"אם הרגולטור ישנה את דעתו, אכנס לתחום תחנות הכוח"
יוסי מימן ניסה להיכנס לתחום ייצור החשמל הפרטי כבר ב־2005, אך הרגולציה מנעה זאת ממנו עקב היותו אחד מספקי הגז היחידים לישראל. עכשיו הוא חוזר למשחק ואומר בשיחה עם כלכליסט: "אין ספק שזו השקעה טובה, ולנו כספקים יש יתרון גדול"
"אם הרגולטור יחליט לפתע שאין מניעה שספקיות גז ייכנסו לשותפות בתחנות כוח והתפלה, אכנס לתחום. אין ספק שזו השקעה טובה, ולנו כספקי גז יש יתרון גדול", כך מספר יוסי מימן, נשיא קבוצת מרחב ויו"ר אמפל(השותפות בספקית הגז המצרית EMG) בשיחה עם "כלכליסט".
דבריו של מימן נאמרים לקראת הדיון שיתקיים הבוקר בוועדת הכלכלה של הכנסת על כניסתם האפשרית של שני ספקי הגז היחידים לישראל - יצחק תשובה, מבעלי דלק אנרגיה מחד, ויוסי מימן, מבעלי EMG מאידך - כשחקנים בשוק ייצור החשמל בישראל.
הדיון, שנערך לבקשת ח"כ מירי רגב (ליכוד), נולד בעקבות הפרסומים בתקשורת שמימן מתכוון ללכת בעקבות תשובה ולבחון השקעה במיזמי ייצור חשמל פרטיים באמצעות קבוצת מרחב שבבעלותו. לפי רגב, יש חשש ש"ספקי הגז יתנו לתחנות הכוח שבבעלותם גז במחיר מוזל, מה שלא יאפשר למי שאינו ספק גז להיכנס לשוק ייצור החשמל הפרטי, וכך ייווצר דואופול (מימן־תשובה - ל"ג) שבהמשך ינצל את כוחו להעלות מחירים ולפגוע בצרכן".
עוד מטרה של הדיון היא הבהרת עמדות משרד התשתיות, רשות החשמל והממונה על הגבלים עסקיים בדבר כניסתם של ספקי הגז לתחום בלי ליצור מונופול נוסף. כידוע, כיום חברת החשמל שולטת ביבוא חלק מחומרי הגלם לייצור החשמל, כמו גם בהליך ההולכה והאספקה.
לפני כמה שנים ביקש מימן להיכנס לתחום, אולם הניסיונות נקטעו על ידי רשות החשמל, הגוף שמחלק רישיונות ייצור לכלל השחקנים במשק. בראיונות לתקשורת אמר יו"ר רשות החשמל הקודם, דוד אסוס, שפרש לפני כשלוש שנים, שלא יינתנו היתרים להקמת תחנות כוח בבעלות ספקי הגז, כיוון שהמשק נמצא בשלב ביניים בין מעבר של מונופול (חברת החשמל — ל"ג) לפתיחת השוק לתחרות בפני יצרני חשמל פרטיים, מצב שבו לכאורה נדרש פיקוח הדוק יותר. אסוס אמר אז כי קיימת מצוקה בתחום אספקת הגז, ואין זה מן הראוי להגדיל את כוחם של ספקי הגז באמצעות הקמת מיזמים בתחום תחנות הכוח, כיוון שמדובר בניצן הראשון של המונופול הבא.
יצחק תשובה צילום: סיון פרג' "הבנתי את הרגולטור"
"כבר ב־2005 קראתי בעיתונות שרשות החשמל מתנגדת לכניסה שלי לשותפות בתחנות כוח פרטיות בטענה שכניסת ספקי הגז לתחום ייצור החשמל הפרטי תפגע בתחרות בתחום זה", אומר מימן. "הבנתי היטב מדוע הרגולטור חשב אז שמבחינת התחרות בשוק והאינטרס של צרכני החשמל והמים אין לאפשר לספקי הגז להיכנס לשוק ייצור החשמל הפרטי וההתפלה", הוא מסביר. "אי אפשר ליצור תחרות כאשר קיים תרחיש אפשרי שספקי הגז יוזילו את הגז לתחנות שבבעלותם ובכך ימנעו משחקנים אחרים להיכנס לתחום. מרגע שספקי הגז ישלטו בשוק ייצור החשמל, ייעלם הצורך להוזיל את הגז לתחנות ומחירי החשמל והמים יעלו בהתאם", הוסיף מימן.
מימן ניהל בעבר מגעים להיכנס כשותף בחברת דוראד, שמקימה בימים אלו תחנת כוח פרטית באזור אשקלון שתייצר כ־800 מגה־ואט. מימן אף חתם ב־2007 על הסכם לאספקת גז לדוראד בסכום של כ־2.5 מיליארד דולר עם אופציה לעוד רכש בסכום של כ־800 מיליון דולר. "לאור המסר הברור שקיבלתי מהרגולטור (רשות החשמל - ל"ג), ומשהתברר כי מסר זהה הועבר גם לספק הגז השני (תשובה - ל"ג), הודעתי כי לא ניכנס לתחומים אלה".
