מחדל הייבוא של משרד התחבורה: הרכב החדש שרכשתם יוצר לפני שנתיים
משרד התחבורה בפאניקה: אלפי בעלי מכוניות עלולים לתבוע אותו על הנפקת רישיון רכב שגוי. ההפסד המצרפי לבעלי המכוניות נאמד ב־250 עד 500 מיליון שקל. משרד התחבורה: "מדובר במספר קטן של מכוניות"
אלפי בעלי מכוניות שהגיעו לישראל ביבוא אישי עלולים לתבוע בתקופה הקרובה את משרד התחבורה, בגין הנפקת מסמכי רישוי שגויים. מדובר במכוניות שהגיעו לישראל ביבוא אישי בין השנים 2007 ל־2009. מכוניות אלו נרכשו ברוב המקרים בעזרת סוכני יבוא אישי מסוכני משנה (דילרים) באירופה ובעיקר מארה"ב, בעלות שנעה בין 300 ל־700 אלף שקל.
יבוא אישי הסיבה לתביעה: לפי תקנות רשות המסים, תאריך ייצור הרכב במסמכי הרישוי - נתון שממנו נגזר שוויו של הרכב ותשלומי פרמיות הביטוח - יירשם לפי תאריך העלייה לכביש או תאריך ייצור המכונית בחו"ל. תקנות אלו, שיושמו חלקית, גרמו לאלפי מכוניות שיובאו לישראל באופן אישי לקבל מסמכי רישוי של רכב חדש (אפס בעלים קודמים), אף שבפועל תאריך ייצור המכונית הנכון הוא חודשיים עד 24 חודשים טרם הגעתם לישראל.
התוצאה היא שבעל הרכב שילם עבור רכב חדש מחיר מלא, ובקרוב, עם הנפקת מסמכי הרישוי המתוקנים, ייאבד הרכב משוויו כמשומש 50 עד 120 אלף שקל. מדובר בקרוב ל־5,500 מכוניות. בכיר בענף מעריך את אובדן הערך המצרפי של בעלי המכוניות בסכום של 250 עד 500 מיליון שקל.
רשלנות או טעות במחשב?
מבדיקת "כלכליסט" עולה שמקור הטעות הוא באי־קיום הוראות רשות המסים בדבר יבוא רכב אישי לישראל. לפי הוראות המדינה, תאריך ייצור המכונית שהגיעה לישראל - בין אם ביבוא אישי ובין אם ביבוא מסורתי - יירשם במסמכי הרישוי לפי תאריך העלייה לכביש או לפי תאריך הייצור בחו"ל. בפועל, בשנתיים האחרונות הגיעו מכוניות לישראל ואף גורם לא בדק מה שנת הייצור האמיתית שלהן, כך שתאריך הייצור ברישיון הרכב נקבע כתאריך העלייה בפועל לכביש.
הטעות מתחדדת עוד יותר כאשר מתגלה שבסמל הרישוי שהונפק בישראל נכתב במפורש שהרכב הוא "יבוא אישי - משומש", ובאותה שורה מצד שמאל מצוין "מספר הבעלים הקודמים - אפס". כיצד לרכב משומש יכולים להיות אפס בעלים קודמים? למשרד התחבורה הפתרונים.
עוד אינדיקציה לתאריך האמיתי שבו יוצר הרכב נמצאת במספר השלדה, אף היא מצוידת ברישיון הרכב. ממסמכים שנבדקו על ידי "כלכליסט" עולה שציון שנת הייצור - שנרשמת באמצעות ספרה בודדת, כגון 8 עבור 2008 או 6 עבור 2006 - שונה מתאריך הייצור החדש שנקבע על ידי משרד התחבורה עם הגעת הרכב לישראל.
בכיר בענף, שמכהן כמנהל בכיר יותר מ־25 שנה, מקטלג את הנתונים כ"שערורייה שלא זכורה כדוגמתה". לדבריו, רשות המסים התריעה בעבר על התופעה אולם היא לא טופלה, כך שמשרד התחבורה הנפיק - ביודעין - אלפי מסמכי רישוי למכונית בעלות ערך גבוה ב־25% משווין האמיתי. נוסף על כך, לא ברור אם רוכשי המכוניות ידעו שקיבלו רכב ישן במסווה של רכב חדש.
מבדיקת "כלכליסט" עולה שמשרד התחבורה לא יודע כיצד להתמודד עם התופעה. אחת האפשרויות היא הנפקת רישיונות רכב חדשים במהלך השנה הקרובה, בשעה שבעל המכונית יבקש להעביר אותה מבחן רישוי שנתי. המהלך עלול ליצור כמה בעיות, הראשונה שבהן היא התמודדות על תביעות פרטניות או ייצוגיות מצד בעלי המכוניות, שיגלו לתדהמתם שמכונית שנרכשה כחדשה תאבד 25% מערכה.
הבעיה השנייה היא התמודדות של חברות הביטוח עם גל של "תאונות" או "גניבות" לכאורה של מכוניות, שבעליהן גילו שהם עומדים להפסיד עשרות אלפי שקלים, ובחרו להיפטר מהרכב טרם מבחן הרישוי השנתי ולקבל מחברת הביטוח עלות מלאה לפני הפחתת הערך.
צעדים משמעתיים
לפי נתוני רשות המסים, בשנת 2008 חלה עלייה חדה בכמות כלי הרכב שיובאו לארץ ביבוא אישי. בסך הכל, בנטרול רכב של עולים ותושבים חוזרים, יובאו בשנת 2008 כ־2,600 כלי רכב ביבוא אישי. לפי הכללים הקיימים מותר לייבא לארץ רכב עד גיל שנתיים, לשימוש אישי פרטי בלבד (לא עסקי). מרבית כלי הרכב יובאו מארה"ב, אף שארץ יצורם יכולה להיות גם אירופה או המזרח הרחוק.
