סודיפ בנדיופדיאי: "לישראלים אין סבלנות לחכות, אבל הודו היא העתיד"

לא בכל יום מגיע לארץ בכיר מהקונצרן הגדול ביותר בהודו לביקור עסקי עם השלכות מעשיות בישראל. סודיפ בנדיופדיאי (Sudip Bandyopadhyay), מנכ"ל רילאיינס מאני, הגוף החוץ־בנקאי הגדול בהודו, ביקר בשבוע שעבר בישראל ונפגש עם כמה גופים עסקיים גדולים. המטרה היתה להקים קרן השקעות בהודו, ולהביא טכנולוגיות ישראליות לתת־היבשת.

בנדיופדיאי (45) פועל בתחום 22 שנה, שש מהן בקבוצת רילאיינס, ששווייה המצרפי עומד כיום כ־80 מיליארד דולר.

רילאיינס הוקמה על ידי דירובהאי אמבאני, יזם הודי שהתחיל מאפס והפך את קבוצת הפוליאסטר רילאיינס לתשלובת ענקית. אמבאני מת ב־2002 ולא הותיר צוואה - מה שעורר מלחמת ירושה מרה שנמשכת גם כיום בין בניו, אניל ומוקש.

השניים, שהם היורשים העשירים ביותר באסיה, פיצלו את החברה המשפחתית לשני תאגידים: רילאיינס אינדוסטריז (בבעלות מוקש הבכור, שנהפך לאיש השביעי בעושרו בעולם עם 19 מיליארד דולר) ורילאיינס איי.די.איי (בבעלות אניל הצעיר, שהונו עומד "רק" על 10 מיליארד דולר).

רילאיינס מאני, החברה שהקים בנדיופדיאי לפני שנתיים, היא חלק מזרוע הפיננסים של רילאיינס איי.די.איי, רילאיינס קפיטל. רילאיינס מאני היא חברת ברוקראז' המתמקדת בסחר מקוון, ומהווה כיום את הגוף החוץ־בנקאי הגדול בהודו. כיום יש לחברה 3.5 מיליון לקוחות פעילים במגוון תחומים: מסחר בניירות ערך (2 מיליון לקוחות), בסחורות ובמט"ח, מסחר בקניון וירטואלי (המציג 2,000 עסקאות ביום) ובעלות על 3,100 סניפי ווסטרן יוניון ו־100 סניפי החלפת מטבע.

"רק לשם ההמחשה, מספר המצטרפים החודשים לרילאיינס מאני עומד על 140 אלף לקוחות בחודש, ללא קשר לרכישות חדשות ומיזוגים", מתגאה בנדיופדיאי. "כאשר מהם 4,000 לקוחות בתחום ני"ע מדי יום ו-3,000 בתחום הפורקס, כשלקוח ממוצע מפקיד 3 לאק (6,000 דולר)."

למרות ההצלחה המסחררת הזו בנדיופדיאי הודיע לאחרונה שהוא פורש לטובת עסקים פרטיים. "מרגע פרסום דבר הפרישה המתקרבת, קיבלתי אין ספור הצעות לתפקידים בכירים מגופים בינלאומיים וחברות ענק בהודו", הוא מספר ל"כלכליסט". "החלטתי להקים קרן עצמאית שתבנה שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים שמעוניינים לפעול בהודו.

"איש עסקים ישראלי המתגורר במומבאי, ומקורב למטה של רילאיינס, המליץ לי בחום לבקר בישראל ולחפש שותפים ראויים ומשקיעים פרטיים לפעילות שאני מתכנן לעשות בהודו. בישראל מייצגים אותי עורכי הדין איתן גרינברג ורועי מלצר ממשרד גרוס חודק.

"בשלב זה אני מקים, עם השותף הישראלי הפעיל בהודו, חדר מסחר במט"ח אונליין (פורקס) וחדר תצוגה לטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות. המטרה היא לייצג חברות ישראליות, שעדיין לא פועלות בהודו באופן מסודר, מול הגופים הממשלתיים והפרטיים ההודיים.

