"כסף השגתי. עכשיו אני חושב על החוסן הכלכלי של ישראל"

בדצמבר 2009 הודיע אלישע ינאי, נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל, על פרישתו לאחר קריירה בת 40 שנה, מהן 20 כמנכ"ל - פז"ם שהפך אותו לאחד מוותיקי המנהלים הבכירים בתעשייה הישראלית. "נמאס לי לספור ארגזי מלפפונים ועגבניות כל רבעון, רציתי להיות אדון לזמן של עצמי", הוא אומר בראיון פרישה בלעדי ל"כלכליסט", "וגיל 65 נראה לי כמו זמן מתאים לעשות שינוי. מצאו את המנהל המוכשר שיחליף אותי. אבל אף על פי שמניהול נמאס לי, מבחינת מוטורולה עצמה לא באמת פרשתי. אני כאן כדי לעזור בכל מה שצריך".

ארבעה חודשים לאחר שפרישתו מתפקיד המנכ"ל נכנסה לתוקף, ינאי נמרץ מתמיד וחש נחוץ מתמיד. הוא עדיין משתמש בחדר הנשיא שבמשרדי מוטורולה בתל אביב, שממנו הוא עדיין חופף את המנכ"ל החדש שמעון דיק. ינאי סתור שיער, מעשן בשרשרת, מדבר בעיניים בורקות ונע כאחוז תזזית. ממש כפי שהיה באוקטובר האחרון, כשגנב את ההצגה מבכירי תעשיית ההייטק שחלקו איתו את במת פאנל המועדון המסחרי־תעשייתי. ינאי נכנס לדבריהם, דילג בין הבמה לקהל והפליג בסיפורים ואנקדוטות. דומה שארבעת חודשי הפרישה לא הפכו אותו לרגוע יותר. אולי להפך.

• לצפייה בכתבות נוספות מתוך "מוסף עצמאות" לחץ כאן
  

מה מניע אותך עכשיו?

"מה שמניע אותי הם הנכדים שלך, וגם שלי. אני לא חושב על כסף. אני איש מספיק עשיר. מעניינים אותי החוסן הכלכלי של המדינה והמורשת של התעשייה שלה. אני שואף לחבור לכמה גורמים כדי לקדם הקמה של מפעלי תעשייה חדשים בישראל. אני מספיק מבוגר כדי לא להשלות את עצמי שאוכל לעשות פה הרבה. כל מה שאני צריך זה מיזם אחד או שניים שבהם נצליח להפוך חברה של 200 מיליון דולר למפעל של מיליארד דולר. זה הפרויקט שאני מחפש עכשיו".

ינאי, כמנהל במוטורולה בשנות השבעים, מציג מערכת השקיה אוטומטית בפני שר החקלאות דאז אריאל שרון. "גם אריק היה חבר. הייתי יועץ סתרים של הרבה אנשים"

איך עושים את זה?

"יש בעניין הזה כבר הרבה יותר מדיבורים. אני לא רוצה לפרט יותר מדי. אני מתכוון להתקשר עם כמה חברות שאפשר יהיה לקחת את הפוטנציאל הטכנולוגי שלהן ולהפוך אותן, עם הידע והניסיון שלהן ושלי, לתעשייה של ממש, לסאיטקס או לתדיראן. התנאי הוא שאסתכל בעיניים של ההנהלה ואראה שהם ישראלים כמוני, שמדברים בשפה שלי, ושלא מדובר במישהו שינפנפו לו בכסף והוא ירוץ לעשות אקזיט. זו הגישה שלי, גם אם יוסי ורדי מתנגד לה. ישראל חייבת יותר חברות שיוצרות בסיס איתן ונהפכות לתעשייה, אין ברירה אחרת, וזה אפשרי".

המוחות לא יברחו, כי אין לאן

אני שומעת בדבריך ביקורת מובלעת על תעשיית הסטארט־אפים בישראל?

