מובטלים בעזרת השם: שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים חרדים גדל ב-200% בשלושה עשורים
לפי מחקר של מרכז טאוב, 65% מהגברים החרדים בגילאי 35-54 אינם עובדים, לעומת 21% לפני שלושה עשורים. פרופ' דן בן-דוד: "הממצאים מצביעים על כך שנדרשת מדיניות מערכתית, בתחומי החינוך,התעסוקה והרווחה ביחד"
65% מהגברים החרדים בגילאי 35-54 אינם עובדים, לעומת 21% לפני שלושה עשורים, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, בעריכת פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת ת"א. ממצאים נוספים של המחקר מעלים, כי אם יימשכו המגמות של העשור האחרון, בעוד 30 שנה 78% מהתלמידים בחינוך היסודי יהיו חרדים או ערבים ו-14% בלבד בזרם הממלכתי.
לפי המחקר המחקר, בשנת 1979 שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים יהודים לא-חרדים בישראל בגילאי העבודה העיקריים, 54-35, היה כמעט זהה לשיעור הממוצע בארגון המדינות המתועשות, ה-OECD: בישראל הוא עמד על 8.47% לעומת 8.07% ב-OECD). מאז, שיעור אי-התעסוקה ב-OECD גדל בכמחצית, והוא כמעט הוכפל אצל היהודים הלא-חרדים.
אלא שהדמיון שהיה בין ישראל ל-OECD לפני שלושה עשורים נעלם, וב-2008 שיעור אי-התעסוקה בקרב יהודים לא-חרדים (15%) גבוה ברבע לעומת ה-OECD ששיעורו עמד על 12%.

לפי המחקר, שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים ערבים עלה מ-15% ב-1979 ל-27% ב-2008. אצל הגברים החרדים, שיעור אי-התעסוקה ב-2008 (65%) גבוה ביותר מפי שלושה בהשוואה לשיעור לפני כשלושה עשורים (21%). פרופ' בן-דוד, אמר, כי "הגדלת ממדי המימון במהלך השנים מאפשרת לחלק גדל והולך מן האוכלוסייה לבחור באי-עבודה כדרך חיים, בזמן שהזנחה רבת שנים בתשתיות חינוך ובתשתיות תחבורה מונעת מאנשים רבים את הכלים והתנאים להתמודדות מוצלחת במשק מודרני ותחרותי".

המחקר בדק גם את השינויים הדמוגרפיים הצפויים, ומצא כי בעוד 30 שנה, 78% מהתלמידים ביסודי יהיו חרדים או ערבים, לעומת 14% בלבד בזה הממלכתי. לשם השוואה, 12 שנה לאחר קום המדינה רק 15% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים היו חרדים או ערבים ו-61% למדו בזרם הממלכתי. במהלך העשור האחרון, נרשם גידול של 51% בזרם החרדי ו-33% בזה הערבי. כיום, 48% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים שייכים לשני הזרמים הלא-ציוניים.
המחקר מצא עוד, כי תשלומי ההעברה לנפש גדלו ב-400% ב-40 השנים האחרונות. בזמן הזה, שרמת החיים בישראל – המשתקפת בתוצר לנפש – גדלה פי שניים בלבד.
פרופ' דן בן-דוד: "קשה לראות איך ניתן יהיה לקיים פערים כאלה בקצב הגידול של שתי המגמות – בתשלומי ההעברה וברמת החיים הכללית במדינה – במשך ארבעה עשורים נוספים. על מדינת ישראל לנקוט בטיפול שורש (שיפור משמעותי בתשתיות החינוכיות והפיזיות) כדי לספק לחלקים נרחבים יותר באוכלוסייה את הכלים והתנאים הנדרשים להתמודדות במשק מודרני – ועל ידי כך להקטין את העוני ואי-השוויון במקור. לחילופין, מגבלות תקציב יחייבו בלימת הגידול בתשלומי ההעברה לנפש, עם כל המשתמע מכך על בלימת הגידול בשיעורי העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו.
פרופ' בן-דוד הוסיף, כי "הממצאים מצביעים על כך שנדרשת מדיניות מערכתית, בתחומי החינוך, התעסוקה והרווחה ביחד. לצד החלפת תמריצים לאי-עבודה בתמריצים לעבודה, ישנו צורך דחוף לספק את הכלים והתנאים להתמודדות מוצלחת במשק מודרני המאופיין על-ידי ביקושים הולכים וגדלים לכוח עבודה משכיל ומיומן. שדרוג רמת חינוך יגביר את הסיכויים למציאת תעסוקה ולהגדלת ההכנסה".


