$
משפט

בלעדי - איש הכספים של סמי שמעון טוען: "הוא העביר לי 12.5% מיכין חקל"

לדברי רו"ח פרץ וינקלר, נתן לו שמעון את המניות לפני מותו, במאי השנה, כאות הכרת תודה על שירותו המסור במשך 16 שנה. הטענה מעוררת מחלוקת קשה בין וינקלר לבין מנהל העיזבון הזמני שמונה לנכסיו של שמעון, השופט בדימוס גל גוטזגן

ענת רואה 08:3615.09.09

קרבות הירושה סביב עזבונו של המיליארדר היהודי סמי שמעון, שהלך לעולמו במאי 2009, עשויים להתפתח לכיוונים בלתי צפויים.

 

ל"כלכליסט" נודע כי מי שהיה איש הכספים של שמעון ויד ימינו במשך 16 שנה, רו"ח פרץ וינקלר, טוען כי לפני מותו העביר לו שמעון 12.5% ממניות חברת PLACIDO

INVESTMENTS, חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים ומחזיקה בשרשור בחברות מקבוצת יכין. שווי המניות: עשרות מיליוני דולרים.

 

טענה זו עדיין לא התבררה בבית המשפט, אך כבר כעת מעוררת מחלוקת קשה בין וינקלר לבין מנהל העיזבון הזמני שמונה לנכסיו של שמעון, השופט בדימוס גל גוטזגן. האחרון חשף אותה במסמך שהגיש לבית המשפט, במסגרת הליך נפרד מההליך הקשור לסכסוך הירושה המשפחתי, שעליו הוטל צו איסור פרסום.

 

טענתו של וינקלר לבעלות במניות באה לידי ביטוי במכתב ששיגר עורך דינו אילן אורלי ביולי 2009 לעו"ד פיליפ גרומבאך, המכהן כדירקטור בפלסידו, בעניין אישור העברת המניות לידיו. במכתב נטען כי באמצע אפריל 2009 החליט שמעון המנוח להעניק לוינקלר 12.5% מאחזקותיו בחברה, וזאת כאות הוקרה על שירותיו של וינקלר בעסקיו חובקי העולם במשך כמעט שני עשורים. לפי מכתבו של עו"ד אורלי, שמעון הודיע על כך באמצע אפריל לעו"ד גרומבאך ולדניאל לק, אחד האנשים שטיפל בנכסיו בחו"ל.

 

במכתב נטען כי כתוצאה מכך הוקמה חברה שאמורה היתה להחזיק במניות בעבור וינקלר, והתקבל אישור בכתב כי מניות פלסידו מוחזקות כעת בידי שלושה גורמים: סמי שמעון (37.5%), רעייתו אנג'לה שמעון (50%) ווינקלר (12.5%). למרות זאת, נטען במכתב, עקב תקלה אדמיניסטרטיבית לא בוצע בפועל שינוי ברישום הבעלות על המניות. אולם העובדה שההחלטה לא תועדה באופן פורמלי אינה יכולה להביא לביטולה, טוען בא כוחו של וינקלר במכתב, ומבקש מגרומבאך לאשר בהקדם האפשרי את חלוקת המניות החדשה.

 

"פרשנות קיצונית לצו"

 

סמי שמעון הלך לעולמו ב־29 במאי, כשהוא בן 77. הוא הותיר אחריו את אשתו אנג'לה, את בתו אלכסנדרה שמעון ואחים החיים בלונדון. שמעון נחשב אחד האנשים העשירים בישראל, והונו נאמד ביותר ממיליארד וחצי דולר. את עיקר הונו עשה כשרכש 4% ממניות טבע בשנות השמונים ומכר אותן לאחר מכן במאות מיליוני דולרים. נוסף על כך החזיק בבעלות בחברת הנדל"ן יכין חק"ל, שאותה רכש עם הפרטתה ב־1992, והוא היה שותפו של בני גאון בשליטה בקבוצת גאון אחזקות. כשלושה שבועות לאחר מותו, ב־18 ביוני, מינה בית המשפט לענייני משפחה את השופט בדימוס גוטזגן כמנהל העיזבון הזמני, וזאת לבקשת אלמנתו של שמעון.

 

ב־23 באוגוסט הוציא בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא צו זמני, לבקשת מנהל העיזבון, שמינה אותו לדירקטור בחברות מקבוצת יכין, העניק לו זכות חתימה שנייה (נוסף על חתימת אלמנתו של שמעון) וכן הסמיך אותו לערוך חיפוש במשרדי החברות מקבוצת יכין. בעקבות הצו נערך חיפוש במשרדי החברות ונלקחו מסמכים שונים.

