המתמחים הישראלים, גירסת 2010: האישיות חשובה, אבל הציונים יותר
המשרדים הגדולים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות על פני מכללות, ולעדיפות זו יש ביטוי בשכר, בתנאים ובקידום. סקר בקרב 20 משרדים מובילים חושף את התחרות על המתמחים ואת ההעדפה להשמה מקצועית על פני המלצות וקשרים
משרדי עורכי הדין הגדולים אומרים כי הם נותנים את המשקל הרב ביותר לאישיות המועמד בבואם לבחור את המתמחים, אך בפועל הסינון הראשוני נעשה באמצעות קורות חיים וציונים - כך עולה מסקר שערכה בעבור "כלכליסט" חברת אינטרנרייט (INTERNRATE), העוסקת בייעוץ והשמה בתחום המשפטי בקרב עשרים משרדי עורכי דין מובילים.
למרות הדגשת האישיות כמרכיב מרכזי, הסינון הראשוני על פי מוסדות הלימוד והציונים נותן יתרון גדול לסטודנטים באוניברסיטאות על פני סטודנטים במכללות. ההעדפה המובהקת לבוגרי האוניברסיטאות קיבלה ביטוי בסקר גם בדיווח של מוסדות הלימוד כי כ־75% מהסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות מצאו מקום התמחות לשנת 2012, לעומת 50% מהסטודנטים במכללה למינהל ובמרכז הבינתחומי, ורק כ־10% מהסטודנטים בשאר המכללות. מרבית הסטודנטים האלה יתפשרו בסופו של דבר על מקום ההתמחות, על תנאי העבודה ולעתים גם על תחום ההתמחות.
המירוץ להשגת המועמד הטוב ביותר הוביל לכך שגיוסי המתמחים מתבצעים כבר בתחילת שנת הלימודים השנייה. נוסף על כך שמרבית הסטודנטים עדיין לא החליטו באיזה תחום הם מעוניינים להתמחות, למשרדים גם לא קיים מידע שעל בסיסו הם יכולים לאתר את המועמדים, פרט למוסד הלימודים ולגיליון הציונים של השנה הראשונה.
טל אליאסף. המצטיינים נשארים
תחרות על המצטיינים
כל המשרדים למעט הרצוג, פוקס, נאמן ומשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון, דיווחו כי אינם מחזיקים מחלקת משאבי אנוש נפרדת למתמחים. תהליך הגיוס מתנהל על ידי אחד השותפים שעל שולחנו מונחים לפעמים מאות קורות חיים. במקרים האלה קורות החיים של סטודנטים ממכללות או כאלה שאינם מצוידים בגיליון ציונים מרשים — גם אם ניחנו באישיות מרשימה - מגיעים לפח.
לדברי עו"ד ערן זך, האחראי לגיוס מתמחים בווינשטוק, זקלר ושות', השיטה הנהוגה היא "כל הקודם זוכה", כאשר הסטודנטים מבטיחים לעצמם מקום התמחות כבר בסוף השנה הראשונה: "לרובם אין מושג איפה ובאיזה תחום להתמחות, ובאופן טבעי המשרדים הגדולים והידועים זוכים להיצע גדול יותר של מתמחים פוטנציאליים". בתשובתו טמון פרדוקס: אם אכן קיים פגם בגיוס מתמחים לפני שבחרו תחום מועדף, הרי הוא האיש שיכול לשנות זאת. אלא שמצד שני, גם הוא חושש מן הסתם שגיוס מאוחר מדי יאפשר למשרדים אחרים לאתר את המתמחים המתאימים לפניו.
חלק מהמשרדים משקיעים בבחינת האישיות מאמצים רבים. יש שמקיימים יותר מראיון אחד, כמו פרל, כהן־צדק, לצר, שעורך למועמדים שני ראיונות עם שותפים בכירים, מבחן באנגלית ומבחן בהבנה משפטית. שני ראיונות מתבצעים גם בהמבורגר, עברון ושות' ובנשיץ ברנדס, ואילו קנטור, אלחנני, טל ושות' עורך מלבד הראיון גם בדיקה גרפולוגית. כל שאר המשרדים דיווחו כי השלב השני והמכריע מתבסס על ראיון אחד בלבד, בדגש על המלצות.
דליה טל. בדיקה גרפולוגית צילום: עמית שעל
עו"ד יעל נתן, מנהלת הגיוס במשרד מ.פירון, אומרת כי הראיון הוא בעצם הכלי היחיד לבחינת אישיות המועמד: "אנחנו שמים דגש על עיסוקים נוספים ועל תרומה לקהילה, חשוב לנו באיזה מוסד לומד המועמד ומהם הישגיו, בוחנים את עברו הצבאי וגם המלצות רלבנטיות עוזרות".