אז מה השתנה מאז 2005?
"למען האמת, מבחינת האינטרס הצרכני־ציבורי, אני לא חושב שחל שינוי. אבל אני לא מופקד על הרגולציה. אם הרגולטור מחליט לפתע שאין מניעה שספקיות גז ייכנסו לשותפות בתחנות כוח ובהתפלה, אכנס לתחום. אין ספק שזו השקעה טובה ולנו כספקי גז יש יתרון גדול. לא במקרה בשבועות האחרונים אני מוצף בפניות להיכנס לשותפויות בייצור חשמל".
המהלך של תשובה ייצור מונופול חדש בתחום ייצור החשמל וההתפלה?
"זה לא תפקידו של יזם פרטי להגן על התחרות במשק, בשביל זה ישנה הממונה על הגבלים עסקיים ורגולטורים אחרים. לא צריך להיות מומחה להיסטוריה עסקית כדי לדעת שדרכם של מונופולים היא לנצל את בלעדיותם לשיפור הרווחיות, דבר שלא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. זה קריטי במיוחד לתחומי צריכה בסיסיים שבהם לצרכן אין גמישות רבה לצמצם את רכישותיו, כמו מים וחשמל. אך, כאמור, ההגנה על הצרכנים היא תפקידם של אלה שאמורים לראות את התמונה הכוללת, היינו, הרגולטורים", מסביר מימן.
אתה מתכוון להקים תחנות כוח ומתקני התפלת מים בבעלותך בישראל?
"אם הרגולטור יחדש את החלטתו למנוע מספקי גז להשתלט על ייצור החשמל וההתפלה - כמובן נציית. אך כרגע יש אי־ודאות בנוגע לעמדת הגורמים הרגולטוריים, ולכן אנחנו מתקדמים בבחינת כמה השקעות בתחום זה. ברגע שתיווצר בהירות רגולטורית, נקבל החלטות בהתאם".
צריך עוד גז טבעי
לאחרונה התעורר הדיון בדבר הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון, שתספק כ־1,300 מגה־ואט, תוספת של כ־10% לכושר הייצור המרבי הנוכחי של חברת החשמל. חברת החשמל, כמו גם משרד התשתיות הלאומיות, תומכת בהקמת התחנה בגלל החשש מיצירת תלות בשני ספקי גז בכלל, ובמערכת הולכה בודדת בפרט.
כיום פועלים שני צינורות הולכה לישראל - אחד מקידוח ים תטיס מול אשקלון והשני מאל עריש. שניהם מחוברים למערכת ההולכה הארצית. לדבריהם, אם יינזק צינור ההולכה (תוצאה של כוח עליון או פיגוע חבלני), עלולה להיפסק אספקת הגז לישראל, דבר שיגרום להשבתת חלק ממערכת החשמל וליצירת הפסקות חשמל יזומות.
לעומתם, המתנגדים להקמת התחנה, כגון המשרד להגנת הסביבה וארגוני הירוקים, מסבירים שמאגרי הגז הטבעי שהתגלו מול ישראל עשויים להחליף את הפחם כמקור אנרגיה עיקרי, מהלך שיתרום להפחתת פליטות המזהמים לפי דרישות ארגון ה־OECD.
האם אפשר להפיק חשמל בשיעור שעולה על 40% מכושר הייצור?
"אני בהחלט חושב שאפשר להעלות את שיעור ייצור החשמל בגז טבעי, ואני גם בטוח שזה יקרה. גז טבעי עדיין חדש למשק הישראלי, וככל שיעבור הזמן, השימוש בו ילך ויגבר", מעריך מימן. לדבריו, ישנה אי־הבנה בדבר בחינת סל הדלקים של המשק הישראלי.
"השאלה אינה המשקל היחסי של סוג דלק זה או אחר, אלא של הקריטריונים המבטיחים את יציבות משק האנרגיה הלאומי. אני מזהה שלושה קריטריונים: אמינות וביטחון אספקה, מחיר, ואיכות הסביבה. אשר לראשון: קיימים שני מקורות אספקה, אשר אחד מהם נמצא בתחומי מדינת ישראל. אם יצרפו בקרוב מקור שלישי (LNG, מתקן לקליטת גז נוזלי שמתוכנן לקום מול חופי אשדוד - ל"ג), שמאפשר רכישה מכל מקור בעולם, הרי שאין מגבלה לשימוש בגז טבעי".
לדברי מימן, לשימוש ההולך וגובר בגז טבעי יש שני יתרונות בולטים: הורדת תעריפי החשמל לציבור ושמירה על איכות הסביבה בשל היות הגז נקי יותר לשימוש.