 

כמה ימים לאחר מכן הגישה קבוצת יכין בקשה בהולה לבית המשפט שבה היא תוקפת את המנהל המיוחד וטוענת כי הוא פירש את הצו באופן קיצוני ובלתי סביר וכי הוא הפך את עצמו ל"מנהל־על" של החברות באופן שמאיים על המשך פעילותן, והביא לכך שמנהלי החברות ועובדיהן חוששים לקבל החלטות כלשהן, גם אם אלה החלטות שוליות הנחוצות באופן יומיומי לפעילותן. לבקשה צורף תצהיר שעליו חתום וינקלר המשמש סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, שאישר את הנטען בבקשה.

 

"יד אחת עם האלמנה"

 

בתגובה הגיש גוטזגן תשובה מפורטת וחריפה, שבה טען כי הוא לא ביקש להתערב בניהולן השוטף של החברות וכי הגשת הבקשה באמצעות החברות היא בבחינת ניצול שלהן לרעה למטרה פסולה. לטענתו, וינקלר ואנג'לה שמעון עשו יד אחת כדי למנוע ולשבש את תפקודו כמנהל העיזבון, וכי הבקשה המטעה נועדה להכפיש את שמו כדי להפעיל עליו לחץ שלא יחשוף את ניסיונותיו של וינקלר להבריח נכסים מהעיזבון.

 

לדברי גוטזגן, מהחומר שנתפס על ידיו עולה כי וינקלר היה הרוח החיה מאחורי ביצוען של פעולות שונות בנכסי העיזבון, הן סמוך לפני מותו של סמי שמעון והן לאחר מותו. בין היתר מפרט מנהל העיזבון כי מהחומר שנתפס בעת החיפוש במשרדיה של יכין התברר לו שוינקלר פעל מאחורי גבו וניסה להעביר לידיו 12.5% ממניות חברת פלסידו.

 

"וינקלר באופן אישי מנסה להשתלט על החברות באמצעות העברת 12.5% ממניות החברה־האם שלהן מאחורי גבו של מנהל העיזבון ובלי ליידע אותו על כך, ובאותה נשימה מגיש בקשה זו כביכול בשם החברות כדי להכפיש ולפגוע במנהל העיזבון, שעושה את תפקידו לפי מצוות המנוח ולפי הוראות בית המשפט. לזאת אין ליתן יד!", טען גוטזגן בתגובתו. לבקשה צורף המכתב שצוטט לעיל, ששיגר בא כוחו של וינקלר לדירקטור בפלסידו בעניין העברת המניות.

 

לטענת גוטזגן, וינקלר "אינו מכיר בחובותיו על פי דין בכלל, וחובותיו כלפי החברות בפרט, שכן הוא סבור בטעות כי משעה שנפטר המנוח אין הוא חייב דין וחשבון לאיש זולתו וזולת האלמנה". עוד הוסיף כי לוינקלר באופן אישי יש עניין להרחיקו ממידע הנוגע לנכסי העיזבון ומהחברות, כדי שיוכל להמשיך לפעול בהם לבד כאילו היו רכושו הפרטי.

 

בעקבות כל זאת מסר בשבוע שעבר שופט בית המשפט למשפחה בכפר סבא, יעקב כהן, החלטה המבהירה כי אין בהוראות הצו הזמני משום פגיעה או גריעה מסמכויותיהם הביצועיות השוטפות של נושאי המשרה והעובדים בחברות, וכי אין באמור משום פגיעה או גריעה כלשהי מהסמכויות שהוקנו למנהל העיזבון הזמני.

 

שורת עורכי דין בכירים

 

בפרשה מעורבת שורה ארוכה של משרדי עורכי דין בכירים. את אלמנתו של שמעון מייצגים רם כספי, יוסי מנדלסון, זאב שרף ורמי אמיר. את החברות מקבוצת יכין מייצג משרד יגאל ארנון ושות'. אחיו של שמעון מיוצגים על ידי עו"ד שמואל מורן, מנהל העיזבון מיוצג ע"י עורכת הדין שירה דונביץ ומשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל, להב ושות'. וינקלר לא יוצג עד כה בבית המשפט, אך הוא מיוצג ע"י משרד אילן אורלי ושות'.

 

עו"ד אורלי מסר ל"כלכליסט" בתגובה: "אשר להעברת המניות המוזכרת, הרי שאין בה כל דבר חריג והיא נעשתה זמן רב לפני מות המנוח, במהלך העסקים הרגיל, בפני ועל ידי עורכי דין שווייצרים שהיו אמונים על נכסי המנוח במשך שנים רבות ובידיעת בני משפחה קרובים של המנוח.

 

"אשר לטענות המופרכות של ניסיון פסול להשתלט על החברות, הרי שהפוסל במומו פוסל, הטענות מופרכות ונועדו אך ורק על מנת ליצור לחץ בניסיון לקידום מלחמותיו של מנהל העיזבון ביורשיו של המנוח".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x