הדגמים השכיחים ביותר ביבוא אישי הם ג'יפים גדולים ומכוניות פאר: ג'יפ גרנד צ'רוקי, פולקסווגן טוארג, דגמים רבים של מרצדס לסוגיהם ועוד. בדגמי יוקרה מסוימים כמו פורשה קאיין או האמר H3, כמות כלי הרכב ביבוא האישי אף עלתה על זו שביבוא העסקי. רוב כלי הרכב ביבוא אישי הם בעלי נפח מנוע גדול - 80% מכלי הרכב שיובאו ביבוא אישי הם בעלי נפח מנוע של יותר מ־3,000 סמ"ק).
תופעת יבוא המכוניות ה"חדשות" לכאורה ידועה לרשות המסים, ובדו"ח שמסכם את הפעילות בענף לשנה החולפת נרשם: "לרבע מאלה שייבאו רכב ביבוא אישי כלל אין מקורות הכנסה ממשכורת או מעסק, ו־10% נוספים השתכרו פחות משכר מינימום". אובדן ההכנסות ממסים כתוצאה מיבוא אישי בשנת 2008 מסתכם בכ־100 מיליון שקל. עם זאת, במשרד התחבורה טרם מצאו את הדרך להתמודד עם תופעת זיופים או יבוא מכוניות ישנות במסווה של חדשות.
לאחרונה אימץ שר התחבורה ישראל כץ כמה המלצות שמקורן בוועדה שעסקה בנושא, לרבות הגבלת מספר המכוניות שמיובאות על ידי אדם בודד, הגבלת אפשרות להעברת בעלות בשנים הראשונות, חיוב נהיגה על ידי בעל הרכב או קרוב משפחה ממקור ראשון ובדיקה פיזית של הרכב בשערי הנמל. אולם המכוניות שכבר הגיעו לישראל, טרם תקופתם של שר התחבורה ומנכ"ל המשרד הנוכחי, כבר נוסעות בכבישי הארץ.
להערכת גורמים בכירים למשרד התחבורה לא תהיה ברירה אלא להודות בטעות, ואף לצרף למהלך צעדים משמעתיים כאלו ואחרים נגד בכירים במשרד. יצוין שמנהל אגף הרישוי הנוכחי מכהן רק שנה בתפקידו, אולם התופעה המתוארת התרחשה טרם מינויו.
ממשרד התחבורה נמסר: "מדובר במספר קטן של מכוניות ועם היוודע הטעות תוקן הדבר".
כך תבדקו את היסטוריית הרכב
בכיר בענף הדגים בפני "כלכליסט" אפשרויות שעומדות בפני לקוחות לגילוי היסטוריית הרכב. אחת מהן היא שליחת בקשה רשמית לדילר בארה"ב שממנו נרכש הרכב. אולם האופציה הפשוטה והזולה יחסית היא חיפוש באמצעות מאגרי המידע ברשת. אחד ממאגרי המידע הנפוצים ביותר הוא CARFAX האמריקאי, שנותן היסטוריית רכב מלאה לכל המכוניות שנרכשו בארה"ב. כדי לקבל את הנתונים יש להירשם לאתר בעלות זניחה של 40 דולר לחודש. עוד אפשרות היא רישום למאגרי המידע של האינטרפול האירופי, שם אפשר לגלות אם רכב נגנב ואף לקבל היסטוריה חלקית או מלאה על המכונית המועמדת. גם רישום זה לא יכביד על כיסו של הלקוח, והעלות נאמדת בכמה מאות שקלים לחודש - סכום זניח לעומת רכישה של מכונית יוקרה חדשה לכאורה בעלות של מאות אלפי שקלים.
כך, לדוגמה, מכונית מתוצרת שברולט בעלת מנוע בנזין בנפח 3.88 ליטרים, נרכשה על ידי אזרח ירושלים במהלך 2009. הזנת מספר שלדת הרכב במאגרי CARFAX מגלה כי שנת הייצור של המכונית היא 2007. המכונית נרשמה בבעלות חברת השכרת רכב בג'ורג'יה בינואר 2007, ובספטמבר 2008 כשהמכונית הועמדה למכירה גמאה המכונית 38,918 מיילים - יותר מ־62 אלף ק"מ.
המכונית יוצאת לישראל בפברואר 2009, ועם הגיעה לארץ זכתה באדיבות משרד התחבורה להירשם בישראל כאילו יוצרה ביולי 2009. עיון ברישיון הרכב מגלה שהמכונית מוכרת כ"יבוא אישי - משומש", ובאותה נשימה ש"בעלים קודמים - אפס". התוצאה: בעל הרכב זכה לקבל מכונית משנת ייצור 2007, בערך כספי של מכונית משנת הייצור 2009.
עוד דוגמה היא מכונית מתוצרת פורד בעלת מנוע בנפח 4.0 ליטרים, שנרכשה על ידי תושב כליל החורש שבצפון הארץ. הזנת מספר שלדת הרכב במאגרי CARFAX מגלה כי שנת ייצור היא 2007, ובספטמבר אותה שנה נרשמה המכונית בבעלות חברת ליסינג במישיגן.
בספטמבר 2008 הועמדה המכונית למכירה פומבית כאשר מד הקילומטרז' מראה שהיא גמאה 9567 מיילים - כ־16 אלף ק"מ, ובתחילת אוקטובר עשתה עלייה לישראל, שם היא זכתה לקבל רישיון רכב שבו לא מצוין שהרכב שימש חברת ליסינג. עם זאת, מספר הבעלים הקודמים נרשם כ"אפס".