ממרכזים לוגיסטיים ועד אנרגיה ירוקה

"בפגישות בישראל התמקדתי בעסקים שנמצאים אצלי בצינור כמוכנים להשקעה", מספר בנדיופדיאי. "אנחנו מתכננים, למשל, להקים מרכזים לוגיסטיים בצמידות לנמלי התעופה הבינלאומיים כדוגמת איירפורט סיטי בישראל, ולשלב בתוכם רשת בתי מלון. בתחום הזה נפגשנו עם קבוצת יואל (בשליטת קובי מימון), ששולטת באיירפורט סיטי, והצענו לה להקים אופרציה דומה בהודו.

"כיוון אחר הוא הקמת גוף פיננסי דומה לרילאיינס מאני, באופן פרטי. בצנרת שלנו יש חברה מתאימה עם כל הרישיונות, שמתאימה לפעילות עם שותף זר על פי תנאי הרגולציה ההודית. לכן, בתחום המסחר המקוון נפגשנו עם חברת בראק קפיטל מקבוצת דלק (שבשליטת יצחק תשובה), שפעילה בהודו בהיקפים גדולים בתחומי ארביטראז' ואלגוריתם. נפגשנו גם עם קרנות וקופות גמל שונות, שמהן למדנו בעיקר את דרך ההשקעה של קרנות הפנסיה.

"תחום נוסף שמעניין אותנו הוא אנרגיה ירוקה, בייחוד אנרגיית רוח. בתחום הזה נפגשתי עם קבוצת פדרמן, ואנחנו מצפים לביקור גומלין שלהם בהודו, בתחילת השנה הבאה.

"אנחנו רוצים גם להקים פעילות דומה לזו של זאפ או יד 2. בהקשר זה אנחנו מחפשים גוף שמספק טכנולוגיות מסוג זה, ונפגשנו עם אנשי המקצוע של טדי שגיא בתחום הפורקס - בשלב זה, לצורך החלפת דעות בלבד. אנחנו גם מחפשים שותפים אסטרטגיים בתחום האפליקציות הסלולריות של דור 3.5: בהודו יש יותר ממיליארד משתמשים סלולריים, מהם 35% בדור 3.5".

סודיפ בנדיופדיאי מנכ"ל רילאיינס מאניצילום: יובל חן

"הודו עוקפת את סין בכל פרמטר"

איך אתה רואה את השפעת המשבר הכלכלי העולמי על הודו?

"ברמת המאקרו, ההשוואה המתבקשת היא בין הודו לסין - ואנחנו עוקפים את סין בכל פרמטר אפשרי: למשל בתחום יצוא המכולות, או בצריכה הפרטית, שהיא הפרמטר החשוב ביותר לצמיחה. קח כדוגמה את הדו"חות של קוקה־קולה: בהודו קוקה־קולה צמחה ב־43%. בסין היא צמחה ב־14% בלבד. לנתונים הללו יש סיבות יסודיות ועמוקות: הודו היא מדינה דוברת אנגלית, ואנחנו הדמוקרטיה הגדולה בעולם. משקיע זר לא יכול לקום בבוקר ולראות שגנבו לו את החברה, כמו שקרה לא מעט בסין ורוסיה".

הודו היא עדיין מדינה מתפתחת, והמשבר הגלובלי פגע בה באופן קשה.

"בתחילת משבר הסאב־פריים צנחה הבורסה ההודית מרמת שיא של 22 אלף נקודות לרמת שפל של 8,000 נקודות בסוף פברואר. כיום היא נעה סביב 17 אלף נקודות, מה שמשקף עלייה של כ־110% ממרץ 2009. השפל של הבורסה נוצר כתוצאה ממכירה ללא היגיון של משקיעים זרים, וממימושים בכל מחיר של ניירות ערך.

