לוין: "השכר בבנק ישראל גבוה מזה שבאוצר - והוא ימשיך להיות כזה"
הנגיד פישר בדיון בוועדת הכספים על חוק בנק ישראל החדש: "אם אנשי האוצר ייתנו לנו לפקח על המשכורות שלהם - ניתן להם לפקח על שלנו"; יו"ר הוועדה משה גפני: "החוק אינו לטעמי"
"הצעתי לאוצר שהם יתנו לנו את היכולת לפקח על השכר באוצר - ואני אתן להם את היכולת לפקח על השכר בבנק ישראל. הם לא היו בעד". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. הוא דיבר בדיון שערכה ועדת הכספים בנושא שכר עובדי בנק ישראל החדש, לקראת אישורו של חוק בנק ישראל בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
החוק החדש קובע מערכת של פיקוח חיצוני על השכר בבנק. לפי הפשרה המוצעת, בבנק תוקם מועצה מנהלית, שתקבע את שכר עובדי הבנק ואת התנאים הנלווים. הבנק ידווח לשר האוצר על כל הסכם שכר או שינוי בשכר. במקרה של מחלוקת בין האוצר למועצה המנהלית, יועבר הנושא להכרעת ועדת שכר מקצועית וחיצונית בת שלושה חברים. אם גם לאחר החלטת ועדת השכר לא יצליחו הצדדים להגיע להסכמה, תועבר המחלוקת להכרעתו הסופית של ראש הממשלה.
נגיד בנק ישראל הוסיף: "היו דיונים שנמשכו הרבה זמן. כשהגעתי כעולה חדש חשבתי שניתן לעשות מה שקיים בכל בנק מרכזי אחר - לתת לבנק לקבוע את השכר באמצעות שימוש בוועדה מיוחדת. אחרי זמן מה הבנתי טוב יותר את המערכת. לאור ההיסטוריה של הסכסוכים ביחס לשכר, וההתעניינות המיוחדת בבנק, קיבלנו שיש צורך בפיקוח חיצוני. השליטה על השכר בתוך הבנק היא בידיים של גוף שיש בינו לבין הבנק מתחים מבניים. מיום ליום הם רוצים שנעשה דברים. יש חיכוכים. לתת לצד אחד לקבוע את מבנה השכר זה להגיד שיש להם כלי ללחץ על הבנק. לא רצוי שיהיה את הכלי הזה בידיים של האנשים הנוכחיים, גם אם האנשים הנוכחיים לא מתנהגים כך.
"העובדה שיש לאוצר את הכלי הזה פוגע בעצמאות הבנק. בעבר היו עימותים בענייני השכר. הגענו ב-2007 להסכם שמוריד את השכר בבנק ישראל ומתקן לדור ב', לא לדור הנוכחי, את העיוותים שראינו שם. זה הבסיס למבנה השכר בבנק ישראל בעתיד. אנחנו מתחילים מהשכר של דור ב' - אנשים שנכנסו לבנק לאחר ההסכם החדש שהתחיל לפני שנה.
"הבנתי את הפחד של האוצר הוא שזה יפגע בסמכויות הממונה על השכר. ניסינו למצוא דרך שתיתן לגורם המקצועי באוצר לבדוק את הסכם השכר, אבל להוציא מהאוצר את המלה האחרונה. במערכת שמוצעת בחוק, כל הסכם שכר שיקבל את אישור המועצה המנהלית, יעבור מיד לשר האוצר ויתחיל תהליך ארוך שבסופו נותן לבנק את האפשרות לערער. מדובר במערכת מסובכת שגם אנו וגם האוצר לא נרצה להשתמש בה.
"אני לא מוכן להיות זה שיגרום לפיצוץ ההסכם עם האוצר. לדעתנו, אם נפתח את העניין הזה לא נגיע לשום הסכם וזה יוציא מהחוק את החלקים החיוניים של בנק ישראל".
יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר בדיון כי ברצונו להוציא את ראש הממשלה מהחוק: "התייעצתי וחשבתי על העניין אך לא הצלחתי להגיע לפתרון. נצטרך להגמיש את המשולש: יש את בנק ישראל שדורש את עצמאותו, מצד שני משרד האוצר לא רוצה שתהיה להחלטה זו השלכות רוחב, והשכר לא יהיה מפוקח ע"י הממונה על השכר. מצד שלישי יש את ההסתדרות והעובדים שמאבדים את הזכויות שלהם. החוק החדש מחריג את העובדים משאר הסקטורים.
"החוק אינו לטעמי. נראה כאילו דנו בו זמן רב ובכל פעם גבר כוחו של אחד או השני, והתווספה ועדה על ועדה כל פעם שצד מסוים לא היה מרוצה. הכניסו לבסוף לסיר החמין הזה גם את ראש הממשלה. צריך לצמצם את התהליך ולקצר אותו. יש להוציא את ראש הממשלה מהחוק".
יו"ר ההסתדרות עופר עיני הציע כי המועצה המנהלית היא שתפקח על השכר של העובדים. לדבריו, "במצב הנוכחי הליך אישורי הסכמי השכר ייארך 270 יום. יש פה בעיה. מאחר שלא רוצים לאבד את הנגיד הוכנסה פה סנקציה של הנגיד - אם משרד האוצר הוא הפוסק האחרון אני לא פה. בוא נגיד את האמת - או שנותנים את זה לסטנלי פישר או שלא".
אילן לוין צילום: מיה קמפיאס אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, אמר: "אמרנו לפישר שהוא לא בא למדינה המתנהלת כמו ארה"ב. בישראל יש את זכות השביתה גם לבעלי תפקידים, ולא שולחים לכלא מי שאישר שכר חורג. ישראל שונה לטוב ולרע".
לוין הוסיף: "אנו מתנהלים היום עם הבנק בצורה מכובדת, אבל היו בעבר מקרים שתוספות צהריים הצטרפו לפנסיה, בכירים קיבלו גם רכב צמוד וגם הוצאות, עובדים פרשו עם 37 אלף שקל פנסיה ועוד. זה התוצאה של דור א'. התפקיד שלנו זה לוודא שהשכר בבנק יהיה הוגן. כיום השכר שם גבוה מזה של עובדי משרד האוצר, ואני מודיע כי הוא ימשיך להיות כך. משנה למנהל חטיבה בבנק מקבל כ-32.5 אלף שקל, ומשנה במשרד ממשלתי מקבל רק 28.5 אלף שקל".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) אמר כי "מישהו צריך להיות עם היד על שיבר. בנק ישראל זה המוסד היחיד ללא תקציב מוגדר. הגשתי הצעת חוק בנושא ומשכתי אותה כי הנגיד הסביר לי שלא צריך להיות לבנק תקציב מוגדר. אבל למה עובדי הבנק שונים מכל שאר עובדי המשק?".