"אני לא נגד תעשיית ההון סיכון, אבל מה לעשות, היא היום בדעיכה. גם אם סטארט־אפ ואקזיט הם דברים שנשמעים סקסיים, אין ברירה אלא לשנות כיוון. במשך יותר מעשור לא קמו תעשיות גדולות בישראל, וחברות גדולות כגון סאיטקס, אלסינט ותדיראן נעלמו. זה לא שעידן ההון סיכון רע, או שהסטארט־אפים רעים, אלא פשוט שישראל זקוקה עכשיו למשהו בשל יותר, היא צריכה תעשיות גדולות. ואני לא משתמש בכלל בטיעונים פוליטיים כגון איראן. רק בטיעונים כלכליים. ברגע שנהיה יותר חזקים כלכלית יהיה לנו טוב יותר".

ועכשיו לא טוב? הכלכלה הישראלית צומחת, גם בזכות ההייטק.

"עכשיו טוב, טוב מאוד, אבל יכול להיות עוד הרבה יותר טוב. ישראל היא מדינה עשירה במונחי תל"ג לנפש, אבל העושר בה אינו מאוזן. יותר מדי אנשים מרוויחים מעט מדי. תעשיית הסטארט־אפים מנציחה את המציאות הזו. סטארט־אפים מעסיקים עשרה אנשים במקום 50. ובשביל זה צריך מפעל, צריך מי שיעסיק לא רק מהנדסים אלא גם אנשי ייצור ושיווק. צריך מי שיחזיק אוכלוסייה גדולה יותר, ואת זה רק תעשיות גדולות יכולות לעשות".

בקיצור, אתה מדבר על מדיניות חברתית.

"לא, אני לא סוציאליסט גדול. אני לא צ'ה גווארה. אני פשוט מבין את ההבדל בין למכור חברה לבין לגדל תעשייה, ומבין שלנכדים שלי עדיפה האופציה השנייה. אומרים לי שאנשים ירדו מהארץ, ואני אומר שאין כזה דבר לרדת מהארץ כי אין לאן. אמריקה היא כבר לא היעד של עולם הטכנולוגיה. בסין והודו מקבלים משכורת במטבעות המקומיים. אז שלא יאיימו עליי בירידה מהארץ, כי אפשר לעשות פה תעשייה. הפוקוס שלנו צריך להיות תעסוקה להרבה אנשים, אני הולך לשכנע את קובעי המדיניות שזה אפשרי. אנחנו תותחי־על בישראל, ואנחנו יכולים להיות סופר־תותחי־על. עשיתי את זה בעבר ואני אעשה את זה גם הפעם".

ינאי מספר שכבר שכנע בעבר ראשי ממשלה ברעיונותיו. "בשנות התשעים סטארט־אפים התחילו לגזול עובדים ממוטורולה, והתחלתי להבין שיש לנו פה מחסור ענקי במהנדסים. היו אז 1,000 בוגרים בשנה במקצועות טכנולוגיים, ובכל שנה 500 פרשו. בכל פעם שגייסנו מאה מהנדסים, 150 עזבו לסטארט־אפים או פרשו לגמלאות", הוא מספר. "נכנסתי לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה בימים הראשונים לקדנציה הקודמת שלו, ולמנכ"ל משרדו דאז איווט ליברמן, ושכנעתי אותם ללכת איתי. הגדלנו את מכסות הסטודנטים בכל האוניברסיטאות ועשינו ממקצוע ההנדסה יחידת עילית. במקביל פניתי לאלי ישי שהיה אז שר העבודה, ויזמנו תוכניות להכשרה מקצועית של עולים חדשים למקצועות ההנדסה. התוצאה היא שהיום, במקום 1,000 בוגרים בשנה במקצועות הטכנולוגיים יש לנו 8,000 בוגרים בשנה. עכשיו נחוצה רק עוד דחיפה, והיא ייצור של תעשייה גדולה מקומית.

"אני מצפה מהממשלה להירתם ולהקים קרן שתיתן רשת ביטחון תמורת רווחים עתידיים. אפשר לעשות את זה גם בלי המדינה, אבל אני מצפה ממנה כן לתמוך, לשים מגבלות, לכוון את הקמת התעשיות הגדולות, להגביל אקזיטים, להפנות מפעלים לפריפריה. אני כבר נמצא במשא ומתן עם הגורמים הרלבנטיים להקים קרן כזו".

בתור מי שייצג הרבה שנים חברה רב־לאומית, אתה לא חושב שהפתרון יכול להיות בתמריצים לחברות רב־לאומיות להגיע לישראל, במקום להקים תעשייה מאפס?

