הסיבה להתערבות המסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בינואר: חזרת הספקולנטים
למרות התערבות בנק ישראל, ירד שער החליפין האפקטיבי בינואר ב- 2.4%. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ גדל בינואר והסתכם בכ-103 מיליארד דולר, וגם חלקם היחסי של תושבי החוץ בנפח המסחר גדל
אתמול (ב') הודיע בנק ישראל כי בחודש שעבר הוא חזר להתערב באופן מאסיבי במסחר במט"ח ורכש מטבע חוץ בכמות גדולה יחסית של קרוב ל-1.6 מיליארד דולר. זאת לאחר שבחודש דצמבר רכש הבנק המרכזי כ-130 מיליון דולר בלבד, ואילו בחודש נובמבר הוא לא התערב כלל במסחר במטבע חוץ.
היום התבררה הסיבה לחזרתו המסיבית של בנק ישראל לשוק מטבע החוץ. בחודש ינואר התחזק השקל מול שער החליפין האפקטיבי, למרות התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח, בשיעור חד-יחסית של 2.4%. התחזקות חודשית זו מהווה כמחצית מהתחזקות השקל מול שער החליפין האפקטיבי בשנה וחצי האחרונות, מאז החל בנק ישראל בתוכנית רכישות הדולרים בהיקף של 100 מיליון דולר ביום.
שער החליפין האפקטיבי הוא שער החליפין שאליו מכוון בנק ישראל במדיניות מטבע החוץ שלו. מדובר בשער החליפין של השקל מול שער סל מטבעות של 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל. כרבע מסל המטבעות מהווה הדולר, שליש נוסף מהווה היורו והיתרה כוללת מטבעות נוספים כגון הלירה שטרלינג, היין היפני, היואן הסיני, והפרנק השוויצרי.
הנתונים שמפרסם היום בנק ישראל מספקים גם אינדיקציה לחזרתם של הספקולנטים לשוק מטבע החוץ. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ גדל בינואר והסתכם בכ-103 מיליארד דולר, בהשוואה לממוצע חודשי של כ-87 מיליארד דולר בשנת 2009. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל גדל גם הוא בינואר והסתכם בכ-60%, לעומת ממוצע חודשי של כ-53% בשנת 2009. נפח המסחר בעסקות החלף (SWAP) הסתכם בינואר הסתכם בכ-55 מיליארד דולר, בהשוואה לממוצע חודשי של כ- 40 מיליארד דולר בלבד במהלך שנת 2009.
לפי נתוני בנק ישראל, הגופים הספקולנטים מבצעים כשני שלישים מפעילותם באמצעות עסקאות החלף. עסקאות ההחלף הן בפועל מעין הלוואות במטבע חוץ, והן כשלעצמן אינן משפיעות על שער החליפין של הדולר. עם זאת, עסקאות אלו משמשות מקור מימון חשוב, שבאמצעותו יכולים הספקולנטים "ללוות" דולרים ולמכור אותם לגורמים אחרים.
