לימודי קבלה: רבע מיליון דולר בשביל תעודה

בשנתיים האחרונות עלה בעשרות אחוזים מספר הנרשמים הישראלים ללימודי תואר שני במינהל עסקים (MBA) באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. הרשמה לאוניברסיטאות האלה גוררת אחריה עלויות כבדות: הלימודים לבדם עולים 95 אלף דולר, וההוצאה הנלווית, לרבות הוצאות מחיה, מוערכת ב־150–200 אלף דולר (תלוי בעיר, במצב המשפחתי ובסגנון החיים). העלויות האלה לא מרתיעות את הישראלים שנוהרים אחרי התואר, בתקווה שאחר כך יחזירו לעצמם את ההשקעה בצורת משרה נחשקת ומשכורת מנופחת. הם גם לא לגמרי טועים: ממוצע השכר השנתי בתום לימודים באוניברסיטה יוקרתית הוא בסביבות 115 אלף דולר לשנה.

מעבר לעלות, הרשמה לאוניברסיטה יוקרתית היא תהליך ארוך ומייגע, שאורך יותר משנה ודורש מהמועמד למלא מטלות רבות. הגשת המועמדות (אפליקיישן) מצריכה מהמועמד להציג ממוצע ציונים גבוה בתואר הראשון, להיבחן במבחן GMAT ובמבחן רמה באנגלית, לנסח קורות חיים, ליצור שניים־שלושה חיבורים ולהשיג מכתבי המלצה. ועדה מיוחדת בוחנת כל אפליקיישן, ומזמנת את המתאימים לראיון עם בוגר של המוסד האקדמי.

ציונים זה לא הכל

לצד הביקוש העולה לתארים, התפתחה בישראל תעשייה שמכשירה את המעוניינים להתקבל ביתר קלות למסלולים הנחשקים. קידום וקיסוס הן שתי חברות שכבר הבינו שהביקוש גובר והחליטו תמורת תשלום לעזור לסטודנטים המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות היוקרה. קידום פועלת בשוק במשך עשור ומתגאה בכך ש־75% מהישראלים שניגשים למבחן ה־GMAT בישראל - כ־2,000 נבחנים בשנה - עברו קודם קורס אצלם.

רענן קרן, משנה למנכ"ל קבוצת קידום, מסביר: "מעבר להכנה לקראת מבחן ה־GMAT, אנחנו מספקים למועמדים ליווי לאורך כל תהליך ההרשמה והמיון, החל בבחירת המוסד האקדמי וכלה בהכנת החיבורים הנדרשים ובהכנה לראיון הקבלה". קרן מוסיף שהתוכניות של האוניברסיטאות היוקרתיות מיועדות בעיקר לבעלי תואר ראשון עם ממוצע ציונים מכובד (מעל 85 לבוגרי הנדסה ו־90–95 במקצועות אחרים). משקל נוסף ניתן לניסיון בתפקיד פיקודי בצבא או בתפקיד ניהולי. "האוניברסיטאות מחפשות הצטיינות בכל התחומים: ספורטאים מחוננים, מצטיינים בנגינה או אנשים שהתנדבו במקומות מעניינים. אנחנו יושבים עם הסטודנטים ומסמנים להם מה להבליט בקורות החיים, כדי ליצור בולטות לעומת שאר המועמדים".

טקס סיום באוניברסיטת אוקספורד צילום: בלומברג

מאחורי חברת קיסוס עומד בעז שדלצקי, בעצמו בוגר בית הספר למינהל עסקים קלוג שבאוניברסיטת נורטווסטון בשיקגו, שמסביר: "אנחנו לוקחים את המועמדים תחת חסותנו ונותנים לכל אחד מהם ייעוץ כדי להכיר את בתי ספר הרלבנטיים עבורו, על פי העדפותיו האישיות ונטיות הקריירה שלו. אנחנו גם מסייעים בבחירת ממליצים ועוזרים לו לנסח את החיבור הטוב ביותר. לכל בית ספר יש סט שיקולים שונה בבחינת חיבורים: הישגים בקריירה, כישלונות, מה ועדת הקבלה היתה מופתעת לגלות עליי או שאיפות מקצועיות. חשוב מאוד לדאוג שיהיה סנכרון בין כל הנתונים שהמועמד מגיש לוועדה".

גילעם לוי

גילעם לוי, בוגר בית הספר למינהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, ישב בעבר בוועדת הקבלה שלו. משנת 2002 הוא מסייע למועמדים להתקבל למסלולי הלימוד דרך קידום. לוי מסביר שוועדת הקבלה מחפשת בכל מועמד לא רק ציונים אלא גם תכונות מתאימות, דוגמת מנהיגות, ניהול, יכולת עבודה בצוות ויוזמה. "לישראלים יש יתרון מובנה בגלל השירות הצבאי, שנחשב בעיני הוועדות. ישראלים לא מנצלים אותו כראוי. כדי להתבלט, כדאי להיות ממוקד הישגים ולא ממוקד ציונים".

בדומה לעלויות הלימודים עצמם, גם קורסי ההכנה יקרים: בקידום דורשים 150-100 דולר לשעת הכנה, תלוי בתקופה בשנה, בקיסוס דורשים עד 140 דולר לשעה. בממוצע, מועמד צריך 35 שעות הכנה.

מועמד שעבר את שלב האפליקיישן מוזמן לראיון. שימרי ווינטרס הוא ראש חוג הבוגרים של הלונדון ביזנס סקול בישראל, ומשמש גם כמראיין של האוניברסיטה. "אני מחפש התקדמות בפן העסקי: מלצר שהתקדם לראש צוות, משם למנהל מסעדה, ועכשיו הוא רוצה לפתוח מסעדה משלו. מעבר לזה, אני מחפש יכולת אנליטית ויכולת ניתוח בעיות ברמה גבוהה".

גילעם לוי סבור שתואר מאוניברסיטה יוקרתית פותח בפני הסטודנט דלתות בארצות הברית ובאירופה, ותורם למסלול הקריירה גם בארץ: "החברות המובילות בעולם - מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק, מקנזי ואחרות - דורשות תואר מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. בוגר יכול לבלות כמה שנים בחו"ל בחברה מובילה ואז לחזור לישראל ולנהל סניף ישראלי של אחת החברות האלה". לוי לא ממליץ לחזור לישראל ישר אחרי התואר: "המנהלים פה פחות מבינים את הערך המוסף שאתה מביא איתך מהתואר הזה. החבר'ה שמאוד מצליחים בישראל הם בדרך כלל מי שעבדו לפחות שנתיים בחו"ל".

ווינטרס מסכים: "תואר כזה מכניס אותך לנטוורק עם אנשים מאוד בכירים שכבר סיימו תארים כאלו. זה כרטיס כניסה למועדון יוקרתי".

ואיך המשבר משפיע על הביקוש ללימודים? וינטרס סבור שהוא רק מגביר אותו: "בשבוע שעבר ראיינתי שלושה מועמדים שהסבירו את הרצון ללמוד עכשיו ברצון שלהם לעשות שינוי, למשל לעבור מהייטק למינהל עסקים כי התחום הזה לא מספיק יציב. סיבה שנייה קשורה ברצון לעזוב את השוק עכשיו ולחזור אליו כשהמשק יתייצב. עוד שנתיים, כשהשוק ייצא מהמשבר, זה יהיה בדיוק הזמן לפרוץ קדימה".