מקום 1: מעגן מיכאל - "אנחנו אמידים ועמידים"

"הטלטלה הכלכלית שעוברת על העולם איננה פוסחת על ישראל, על מעגן מיכאל ועל פלסאון", כתב מרכז המשק בקיבוץ מעגל מיכאל, איל אלקלעי, במכתב לחברים ביוני 2008. אלקלעי אמנם הזהיר את החברים, כי "אין מדובר בקטסטרופה ומפעל פלסאון רחוק מלהתמוטט. מדובר במפעל איתן ויציב שמאחוריו עומד קיבוץ אמיד ועמיד", אך הוא ביקש מהם להצטמצם. "נדרש מכולנו לשנס מותניים ולהטות כתף ושכם כדי לעבור את התקופה הקשה הזו בחיינו. אנו נידרש לעבוד קשה יותר ולהצטמצם קמעה ברמת חיינו".

מפעל פלסאון צילום: ערן יופי כהן

יותר משנה חלפה וכעת ברור כי בצעדי החיסכון (שבוטלו לאחרונה) לא היה צורך. מעגן מיכאל לא נקלע לקשיים, גם לא מפעל העוגן העיקרי שלו, פלסאון. התקופה לא השפיעה על אורך החיים של החברים והם נשארו רק עם תחושה מעט חמצמצה על ההתייעלות שנכפתה עליהם. בשבועות האחרונים ביטל מפעל פלסאון את רוב צעדי ההתייעלות והוא ממשיך לשמור על מקומו בצמרת הקיבוצים העשירים של ישראל. הוא היה שומר על מעמדו גם ללא צעדי ההתייעלות, שחסכו לקיבוץ כ־3 מיליון שקל - כסף קטן כאשר המפעל שלו מגלגל קרוב למיליארד שקל בשנה.

-

ניהול נכון של אמצעי הייצור

מעגן מיכאל נחשב כבר שנים אחד הקיבוצים העשירים בישראל. בשונה מהקיבוץ שדורג אחריו בדירוג העושר, סאסא, מעגן מיכאל לא ביצע בשנה האחרונה קפיצה בהכנסות, הוא אינו בוחן מיזוגים ורכישות והמפעל העיקרי שלו, פלסאון, גם אינו מתרחב היום באופן חד לשווקים חדשים. עם זאת, ניהול נכון של אמצעי הייצור ושל המזומנים שהצטברו בקיבוץ ב־15 השנים האחרונות מאפשר לו היום לקיים את חבריו ברווחה גדולה מאוד ולשמר במקביל גם אמצעי חיסכון משמעותיים. כל אלה, נוסף על אמצעי הייצור הוותיקים היציבים והמכניסים שלו, הופכים אותו לקיבוץ העשיר בארץ.

את החוסן של היום חבים החברים במעגן מיכאל להתנהלות הכלכלית הנבונה שנבנתה בקיבוץ במשך שנים, ובעיקר לשתי החלטות חשובות. האחת, לא להצטרף להסדר הקיבוצים של שנות השמונים ולא לכבול את עצמם בערבות הדדית לקיבוצים נזקקים; והשנייה, להנפיק בבורסה של תל אביב את מפעל הדגל פלסאון.

ההחלטה הראשונה "לקנות" את חירותם מפני תמיכה בקיבוצים כושלים אמנם עלתה למעגן מיכאל לא מעט כסף בשנות השמונים, אך היא סיפקה לקיבוץ בסופו של יום את החירות לגדול. עשור לאחר מכן התקבלה ההחלטה על הנפקה, וגיוס המיליונים בתחילת שנות התשעים אפשר למפעל להתרחב בקצב דו־ספרתי מדי שנה ברמת המכירות עד מחזורים של מיליארד שקל ויותר, בזכות הקמת מערך הפצה משומן בשורה של מדינות.

פלסאון אמנם מזוהה באופן תודעתי עם ייצור ניאגרות לבתי שימוש, אך בפועל מדובר בנישה מצומצמת עד מאוד התורמת 2% בלבד למחזור. עיקר הפעילות של פלסאון היום היא ליצוא (יותר מ־90%) בתחום של ייצור מוצרי פלסטיק ומחברים לצנרת, והמפעל עובד בפריסה בינלאומית באמצעות שורה של חברות־בנות ואתרי ייצור.

מעגן מיכאל הנפיק ב-1996 14% ממניות המפעל לציבור וגייס 22 מיליון דולר הסכום אפשר לו לבצע את קפיצת המדרגה המשמעותית ולהרחיב את מערכי ההפצה בחו"ל. היום לאחר עוד הנפקה של מניות מחזיק הציבור ב־31% ממניות החברה. בסוף דצמבר נסחרה החברה לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל, אולם, עד אמצע 2009 הדרדר שוויה בחצי לכחצי מיליארד שקל, והיום היא נסחרת סביב שווי של 690 מיליון שקל.

היקף מכירות החברה ב-2008 עמוד על 919 מיליון שקל, ולחברה היה רווח נקי של 35 מיליון שקל.

גם מתכת, דגה והתפלה

במקביל לפלסאון פועלים במעגן מיכאל עוד כמה מפעלים קטנים יותר: צורון, המייצר חלקי מתכת מדויקים בתהליכים פוטו־כימיים; מדן סחר, המייצר ציוד לתעשיית המדגים ולחקלאות; ודג און, מפעל חקלאות מים ומדגה. נוסף על כך, למעגן מיכאל מתקן התפלה שנחנך לפני כחמש שנים בהשקעה של כ־10 מיליון דולר, המשותף לקיבוץ ולחברת איוניקס. המתקן מתפיל מים מליחים ומוכר אותם לחברת מקורות.

במעגן מיכאל מתגוררים היום 1,600 איש ולפי תוכנית המתאר, עד 2020 עתיד מספר הנפשות בקיבוץ להיות יותר מ־2,000. הקיבוץ נחשב קיבוץ צעיר בחתך גילי ובשנים האחרונות נולדים בו יותר מ־30 תינוקות מדי שנה. בדומה למרבית חבריו בצמרת הקיבוצים העשירים, זהו קיבוץ הפועל במודל השיתופי המסורתי ורוב השירותים לחבר אינם מופרטים. עם זאת, התקציב למשפחה בת חמש נפשות הוא כ־9,000 שקל, תקציב שנחשב נדיב בתנועה הקיבוצית בהתחשב ברמת השיתוף הגבוהה בקיבוץ.

שירותי ההסעדה בקיבוץ מופרטים, אולם יתר השירותים והמרכזיים בהם - חינוך ובריאות - מסובסדים. גם הפנסיה שעומדת לרשות החברים נחשבת גבוהה. פנסיית היעד מסתכמת בכ־5,000 שקל, פי שניים מהממוצע בתנועה הקיבוצית.

בשנים האחרונות עסק הקיבוץ רבות בשיפור הדיור ובהרחבתו עד כדי הכפלת שטח הדירות ה"מסורתיות" בו מ־70–80 מ"ר. במקביל, לרשות כל חבר קיבוץ עומד מסלול חיסכון וירושה שמסתכם בכ־300 אלף שקל בגיל פרישה. לאחר גיל 55 יש כמה נקודות יציאה וחבר יכול לפדות את הכסף, אם זה לא יעבור בירושה לבניו. בשנתיים האחרונות הפסיק הקיבוץ לשלם בונוס לחברים בגין רווחי המפעלים, אך בעבר היה בונוס כ־5,000 שקל בממוצע.