שיכול להחזיק אותו חוץ מהמפעל. אנשים שוכחים כמה מאות מיליונים השקענו במפעל. שדות ים היה במצב הכי קשה מכל הקיבוצים, בקושי היה לחם ושוקולד, והיום אנו קיבוץ בלי חובות ועם דאגה לחברים. כשיש לבן אדם כסף הוא מתחיל לעשות שטויות, וכאן צריך לעצור ולהחליט מה לעשות. לדעתי, עד שלא תהיה הפרטה מסודרת וכל אחד יהיה אחראי לכלכלתו, יהיה מסוכן לעשות צעד כזה. זה לא משחק כדורגל, אלא חיים ומוות של משפחות שלמות, הורים וילדים".

מנכ"ל אבן קיסר יוסי שירן. מוטה יצוא צילום: שאול גולן

השייט גל פרידמן, חבר הקיבוץ, לא נכח בכנס. באותו זמן הוא שהה בחו"ל עם השייט נמרוד משיח, שאותו הוא מאמן כיום. "גם לא ראיתי את השידורים כי אני לא קולט את הערוץ הפנימי, זה לא מחובר אצלי", הוא אומר. "רוב האנשים פה גאים במפעל ובהישגים שלו, ואני בטוח שמהלך כזה יצליח. אני הרבה בחו"ל, אז פחות יוצא לי לראות ולשמוע מה מדברים, אבל באופן כללי אני יודע שזה מהלך חיובי, אנשים שמחים עם זה שתהיה הנפקה".

מי שצעירים מפרידמן בן ה־35 בחמש שנים עוד פחות מתעניינים במהלך, היות שהם אינם נחשבים לחברי קיבוץ עד שהם מגיעים לגיל 30, אז הם מקבלים את מלוא הזכויות. כיום יש בשדות ים כ־350 חברים בעלי זכויות מלאות. "אני ובני גילי פחות מעורים, זה פחות מדבר אלינו", מספרת בת קיבוץ בשנות ה־20 לחייה.

לדברי בת קיבוץ צעירה אחרת, "יש כמה עשרות חברי קיבוץ שעובדים במפעל, ומה שיקרה איתו מעסיק אותם כמובן. חברים שלא עובדים באבן קיסר, מה שמעניין אותם זה אם זה ייתן עוד כסף לקיבוץ ולתקציב האישי. קצת לא נעים להגיד כי אנחנו קיבוץ שיתופי, אבל אנשים מסתכלים על האינטרס האישי שלהם".

השאלה היא אם זה שווה

לצד התומכים בהנפקה, יש גם מי שחוששים מהמעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית שחייבת בדיווחים לבורסה על כל פעולה. "הסברנו לאנשים שיש עניין של שקיפות, שבעצם אתה פותח את הבית שלך לרווחה וכולם יסתכלו ויראו מה בדיוק אתה עושה. אנשים מבינים את זה", אומר אוחנה, שחושב שאין סיבה לחשש. אלא שיש מי שחושב אחרת: "כל השנים האלה הכל הלך תקין וחלק, לא פשפשו בתוך החברה. מה אנחנו צריכים את זה עכשיו, זה סתם יביא נאחס", אומר אחד החברים.

עוזי צור מקיבוץ שמיר, שליווה את הנפקת שמיר אופטיקה בנאסד"ק ושלא"ג תעשיות בתל אביב, דיבר עם חברי שדות ים על משמעות המעבר לחברה ציבורית שקופה. "אמנם הנפקה שעושים היא הזדמנות לגייס כסף גם לחברה וגם לבעלים", הוא אומר בכנות, "אבל אחר כך יש המון בעיות. יש הרבה מאוד מגבלות ותקנות שחלות על חברות ציבוריות, והקיבוץ צריך להתאים את עצמו להתנהלות הזו. יש, למשל, שירותים שהקיבוץ רוצה לקבל מהמסגרייה או המוסך שלו - וזה נחשב לעסקת בעלי עניין. זה לא מעניין אם זה יותר טוב, אמין או זול, אתה צריך להעביר את זה בביורוקרטיה עם כל מיני עורכי דין.

"זה להתרגל להרגלים חדשים, חתיכת סיפור. השאלה היא אם כל הסיפור הזה שווה. אם אתה מקבל שווי גבוה לחברה, אז לקיבוץ, שממשיך להחזיק בה אחוזים גבוהים, יש עניין שהיא תתפתח, תשתפר ותגדיל את הכנסותיה ורווחיה. שם המשחק הוא למצוא את האיזון המתאים בין הדברים. צריך לראות שבמהלך ההנפקה וההסכמים שנערכים לקראתה האינטרסים של הקיבוץ וחבריו לא ייפגעו. זה קל להגיד, אבל לא כזה פשוט לעשות".