מהסקר עולה כי הדרך הטובה ביותר להגיע לשולחנו של השותף שאחראי על גיוס המתמחים עוברת בחברות השמת מתמחים או הכוונים תעסוקתיים במוסדות הלימוד. ההעדפה הזאת נובעת מכך שהפניות שמגיעות מאותם גורמים כבר עוברות סינון ראשוני בהתאם לפרמטרים שמציבים המשרדים מראש. מכאן שפניות יזומות כמעט תמיד לא יתקבלו בברכה, אלא אם כן הן מועברות דרך אדם המקורב לאחד האנשים המשפיעים במשרד.
כל המשרדים שהשתתפו בסקר דיווחו כי שעות העבודה הרשמיות הן מ־9:00 עד 20:00 וכי הן מגיעות לעתים גם ל־12 שעות. אלא שבפועל הדברים מעט שונים ושעות העבודה במשרדים גדולים יכולות להגיע לעתים ל־15 ואף ל־16 שעות. המתמחים צריכים להביא בחשבון כי בשנת ההתמחות - שבימים אלה מתקיימים דיונים על הארכתה לשנתיים - ייאלצו רובם לוותר על חיים פרטיים ולבלות את רוב זמנם בין כותלי המשרד. סופי השבוע, אם מביאים בחשבון שחלק מהמשרדים מחייבים עבודה גם בימי שישי, יוקדשו ככל הנראה להשלמת שעות שינה.
"למרות הצהרת המשרד שבו התמחיתי כי שעות העבודה הרשמיות עומדות על 12 שעות", אמר ל"כלכליסט" עורך דין צעיר, "בפועל מצאתי את עצמי מבלה במשרד עד השעות הקטנות של הלילה. נדיר שסיימתי את העבודה לפני חצות".
טיול שנתי בחו"ל
מספר שעות העבודה מוביל בהכרח לתנאי השכר. רוב המשרדים לא מציעים משכורת מפתה במיוחד, ומצד שני - לרוב המתמחים לא יהיה כנראה זמן להוצאות. השכר הממוצע במשרדים הגדולים עומד על כ־6,500 שקל, שנחשב לשכר ראוי לשלב ההתמחות כל עוד אכן מדובר ב־12 שעות עבודה בלבד. המשרד היחיד שדיווח על תשלום שעות נוספות הוא מ. פירון שמציע שכר מעט נמוך מהממוצע: 6,100 שקל. את השכר הגבוה ביותר ימצאו המתמחים במשרד תדמור ושות' שמציע משכורת של 8,000 שקל.
לצפייה בטבלה גדולה לחץ כאן
הסניף הטברייני של משרד בלטר, גוט, אלוני ושות' מציע שכר הקרוב למינימום שנע בין 4,500 ל־5,000 שקל, וכך גם משרד א.ש. שמרון, י.מלכו, פרסקי ושות', שמציע שכר של 5,500 עד 6,500 שקל.
בחיפוש אחר התמחות יש להתחשב בעובדה שחלק מהמשרדים מציעים מלבד השכר גם הטבות נוספות שיכולות לחסוך למתמחה לא מעט כסף. בפרל, כהן־צדק, לצר ממשיכים לשלם שכר בזמן הלימוד לבחינת ההסמכה ומממנים ספרים וקורס הכנה. בנשיץ ברנדס מממנים ארוחת צהריים, וכך גם בתדמור ושות' ובווינשטוק, זקלר ושות'. בשבלת ושות' משלמים עבור חניה ובמקרים מסוימים גם עבור ספרי הכנה לבחינה. בצלרמאיר, פילוסוף ושות' קיימת השתתפות בעלות ספרי הלימוד, תשלום עבור חניה וארוחת ערב במסעדות באזור המשרד. ההטבה המשמעותית ביותר נרשמה במשרד המבורגר, עברון ושות', שמלבד מימון חניה וקורס הכנה לבחינת הלשכה גם מצרפים את המתמחים לכל הפעילויות החברתיות של עובדי המשרד, בין השאר לטיול שנתי לחו"ל.
רוב המתמחים שואפים להתקבל למשרדים גדולים ומוכרים משתי סיבות: האחת, התמחות במשרד גדול וידוע תקל עליהם במציאת מקום עבודה יוקרתי, והשנייה והחשובה היא אפשרות, גם אם קלושה, להיקלט במשרד בסיום ההתמחות. "המדיניות אצלנו היא להשאיר את כל המתמחים המצטיינים, ללא מכסות כלשהן. מספר המתמחים שנשארים בכל מחזור אינו קבוע", אומר עו"ד טל אליאסף, שותף במשרד נשיץ, ברנדס. "לדוגמה, במחזור האחרון נשארו במשרד שישה מתוך שבעת המתמחים שסיימו באותו מועד. חלק ניכר מעורכי הדין והשותפים היו בעבר מתמחים במשרד".
קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה
