"יש בקשות שנועדו לשמור על חברות קיקיוניות בבורסה"
ד"ר יעקב מימרן, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, הוא אחד האנשים החזקים בשוק הנפט. כאיש עם היד על מתן רישיונות הקידוח, הוא מגן על החלטתו להעניק את הרישיון במד אשדוד לקבוצת לייבוביץ'־בן זקן. "אני רגיל לספוג את כל האש בסוף"
סערת קידוחי הנפט והגז וחשיפת "כלכליסט" על קשריו הענפים של הזוכה במד אשדוד, חיים לייבוביץ', תופסת את ד"ר יעקב מימרן, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות - ולמעשה האיש החזק עם היד על מתן הרישיונות - בעיצומן של הכנות לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. מחר (ג') אמורה הוועדה להתכנס בדרישה לבחון מחדש את זכיית קבוצת לייבוביץ'־בן זקן בזיכיון מד אשדוד, קידוח שאותו אישר מימרן בשבוע שעבר.
ד"ר מימרן יהיה זה שיצטרך להסביר לוועדה כיצד כל הליך מתן הרישיונות פועל ולנמק למעשה מה הוביל לזכייתה של קבוצת לייבוביץ. רגע לפני הדיון מסביר מימרן בראיון מיוחד ל"כלכליסט" כיצד מנגנוני משרד התשתיות פועלים, נותן הצצה למה שמתרחש מאחורי הקלעים של תהליך מתן רישיונות קידוח נפט וגם מותח ביקורת על חלק מהחברות שמגישות בקשה למתן רישיון קידוח. "בסופו של יום קיבלתי החלטה שהייתי שלם איתה לחלוטין. לכל מי שמפסיד יש נטייה אינסטקטיבית לאיים בערעור, ואין מה לעשות. אנחנו נכבד את ההחלטה".
איך אתה מרגיש עם כל ההמולה סביב הנושא?
"אני אדם רגוע מטבעי. אני לא נלחץ, מכיוון שאני יודע שאני שוקל כל צעד ויכול לתת הסבר על כל החלטה. אני יכול לנמק מחר בוועדה כל החלטה שהתקבלה, אם באופן פרטני ואם באופן כללי".
חיים יעקב ליבוביץ צילום: מאיר דהן
ד"ר מימרן - גיאולוג במקצועו - ממונה על ענייני הנפט במשרד קרוב לשש שנים. הוא הדמות המקצועית והאחרונה שאמורה בסופו של תהליך לפסוק מי יקבל מה, ולהצדיק את ההחלטה כמובן.
תהליך מתן הרישיונות עובר תחילה דרך ועדה מקצועית שבראשה יושב מימרן. הוועדה מתכנסת כשבוע לאחר סגירת מועד ההצעות. חבריה כוללים את הגיאולוג ד"ר בנימין בוכבינדר, מהמכון הגיאולוגי, ד"ר אורי פריזלנדר, מנהל המכון הגיאופיזי, יועץ משפטי לוועדה ומהנדס נפט. הוועדה נדרשת לרקע הגיאולוגי של הקבוצה, לתוכניות העבודה, הכוונה להשקיע, שלבי ביצוע ורקע מקצועי של הצוות. הממונה בסופו של דבר נדרש לגבש החלטה בהסתמך על המלצת הוועדה. משם הנושא מועבר לחברי מועצת הנפט, שאמורים לעבור על החומר ולאחר מכן להגיש את המלצתם גם כן לממונה שאמור להכריע בסופו של דבר. "אני סופג אחרי זה את כל האש", מעיד מימרן.
אני רוצה לקדוח היום מול חופי תל אביב. מה עלי לעשות?
"כשלושה חודשים לפני מועד אחרון להגשת הבקשות אנחנו מפרסמים באתר של משרד התשתיות הודעה בה כתוב מתי המועד האחרון למועד הגשת הבקשות ומה צריכות לכלול הבקשות. הבקשות צריכות לכלול כל מיני דברים, חלקם טכניים, חלקם אדמיניסטרטיביים, חלקם שאחר כך הוועדה המקצועית והמועצה ידונו וייקחו בחשבון את השיקולים של הבקשה.
"באתר יש כמה מסמכים למי שרוצה להגיש בקשה. מפת זכויות הנפט משתנה, ואפשר באתר לראות מה השטחים הפנויים שיש בים או ביבשה, למי ניתנה כל זכות וכו'. כל שטח שמתפנה חייב להיות פתוח לפחות שלושה חודשים - אין מצב שהוא נחטף. על פי חוק הנפט, אין מצב שמשהו נפתח ואני נותן מתחת לשולחן למישהו זכות לשטח שהתפנה. יש טקסט שמלווה את ההודעה ובו כתוב מה צריכות להיות הדרישות שחייבות להתמלא. מכיוון שמדובר בחיפושי נפט בים צריך מינימום של רישיון שנקבע. למשל, על פי קריטריון בסיסי של עומק המים שבהם מתבצעת העבודה שבהם נמצא הרישיון. אם אנחנו מגדירים שלושה עומקי מים בתקנות חיפושי נפט בים מ־2006 מבדילים בין שלושה עומקים עד 100 מטר, בין 100 ל־500 מטר ומעל 500 מטר. כל אחד זה פרספקטיבה בפני עצמו. זה ציוד בפני עצמו.
ד"ר יעקב מימרן צילום: חיים צח
מהי צריך להיכלל בתוכנית העבודה שאתם דורשים?
"נניח שמגיעים לשטח בלתי מוכר - צריך לעשות תסקירים ראשוניים כדי לתהות על המבנה הגיאולוגי התת־קרקעי. אם השטח כבר ידוע, כמו במקרה של מד אשדוד, אנחנו לא יכולים להתייחס לשטח הזה כאילו הוא בלתי ידוע. אם אתה מכיר את השטח אתה צריך להתחיל מרמת התחלה יותר התחלת ביצוע זה כולל תוכנית עבודה בהתאם כולל השקעה בהתאם כולל הכל. למשל לקחת מיד את כל החומר הקיים לגבי השטח וכל החומר הוא פתוח, דרך אגב ואני מסייע להעמיק את החומר הזה בשביל זה אני יושב כממונה על מרכז המידע של כל מה שנאסף לגבי חיפושי הנפט במדינת ישראל לאורך כל שנותיה ואני משחרר את החומר למי שבה להגיש הצעה. הוא אמור לקחת את כל החומר הזה, לעבד אותו ולראות איפה יש עוד פערי ידע שצריך לסתום או אם הוא יכול, על סמך הידע הזה, שהוא מעובד בצורה הכי מודרנית והכי אפקטיבית שניתן היום להגיש לי פרוספקט לקידוח. כל זה נלקח בחשבון במסגרת מה שנקרא תוכנית עבודה. זוהי תוכנית עבודה שבעצם מתייחסת לנתונים הפרטניים של השטח שלגביו היא מוגשת.
"יש לפחות שבוע בין התאריך של הוועדה המקצועית לבין הדיון של חברי מועצת הנפט, כשבעשרת הימים האלה הם מקבלים את החומר ועוברים עליו. כל ההצעות מתקבלות עד לדד ליין, שלאחריו יש ישיבה מקצועית. אנחנו דואגים להעביר את ההמלצות של חברי הוועדה לחברי המועצה מבעוד מועד, שיהיה להם כמה ימים לעבור על הבקשות. כל אחד מהחברים מקבל גם את כל החומר שהוגש לממונה כבקשה וגם את הפרוטוקול של הוועדה (הועדה המקצועית ישבה ב-27 בינואר כשבוע אחרי הדד ליין ב-8 בפברואר מתכנסת)
מתי הם מקבלים את זה?
"שבוע שבועיים לפני ישיבת המועצה"
אבל זה לא יכול ליצור בעיה של הדלפות?
"כל דבר יכול להיות בעיה של הדלפה. אותי לימדו חז"ל, סוד שנמצא עד שני אנשים יכול להישמר. מהשלישי וצפונה הסיכוי שיישמר הוא קלוש. אז מה לעשות שיש לך תשעה חברי מועצה? לצערי הרב, מצד אחד אמרו לי 'מישיבות ממשלה יש הדלפות יותר מאשר ממך', אחר כך התברר לי שכן היו הדלפות. אני לא יכול לשים את האצבע מאיפה היו ההדלפות ואני גם לא חוקר. אבל אי אפשר לשנות את ההצעות. הוועדה המקצועית דנה על בסיס החומר שהוגש. זה לא בלתי אפשרי, אבל מאוד קשה לסבן אותנו עד עדי כך. גם לא קיבלנו שום הצעה למקצה שיפורים מאף אחד אחרי התאריך לא לגבי מד אשדוד ולא לגבי בקשות אחרות רגישות.
אבל אתה החלטת כבר בוועדה המקצועית?
"אני לא החלטתי כלום, מכיוון שמועצת הנפט מפשיטה כל בקשה ובודקת אותה. רואה החשבון שלי, במהלך הימים הללו עד מועצת הנפט, בודק את היכולת הכלכלית של כל מגיש בקשה. אם למשל מישהו מגיש לנו יכולת כלכלית מכובדת, אבל מה לעשות יש לו גם זכויות אחרות (קידוחים ה"ש), הוא צריך לממן אותן גם. אנחנו צריכים לנקות מהיכולת הכלכלית את כל מה שמוקצה לזכויות האחרות שלו. זה משהו שנלקח בחשבון.
מהרגע שהחלטתם מה קורה?
"הממונה לוקח את אבני הדרך מהבקשה הזוכה, נניח שהם היו בתדירות של חצי שנה. הסטנדרט של הגישה שלנו הוא סטנדרט של אבני דרך מאוד צפופות. מי שמתכוון לבצע את העבודה, זה לא מפריע. אנחנו מכניסים יותר פירוט ממה שהוא התכוון.
"מנסיונינו למדנו, שאנחנו לא אומרים יותר 'קח את הרישיון, להתראות בעוד שנה באבן הדרך הראשונה'. אנו אומרים 'להתראות בעוד שלושה חודשים', כשאבן הדרך היא יותר קטנה. אם הוא מתחיל למשוך רגליים, אני אומר לו 'אדוני הנכבד, בבקשה ממך, עברו שלושה חודשים לא עמדת בזה. אני מבקש שתסביר לי למה לא עמדת. ואז אני רשאי לבקש ממנו תוך 60 יום לתקן את המעוות.
ויש הרבה מקרים כאלה?
"יש אינסוף מקרים כאלה. רשיון ניתן למשך שלוש שנים. כל רישיון שקיים מפורסם באתר האינטרנט, ומי שבודק ורואה שאחרי שנתיים וחצי, למשל, מתבטל הרישיון - צריך להבין כי זה קרה בעקבות החלטת הממונה. הממונה דאג לאינטרס של המדינה לשלול רישיון למישהו שלא מספק את הסחורה".
אתה יכול לתת דוגמאות?
"אני מרשה לעצמי דוגמה שהיא מדם ליבי. אותה ישראמקו שעכשיו מנגחת אותי - אבל זה לא משנה באמת, כי יש לנו תשובות לכל פנייה של ישראמקו לוועדת הכלכלה כאשר נישאל את השאלות. אותה ישראמקו החזיקה בזכות נפט שנשללה ממנה באותו מד אשדוד". ד"ר מימרן הבהיר כי אינו מעוניין להיכנס לנושא, בעיקר בשל העובדה שהנושא יידון בוועדת הכלכלה.
"יש שתי ועדות - יש ועדה מקצועית שלמעשה לא מתעסקת בנושאים של יכולת כלכלית. לא מתייחסת לכל מיני מסמכים שהם ברמה האדמינסטרטיבית אלא ברמה המקצועית. היא בודקת לגופה של בקשה מי האנשים, מי הצוות המקצוע, מי החברה שעומדת מאחור, איזה ניסיון יש לה, איזה מודל גיאולוגי עומד מאחורי הבקשה הזו, איך תוכנית העבודה נראית והרקע הביצועי של כל חברה וחברה. גם אם בשטח מסוים אין תחרות היא יכולה להגיד שהבקשה הזו אנחנו לא מוצאים שהיא ראויה בכלל. גם במועצה האחרונה היו כאלו דיונים.
יש בקשות שאינן מכבדות את הוועדות שהן עוברות אפילו. יש מגישי בקשות, אני אומר את זה בכאב, שמגישים את בקשותיהם כדי לשמור על איזו שהיא חברה קיקיונית בבורסה שמופיעה תחת אזהרה או תחת מחיקה וכל מיני. לצערי הרב, למדתי את כל הדברים האלה על בשרי בזמן האחרון. חשבתי שאני לא צריך להתקרב לנושא של הבורסה ואני מקפיד הקפדה יתרה בנושא הזה. אבל רואה החשבון שלי תמיד אמר לי: 'מימרן, אתה לא מבין. הם אמרו לי שאם אני לא אגיש בקשה ולא נאשר אותה, הם ימחקו'. אז אני אומרתי 'או קיי, הבנתי'. אם זאת הסיבה, זה ממש משכנע את הועדה המקצועית - במרכאות כפולות ומכופלות".
היו מקרים שהמועצה הפכה החלטה?
"ודאי. היא שאלה שאלות, העלתה תהיות ואמרה: 'אנחנו לא ממליצים, או אנחנו כן ממליצים'.