יו"ר המועצה הכלכלית מקסים אוחנה. "אין כרגע מחנה של אנטי" צילום: זוהר שחר

במהלך הכנס סיפר צור על הבעיות שהנפקה יכולה לגרום לקיבוץ. כך למשל היה כאשר במסגרת ההנפקות בשמיר חולקו אופציות למנהלים - ואז עלתה השאלה כמה מתוכן יועברו לקיבוץ. "בעולם הקיבוצי", אומר עו"ד כספי, "זה לא פשוט לראות את השכנים שלך, שלהוא יש וההוא קיבל וההוא לא. זה חלק מהדברים שבשדות ים יצטרכו לדון בהם, כי 70 מחברי הקיבוץ עובדים כיום באבן קיסר".

בשדות ים ביקשו מצור, המשמש יו"ר ההנהלה הכללית של קיבוץ שמיר ויו"ר החברה לפיתוח הגליל ומשקי הגליל העליון, שילווה אותם בתהליך. "עוד לא למדתי את העסק ואני מתחיל רק בתחילת החודש הבא", הוא מודה, "חייבים להכין את הקיבוץ והחברים חייבים להבין שזה כדאי להם, וכדי לאשר את זה צריך רוב של חברי הקיבוץ, וכדי ליצור את ההסכמה אתה חייב להסביר ולשכנע. אז עכשיו זה הזמן של העברת המידע ותחילת הוויכוחים הפנימיים. המצב בשדות ים אינו פשוט. זה נובע בעיקר מחוסר ניסיון וכנראה גם מההיסטוריה, בעבר המצב הכלכלי שלהם לא היה טוב. בשביל ללכת להנפקה חשוב שיהיה קיבוץ חזק עם מנהיגות. אני אעזור להם לגבש את החבורה שתוביל את זה. לא צריך הרבה, 4–10 אנשים שיחשבו על טובת החברים ויעשו את זה בצורה ישרה, הגונה ועניינית".

אז מתחיל עכשיו תהליך ארוך?

"לא קצר, אבל הזמן מוגבל. הם יצטרכו להגיע למצב של הנפקה או החלטה על הנפקה בתוך כמה חודשים".

"יש תהליך של דגירה מינימלית שצריך לעבור", אומר בן־צבי. "זה לא כמו שוורן באפט מקבל החלטה בלילה ובבוקר זה מבוצע. הוא לא צריך לשאול אף אחד, ואצלנו זה לא בדיוק ככה. החלטות בדברים כבדים כאלה באות אחרי תהליך ממושך".

הכל פתוח, אבל זה ייקח עוד זמן

את תהליך הלמידה הזה מובילים כעת שני צוותים שהוקמו לאחרונה כחלק מההיערכות לקראת ההנפקה. הראשון הוא צוות הנפקה, שבו חברים שלושה חברי קיבוץ, נציג קרן טנא ומנכ"ל ויו"ר המפעל. הצוות בוחן את צורכי החברה, ויצטרך לבחור אילו בעלי מקצוע ילוו את ההנפקה. לאחרונה הוא אף שכר את שירותיו של פרופ' אמיר ברנע כדי שימליץ איפה כדאי להנפיק - בארץ או בחו"ל.

"יש מרחק גדול מאוד בין שתי האופציות והם מתלבטים בזה כרגע", אומר עו"ד כספי. "מסתמן שגם אחרי ההנפקה הקיבוץ יישאר בעל השליטה על המפעל ויחזיק יותר מ־51%. לקיבוץ חשוב להישאר עם הנכס וגם קרן טנא, עד כמה שהבנתי, מתכננת להישאר עם נתח משמעותי גם אחרי ההנפקה. מנגד, בוודאות יונפקו לפחות 15% מהחברה לציבור. אפשר לעשות איזו ספקולציה שרוצים - כרגע אף אחד עוד לא יודע כלום. לא כמה כסף ייכנס לתוך החברה, ולא כמה הקיבוץ וטנא ימכרו החוצה".

גם את השווי שייקבע לאבן קיסר עדיין קשה לאמוד. בקיבוץ ובמפעל מסרבים בכל תוקף לדבר על הנושא, אולם מי שבקיא בפרטים מספר ש"יש דיבורים ראשונים ולא מחייבים של חתמים על שווי של יותר מ־300 מיליון דולר". כפי שפורסם ב"כלכליסט", לפני שלושה שבועות כבר התקיימו פגישות ראשונות עם בנקים זרים כדי לבחון אפשרות של הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ־400 מיליון דולר, ובמקביל התקיימו פגישות עם חתמים ישראלים - שצפו לחברה שווי נמוך יותר.

הצוות השני שהוקם בקיבוץ הוא צוות אסטרטגיה - צוות של הקיבוץ שבו חברים אנשי המועצה הכלכלית - שתפקידו לבחון את השאלות בנוגע להתמודדות של הקיבוץ עם ההנפקה והתהליך, למשל כמה אחוזים הקיבוץ רוצה למכור, מה הוא רוצה לעשות עם הכסף שייכנס ביום שאחרי, שאלות שאינן קשורות למפעל אלא נוגעות למגרש הקיבוצי. "אנשים בקיבוץ", מסכם עו"ד כספי, "לוקחים את העסק הזה ברצינות. הם מבינים שכך או אחרת זה הדבר הכי חשוב שקורה או יקרה בקיבוץ בשנים הקרובות".