"גם חברות רב־לאומיות זה בסדר, זה נהדר אפילו, רק שאני כל כך ותיק בעולם הזה שאני יודע איך הן חושבות. מחזור החיים של החברות האלה אחר. הנהלות מתחלפות בהן באופן די תדיר, והתוצאה היא שהן מגבילות אותנו. אנחנו כישראלים סובלים כשהחברות האלה סובלות, וחברה רב־לאומית תמיד תבחר לייצר במקום הכי זול, שהוא היום סין. חברה ישראלית לא בהכרח תוציא ייצור מישראל, גם אם זה יותר זול להוציא אותו".

מפעל מוטורולה בערד שעתיד להימכר השנה. ינאי: "חברות רב־לאומיות זה נהדר, רק שאני כל כך הרבה שנים בעולם הזה, שאני יודע איך הן חושבות" צילום: חיים הורנשטיין

האמירה הזאת של ינאי היא היחידה בראיון שהסכים להשמיע, ושיש בה התייחסות מרומזת לדעתו על אחד המהלכים האחרונים שמוטורולה העולמית עשתה בישראל, כשהחליטה לסגור את מרכז הייצור של החברה בערד, שמעסיק 500 עובדים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בהוראת מוטורולה העולמית תיאלץ כנראה מוטורולה ישראל למכור השנה את המפעל בערד, ולפי הערכות, כ־20% מהעובדים יפוטרו והשאר ייהפכו לעובדי קבלן.

אוי למי ששם עצמו בידי מנהל כספים

שלוותו של ינאי מתערערת מעט כשהוא רומז למצבה של חברת מוטורולה, אך היא הולכת לגמרי לאיבוד כשהוא מדבר על המשבר הכלכלי האחרון - או כשהוא שומע את המילה "טייקונים".

"אני כועס מאוד על תעשיית הכסף שגרמה למשבר האחרון", הוא אומר. "מה היה לנו כאן? פלוני שמלווה לאלמוני תמורת קופון וביטחונות. כל מי שעובדים בתעשיית הכסף הזו הם בסך הכל קופאים, אבל היות שהם מתעסקים בכסף ויודעים את המרווחים הם דורשים לעצמם תגמול ללא שום פרופורציה. איך זה נוצר? אנשי הפיננסים קינאו בנו, המהנדסים, אז הם החליטו לקרוא לעצמם מהנדסים של 'הנדסה פיננסית'. רק שעל המוצר שלהם הם לא אחראים. הוא קזינו, לוטו. מהנדסים יוצרים מכשיר טלפון, מוצר שאם הוא מתקלקל אנחנו מתקנים או מחליפים אותו. הם לא. את התקלות שלהם אי אפשר לתקן. הם חושבים שמגיעות להם תמורות לא הגיוניות, אבל רק בצד אחד - הם תמיד מרוויחים. הם לעולם לא יחזירו את הכסף. כשאתה שותף לרווחים אבל לא להפסדים.

"תעשיית הפיננסים היא לא תעשייה אחראית ורצינית. למעשה, זו בכלל לא תעשייה. זו נתינת שירות. הם מקבילים לסמנכ"לי הכספים בעולם התעשייה. אבל אוי לחברה שסמנכ"ל הכספים הוא זה ששולט בה. אני חושב שנחוצה רגולציה עולמית לתעשיית הפיננסים, כי היא רעה לעולם.

"יש לי גם ביקורת על עולם האיגוח ועל עולם הנדל"ן", ינאי ממשיך לתקוף, "הם עולמות טריוויאליים, ולכן כל מי שרוצה מתעסק בהם, גם אם הוא לא מומחה גדול. הוא קונה במאה ומוכר באלף, ואת הסיכונים הוא לוקח על חשבון הציבור. לא ייתכן שטייקון ייקח כסף מאנשים, ואז יתחלק לו משהו והוא יחזיר 30 במקום 100. זה פשוט חוסר אחריות. זה אי־קיום הסכם בטענה של כוח עליון, כשלא בהכרח היה כאן כוח עליון. היו טייקונים שגרמו לציבור להאמין בהם ולהשקיע בהם. כנראה כי היום התקשורת מדברת על הנדל"ניסטים כל כך הרבה, שאפילו הם כבר התחילו להאמין בכמה שהם מוצלחים. אני לא מאשים אישית אף נדל"ניסט בישראל, אבל הניתוח לאחר המוות גילה שהם טעו, ובין אם זה באשמתם או לא, צריך רגולציה שתדאג שזה לא יקרה שוב".

עם משנה כל כך סדורה, אתה לא חושב על קריירה פוליטית?

"דעתי על פוליטיקאים, בהנחה שהם ישרים, חיובית מאוד. הם משרתי ציבור עם גנים מיוחדים, אנשים שמקדישים את כישוריהם למדינה בשביל שכר מגוחך וביקורת עיתונאית שרק הולכת ומחמירה עם השנים. אני חושב שהדנ"א שלי שונה. עם הכסף אין לי בעיה. יש לי מספיק ממנו, וממילא אני מתכנן לתרום את רוב מה שארוויח מעכשיו. אני פשוט לא מתאים לסבל של חשיפה מיותרת וביקורת. המחיר האישי גבוה מדי בשבילי. אבל כוחי עוד במותניי, ויש מעט מאוד אנשים שהמערכת מאמינה בהם והם גם צודקים וגם יודעים לבצע, וזה מה שאני הולך לעשות - לרתום את הכישורים האישיים שלי לטובת המדינה, אבל גם לטובת עולם התעשייה וההייטק, וגם לטובת מוטורולה וגם לטובת דברים שאני מאמין בהם".

אני "ראש מחלקת עניינים"

מלבד המרץ, אחד המאפיינים של ינאי הוא ביטחונו הרב והמופגן בכך שהוא "גם צודק וגם יודע לבצע". כבימיו כנשיא מוטורולה ישראל ינאי הוא איש שמח, גאה, מרוצה מעצמו, כמעט מבושם. בעולם העסקים הוא ידוע זה שנים בכך שהוא נוהג לכנות את עצמו "ראש מחלקת עניינים". "לפני חודשיים עשיתי לעצמי מסיבת יום הולדת 65 בגני התערוכה, על חשבוני", הוא מספר. "למעשה לא ממש אני עשיתי לעצמי, הבנות שלי ארגנו. יש ארבעה סרטים ביוטיוב, את חייבת לראות", הוא אומר ומיד מבקש מעוזרו אלכס להעלות את הסרטונים. בסרט מברכים את ינאי נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר ובכירים באינטל העולמית "שהגיעו במיוחד לאירוע". ינאי צופה בסרט ומוחה דמעה. "גם אריק שרון היה חבר, הייתי יועץ סתרים של הרבה אנשים. אבל אני לא רוצה לספר את הסיפורים האלה, זה נעשה שלא לפרסום.

יוסי ורדי. "אז מה אם הוא לא יסכים איתי" צילום: גיא אסיאג

"בהנהלת מוטורולה קוראים לי נביא. אבל אני לא אוהב סיפורים מוקצנים", הוא אומר, ומראה את נעלי הקרוקס שלו, סמל להיותו אחד מהעם. "את כן יכולה לכתוב עליי שאני איש מאוד מיוחד. אני לא פלצן ולא חי בבתי פאר, אני לא מסוג האנשים שצריכים טייטל כזה או אחר. אני מדבר עם כולם בגובה העיניים וכל אחד ירגיש שהוא שווה מולי, אני ראש מחלקת עניינים".

מה זה ראש מחלקת עניינים?

"אני אספר לך מאיפה זה בא. כשהייתי צעיר אבל כבר מנהל די גדול במוטורולה ישראל, אמרו לי 'סע לארצות הברית', אז נסעתי. כשהגעתי אמרו לי שאני ממונה על כמה מאות אנשים פה ושם. אמרתי להם: 'חבר'ה אתם טועים, לא בשביל זה באתי, אני מוכן להיות רק ראש מחלקת עניינים'.

"שאלו אותי מה זה, והסברתי שעניינים זה מה שאני חושב שהם העניינים. אף אחד לא הבין מה אני רוצה. אז הראיתי להם. הייתי איש מכירות, ומוטורולה היתה בזמנו שליטה בלעדית בתחום ציוד התקשורת לכוחות הביטחון. ראיתי שהלקוחות לא מבינים אותנו. אז נכנסתי לחדר ואמרתי, 'אתם שבו בצד ותנו לי למכור'. ומכרתי מערכות של רבע מיליון דולר, ולא אחת, אלא שמונה בחודש.

