משפט

עצור עד שיוכח אחרת

גיא ויסמן, המואשם במעילת ענק, נתון כבר שנתיים וחצי בהארכת מעצר מתמשכת בהמתנה לסיום משפטו. כי כשמערכת המשפט אינה מסוגלת להתמודד עם תיק פלילי מורכב ועם סנגור שעושה צרות, הנאשם משלם את המחיר

ענת רואה 12:0201.11.09

מערכת המשפט בישראל, הקורסת תחת העומס, אינה מסוגלת להתמודד בזמן סביר עם בירור של תיק פלילי מורכב, במיוחד כשבתיק מעורב גם סנגור שנתפס כבעייתי על ידי המערכת ונטען כי הוא גורם להתארכות ההליכים. במקרים אלה, מי שמשלם בדרך כלל את המחיר הוא הנאשם: גיא ויסמן, שהיה המשנה למנכ"ל בית ההשקעות הראל ומואשם בהונאת ענק, שוהה זה שנתיים וחצי בהארכת מעצר מתמשכת וחריגה.

 

ילון הכט ילון הכט צילום: שאול גולן

למרות העובדה שמדובר באדם שטרם הורשע, מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי עד היום לא התקיים כל דיון רציני באפשרות לבחון חלופת מעצר, כדוגמת מעצר בית.

 

חמישה שופטים של בית המשפט העליון נדרשו בזה אחר זה לקבל החלטות על המשך מעצרו של ויסמן, וכמעט כולן נומקו בקשיים שמערים סנגורו, עו"ד ילון הכט, על ניהול המשפט, באופן המצדיק לדברי השופטים את השארת ויסמן במעצר.

השופט חנן מלצר, בהחלטה שמסר לפני כשנה, היה היחיד שהציע להתמקד בדיון בחלופות מעצר. למרות זאת, הצעתו לא יושמה ולא נדונה מאז על ידי העליון, והמעצר ממשיך להתארך.

 

אין כללים אחידים

 

ויסמן נעצר לראשונה על ידי המשטרה ב־16 באפריל 2007 בחשד למעילה בהיקף של 123 מיליון שקל, וזמן מה לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום והתבקש מעצרו עד תום ההליכים. כתב האישום מורכב מעשרה אישומים הכוללים עבירות חמורות של גניבה ומרמה.

 

לפי החוק, מעצר עד תום ההליכים מוגבל לתקופה של תשעה חודשים, שבה אמור המשפט הפלילי להסתיים. אם הוא לא הסתיים בתקופה זו, יש לפנות בבקשה מיוחדת לעליון, שיכול להורות על הארכת מעצר לתקופה של 90 יום נוספים בלבד. לאחר סיומה אפשר לבקש מהעליון 90 יום נוספים, וחוזר חלילה. תקופת המעצר הרגילה של ויסמן הסתיימה בתחילת פברואר 2008, אלא שעד אז נערכו בתיק שבע ישיבות הוכחות בלבד והוא בעצם היה בראשיתו.

 

הפסיקה אינה מציגה הלכה או כללים אחידים להבחנה בין מקרים שבהם נאשמים ישהו במעצר לעומת מקרים שבהם ישתחררו למעצר בית. בדרך כלל, יש סיכוי גבוה להישארות במעצר כשמדובר בנאשמים בעבירות מין או אלימות חמורות, שכן קיים חשש שהנאשם עלול לחזור ולבצע אותן בתקופת השחרור. חשש להימלטות מהדין כהצדקה למעצר קיים כמעט בכל עבירה, ומתגבר בעבירה חמורה.

 

במקרה של חנן גולדבלט, למשל, שהואשם (והורשע) בעבירות מין חמורות, הסכים בית המשפט לשחררו למעצר בית, בין היתר בגלל התארכות משפטו. גם הנשיא לשעבר משה קצב, המואשם בעבירות מין, אינו שוהה במעצר. בעבירות כלכליות ועבירות הונאה קל יותר להישאר מחוץ למעצר, ולמשל השרים לשעבר שלמה בניזרי ואברהם הירשזון המתינו לסוף משפטם מחוץ לכלא.

 

רק 40 דיונים בשנה

 

הקרבות המתנהלים בתיק בין הסנגור עו"ד ילון הכט לבין השופט עודד מודריק, וכן בין הסנגור לנציגת הפרקליטות, עו"ד אסתי שלאין, נחשפו ב"כלכליסט" לפני שנה וחצי והם סובבים בעיקר סביב הטענה שהכט מרבה לבטל דיונים. הכט טוען כי נזקק לטיפולים רפואיים שונים, חלקם בחו"ל, וכי הציג אישורים רפואיים לכל היעדרות. הוא גם מפרט דוגמאות לדיונים רבים שבוטלו בלי קשר אליו.