"כתוצאה מכך ירד הרופי מרמת 37–39 רופי לדולר לשפל של 51 רופי לדולר. כיום הוא נסחר סביב 48 רופי לדולר. ברמה זאת נגרמת פגיעה קשה ביצואנים, ומנגד הסחורות ההודיות זולות מתמיד. זה בדיוק מה שקרה לתעשיית הרכב האמריקאית ביחס לתעשיית הרכב האירופאית והיפנית, כתוצאה מהיחלשות הדולר מול מטבעות אלו.

"חלק קשה מהפגיעה בהודו היה הפיגועים של 26 בנובמבר 2008. בישראל הם ידועים בגלל הפגיעה הקשה בבית חב"ד, אבל הודו ספגה שם יותר מ־180 הרוגים. הממשל, הן הקודם והן זה הנוכחי, משקיע הון עתק בטכנולוגיה ובאימון כוחות מיוחדים כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד. זהו תהליך ארוך של קליטת ציוד ושיטות, הטמעתם ואימון הכוחות המיוחדים. לא מעט חברות ישראליות משקיעות מאמץ ניכר כדי להשתלב בתקציב הזה. מי שיאבטח את משחקי חבר העמים הבריטי, שייערכו בדלהי באוקטובר 2010, הם ישראלים. כיום מרבית הסחר בין ישראל להודו מתקיים בתחומי החקלאות, הביטחון והיהלומים - ולא דווקא בסדר הזה".

איך התמודדתם עם הקשיים האלה?

"נגיד הבנק המרכזי נקט פעולות שנועדו לעודד צמיחה והשקעות זרות, ובמרכזן פתיחת השווקים ההודים לחברות זרות בתחומי האנרגיה, הכרייה, הנדל"ן ועוד. התוכנית היא להפריט את הבנקים, שרובם נמצאים היום בבעלות ממשלתית, במהלך 2010–2011.

"במקביל, הופנו תקציבי עתק לצמיחה: רק לשם השוואה, תקציב הפיתוח של כבישים, גשרים ורכבות מהירות עלה ל־90 מיליארד דולר. הממשל גם מפוקס על תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, ופתח לטובתם קו אשראי של עד 200 אלף דולר לעסק. נוסף על כך, הנגיד פעל להורדת הריבית לרמה של 6%, ששיקפה באותו זמן את רמת האינפלציה כלומר 0% ריבית.

"המאמץ הזה השתלם, וברבעון האחרון הנתונים מסמנים שינוי בכלכלה ההודית, שהולכת והופכת למובילה עולמית. הצמיחה, למשל, עמדה ברבעון האחרון על 6.9% נטו, בנטרול האינפלציה. לעומתה, הצבירה של מיליארדי דולרים של הבנק המרכזי של סין תפגע קשות בכלכלת סין, לנוכח היחלשותו הצפויה של הדולר. הסינים שכחו, כנראה, מה קרה לכלכלה היפנית בשנות השמונים והתשעים כתוצאה מההשקעות בארצות הברית".

"החברות הישראליות מתחילות לחזור להודו"

ההתלהבות של בנדיופדיאי מידבקת, עד שנזכרים שרבות מהחברות הישראליות שפועלות בהודו ספגו הפסדים ניכרים בשנה האחרונה. "מרבית הפגיעה בחברות האלו מתרכזת בתחום הנדל"ן", מזכיר בנדיופדיאי. "זה קרה כתוצאה מעצירה כמעט מוחלטת במימון פרויקטים חדשים, שבאה במקביל לצניחה דרסטית במחירי שכירות המשרדים במומבאי, מרמה של 90–120 דולר למ"ר לחודש לרמה של 40–60 דולר למ"ר".

ובכל זאת, נדמה שהישראלים רשמו הצלחה מוגבלת בהודו.