"אמרתי לאנשים במוטורולה ארה"ב שאני מזהה צורך בפרופיל שונה של אנשי מכירות. זה לא מספיק שאנשי המכירות גבוהים, בלונדיניים ועם מכונית גדולה, צריך מהנדסים שימכרו את המוצרים. לא האמינו לי, אמרו לי שאף מהנדס לא יסכים. אז אמרתי תנו לי, אני אגייס ואני אפעיל אותם, וכך היה. היום 100% מהמנהלים של מוטורולה הם אותם אנשים שגייסתי בתור ילדים.

"מאז הם חושבים שאני נביא. כל דבר שאני אומר קורה. ואני הרי לא נביא ולא אוהב את המילה הזו, כי אני לא מאמין בנביאים או בגורואים. בחיים לא ישמעו אותי אומר שהידע שיש לי הוא מיסטי או ש'הרבי אֶה אמר לי מֶה'. אני יודע הרבה דברים פשוט כי נחשפתי להמון נושאים במוטורולה, וכי אני יודע לנתח את הנתונים שמולי, להסיק מסקנות ולשכנע אנשים לבצע. אני גם לא איש של תיאוריות ונוסחאות. כל דבר שאני רוצה אני גם יודע להדגים בעצמי. כך עשיתי בעניין השיווק וכך אני עושה מאז. נשיא מוטורולה אמר באירוע שנערך לכבודי שהם ימשיכו לקבל ממני הוראות גם עוד 20 שנה. והוא יודע למה הוא אמר את זה. זה כי אני נשאר לסייע לחברה, בתור ראש מחלקת העניינים. אני אמשיך לקדם פרויקטים בחברה. גם יש לי רעיונות. זיהיתי, למשל, את הצורך בטכנולוגיה שתעביר תמונה בזמן אמת לכוחות ההצלה. זו טכנולוגיה שתהיה נחוצה באירועים כמו פיגועי 11 בספטמבר, אירועים המוניים ולא מתוכננים כגון שריפה גדולה, תאונה, מבצע צבאי. הטכנולוגיה הלוויינית לא תמיד עומדת בזה, והפטנט שלי מבוסס על תקשורת קרקעית של הדור הרביעי. כבר שכנעתי את מוטורולה העולמית להקצות לפרויקט הזה כמה עשרות מיליוני דולרים, ולערב בו את המטה הישראלי של מוטורולה. אחרי הכל, ישראל וארצות הברית הן שתי המדינות שזקוקות הכי הרבה לטכנולוגיה הזאת".

מה יעלה לדעתך בגורל הבאז בתעשיית הגאדג'טים, האייפודים והסמארטפונים?

"זה לא באז, השתנה כאן משהו. היום הטלפון הולך ונהפך למחשב נייד שמשווק לכל הציבור ולא רק לעסקים. היום החומרה כבר לא חשובה כמו פעם. 80% מהטלפון הוא התוכנה, ובתי התוכנה הם החזקים בענף. חברות כגון אפל, גוגל ומיקרוסופט לוקחות חלק הולך וגדל בתעשייה הזאת. אולי זה ישתנה בעתיד, אבל זה המצב כרגע. אני בכל זאת מזהה בעיה של עולם החומרה, והיא של צינורות התקשורת. הגלישה לאינטרנט מהטלפונים והעושר העצום באינטרנט מצריכים צינורות רחבים יותר, ואנחנו רואים את החברות האמריקאיות דוחפות משתמשים לצינורות רחבים. למהלכים האלה יש השלכות גם על המפעילות הסלולריות וגם על היצרניות".

האם מוטורלה נערכת לשינוי הזה?

"אני מקווה", אומר ינאי ומחייך. "אמרתי את כל מה שאני יכול לומר בעניין הזה ואולי יום אחד אוכל לומר יותר. כרגע אני מקווה שמי שמבין בתחום, הבין גם אותי. אני כרגע פה כדי לעזור למוטורולה לקדם עניינים. בגלל זה אני ראש מחלקת עניינים".