 

מאז הגשת כתב האישום אמור התיק להתנהל בקצב של שני דיונים בשבוע - קצב שאינו מספיק כנראה לתיק פלילי כה סבוך. מבדיקת "כלכליסט" עולה שבפועל התקיימו עד כה 99 דיוני הוכחות בתיק, כ־40 דיונים בשנה בממוצע. עו"ד הכט אמר ל"כלכליסט" כי הוא "מוכן ומזומן לקיים שלושה ואפילו ארבעה דיונים בשבוע".

 

למרות הביקורת הקשה שהטיחו שופטי העליון בעו"ד הכט, ולמרות העובדה שזו הסיבה להתארכות מעצרו של ויסמן, עד היום לא נעשה כל ניסיון מצד מערכת המשפט לפתור את הבעיה. חוסר נחת מצד העליון מהמעצר הממושך עלה בפעם הראשונה בנובמבר 2008, לפני שנה, כשהשופט מלצר הורה על הארכת מעצר רביעית לויסמן. מלצר כתב כי הגיע להחלטה "לא בקלות" וציין כי תחושתו היא שהעיסוק הרב בעו"ד הכט, בבריאותו ובהתנהלותו "חוסם את הדרך לדיון מעמיק ולהעלאת טענות רציניות בדבר חלופות מעצר אפשריות", והוסיף כי "דיון כזה יידרש אפוא בעתיד". מאז אותה החלטה ניתנו חמש החלטות נוספות של שופטי העליון להארכת מעצרו של ויסמן, אך הנושא לא עלה בהן.

 

שופט המחוזי מודריק, שטען כי התנהגותו של הכט "חסרת תקדים במשפט הפלילי", התריע בו כמה פעמים כי יגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי תלונה כזאת הוגשה לפני כמה חודשים. יו"ר ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב, עו"ד אפרים נוה, מסר בתגובה לפניית "כלכליסט" כי ועדת האתיקה החליטה זה עתה להורות על העמדתו לדין של הכט. מכתב בדבר ההחלטה ישוגר אליו בימים הקרובים.

 

"ממשיך בייצוג למרות הסבל הנורא"

 

לדברי עו"ד הכט, הקושי מבחינת ויסמן גדול: "הוא לא מקבל חופשות. עקב שיפוצים בבית המעצר הוא מוחזק כבר שנה בתא שהיה של אסירים ביטחוניים כך שהביקורים נעשים מעבר לזכוכית עבה שמפרידה בין המבקר לעצור. יש לו ילד שהיה בן חצי שנה כשהוא נעצר והיום הוא בן שלוש. ויסמן לא מכיר אותו. מביאים אותו פעם בשבועיים כמו לביקור אצל הדוד".

 

הכט טוען עוד כי לתחושתו, ויסמן אפילו לא מעז להתלונן: "במונחי מאסר בניכוי הפחתה מינהלית על התנהגות טובה, ויסמן כבר ריצה תקופה השקולה לכמעט ארבע שנות מאסר. אני מרגיש שהוא מדוכא אך מפחד להגיד את זה, שלא יכניסו אותו לצינוק".

 

אשר להתמשכות המשפט טוען הכט כי הטענות כלפיו אינן מוצדקות. "לא היה כמעט יום אחד שבו הדיון התחיל בזמן, וזאת בגלל השב"ס שמעלה את ויסמן באיחור. היו ישיבות שבוטלו על ידי בית המשפט, למשל השבוע יש השתלמות. היו שהתבטלו בגלל בקשות של הפרקליטות, למשל חקירה נגדית של יאיר המבורגר (יו"ר ובעל השליטה בקבוצת הראל) אחרי שמחת תורה: הוא ביקש לדחות את הדיון, ובעיתון קראתי שכל עובדי הראל יצאו לטיול ג'יפים בים המלח.

 

"פעם אחת יצאתי לצנתור בארה"ב ואז התבטלו הדיונים. כשחזרתי הבאתי מסמכים, ובית המשפט לא היה בטוח אם הוא מאמין שהם אמיתיים. במקרה אחר נדרסתי. אני ממשיך בייצוג למרות הסבל הנורא ולמרות העובדה שאני סופג אישית בתיק הזה ברמה מטורפת מהשופטים".

 

דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה: "החלטת העליון מנומקת ומדברת בעד עצמה, והיא באה בהמשך לשבע החלטות קודמות שניתנו ברוח דומה על ידי שופטים שונים. לעניין התיק העיקרי, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב: בית המשפט עושה כמיטב יכולתו כדי להתמודד עם סיטואציות חריגות. הנאשם מודע היטב לכל המתרחש. המשפט תוכנן להתנהל בקצב של שני ימי דיונים בשבוע, שאמור להספיק לשם בירור מהיר יחסית של המשפט חרף מורכבותו. האפשרות להוסיף כעת ימי דיונים למשפט מוגבלת ביותר נוכח לוח המשפטים העמוס לעייפה של השופט. ייאמר עם זה שבית המשפט קיים ישיבות בפגרת הקיץ ובמהלך חופשה מיוחדת שנטל השופט לשם כתיבת פסקי דין".

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x