"הצלחה עסקית בהודו היא תהליך ארוך שמורכב מבחירת שותף מקומי מתאים, מהקמת מטה בהודו ומלמידת המנטליות ההודית, ובמיוחד הזמן ההודי. הישראלים לא מורגלים בדחיית סיפוקים. זה בא לידי ביטוי בשעת משבר: השוק ההודי נפתח לישראלים בסוף 2005; כשפרץ משבר הסאב־פריים, רק שנתיים אחר כך, לא מעט גופים עסקיים ישראליים פשוט ויתרו על ההשקעות שלהם בהודו ללא תמורה - העיקר שלא להשקיע עוד.

"זה לא מובן לי איך יכול יזם ישראלי, מקצועי ככל שיהיה, להיכנס וישר לבנות 'טאונשיפ' (פרויקט בנייה של אלפי יחידות). איזה ערך מוסף יש ליזם ישראלי מול קבלן הודי, כשהוא בונה פרויקט מגה־נדל"ני בהודו? לקבלן הודי עלות הבנייה למ"ר מגורים נעה סביב 200–220 דולר, וכוח העבודה בתחום הוא מעולה, בעיקר לנוכח חזרת מיליוני עובדים הודים מאתרי בנייה במפרץ הפרסי עקב עצירה מוחלטת של השוק בדובאי ובאבו דאבי".

מהי ההמלצה שלך לחברות ישראליות הפועלות בהודו?

"אני ממליץ לישראלים שמתמקדים בנדל"ן שלא למהר לפרויקטים ענקיים, אלא למצוא שותף מקומי מתאים ולבנות איתו בסדר גודל של מאות דירות ולא אלפים.

"המלצה אחרת היא לפעול בתחום המסחרי והמלונאות בלבד, ולא בתחום המגורים. ארבעת תאגידי הענק של הודו - Reliance, Tata, Aditya Birla ו־Essar - אינם פעילים בתחום הבנייה למגורים. אז מה שלא נעשה בהודו על ידי הענקים ההודיים, בוודאי שאינו מתאים לישראלים.

"חשוב להבין שבפרויקטים למגורים, רוב הרווח בא מהשבחת הקרקע - מקרקע חקלאית לקרקע למגורים. העניין הוא שכיום החוק אוסר על זרים לרכוש קרקע חקלאית, והמדינה רשאית להחרים מיזמים זרים קרקע שנרכשה בניגוד לחוק. יזם שעושה את זה מסכן את כל כספו, גם אם הוא רוכש קרקע חקלאית שמאוגדת בתוך חברה מקומית או חברה ממאוריציוס לצורך מקלט מס. וזה רק סיבוך קטן בתהליך שלם של רישוי, בנייה, שיווק ומימון. מי שחושב שהוא יכול לרכוש קרקע ב־1,200 דולר לדונם ולמכור אותה ב־2 מיליון דולר לאחר השבחתה, טועה טעות מרה".

רבות מההשקעות הישראליות בהודו הוקפאו בעקבות המשבר. אתה מזהה התעוררות מחודשת שלהן?

"כן, יש כמה חברות ישראליות שחזרו להשקיע בהודו. מכתשים, למשל, השקיעה בהודו 100 מיליון דולר בשנה האחרונה. זו חברה שידועה בהודו במקצועיות שלה, והודו זקוקה לטכנולוגיה חקלאית ישראלית. קרדן נדל"ן השקיעה סכום דומה בבנייה במהרשטרה. 2010 תהיה שנה מצוינת לכלכלה ההודית, וזה הזמן של גופים עסקיים להתחיל את המסע להודו. אם כל משקיע שמעוניין להשקיע בהודו יעשה בדיקת היתכנות ויטרח ללמוד את המנטליות והרגולציה ההודיות, אין סיבה שישראלים לא יצליחו. אנחנו העתיד של העולם".

סודיפ בנדיופדיאי

גיל: 45

תפקיד: מנכ"ל רילאיינס מאני, זרוע הברוקראז' והפורקס של קבוצת רילאיינס

מגורים: מומבאי, הודו

עוד משהו: מנהל בלוג (יומן רשת) בכתובת: sudipbandyopadhyay.in