$
דעות

ה"כתם" שבפתרון הטהור

השקעה בקרן נאמנות טהורה מעבירה את הניהול בחזרה למשקיע הפרטי

דן הלמן 11:3019.08.09

אחד היתרונות ברכישת קרן נאמנות הוא הניהול הפסיבי. הלקוח קונה את קרן הנאמנות ונותן למנהל הקרן לנהל עבורו את הכסף. בעת האחרונה, אחד מאפיקי השקעה הפופולריים הוא קרנות אג"ח טהורות - קרן שקלית או קרן מדדית ללא מניות או כל השקעה אחרת.

 

היתרון בקרנות טהורות הוא שהשליטה על פיזור ההשקעות בתיק נמצא בידי המשקיע או לחילופין בידי יועץ ההשקעות בבנק. יחד עם זאת, בשוק הון דינמי כמו בישראל ובמיוחד בתקופה זו היתרון הנ"ל נהפך בקלות לחיסרון.

 

מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי השקעה בקרן טהורה מאפשרת שליטה טובה יותר בתיק ורמת שקיפות גבוהה ביחס למבנה תיק ההשקעות במישרין. מצד שני, השקעה בקרן טהורה "מכריחה" את המשקיע הפרטי לעקוב מקרוב אחר הנעשה בשוק, או במילים אחרות "לעבוד בשוק" ולהיות בעל מומחיות לא מבוטלת ברזיו.

 

משקיע פרטי ששם כספו בקרן שקלית בסוף שנת 2008 קיבל החלטת השקעה מאוד נכונה לאותה התקופה. ברם, אם המשקיע קפא על שמריו אזי מתחילת 2009 יצא כאשר שכרו בהפסדו. היכולת של המשקיע הפרטי, ששוק ההון איננו עיסוקו המרכזי, לבצע שינוי שכזה בתיק ההשקעות שלו הינו קטן יחסית שכן למשקיע הממוצע אין יכולת לעקוב אחר כלל נתוני המאקרו המתפרסמים והרי המעבר מאפיק צמוד לשקלי היא החלטת מאקרו טהורה. בנקודה זו מגיע לעזרתו יועץ ההשקעות הבנקאי.

 

ליועץ, כבעל מקצוע, יש יכולת טובה יותר לזהות שינוי שכזה אך היועץ איננו משרתו של אדם בודד. יועץ בנקאי ממוצע מייעץ עבור 300 – 400 לקוחות. על מנת לתפוס לשיחת ייעוץ שאורכה כשעה את כלל הלקוחות שלו תהליך שינוי מבנה התיק של לקוח יימשך מספר רב של שבועות. השקעה בקרן נאמנות אג"ח מדינה כללי או אג"ח כללי תסייע הן בידי המשקיע והן בידי היועץ לבצע אופטימיזציה לתיק.

 

לשם הפשטות נניח כי קרן שקלית מיוצגת ע"י שחר 2680 שתאריך הפדיון הוא סוף אפריל 2011 ואילו קרן מדדית תיוצג ע"י גליל 5480 שתאריך הפדיון הוא סוף אוגוסט 2011. בנוסף, נניח כי מנהל השקעות בקרן אג"ח מדינה כללי היה מוטה לטובת השקלי בסוף 2008 (יחס 70:30) וכי בסוף ינואר הפך פוזיציה והפך למוטה צמוד.

 

קרנות נאמנות מעורבות מול טהורות

קרנות נאמנות מעורבות מול טהורות
 

תשואה של שנה

3.8.08 - 30.7.09 

תשואה של חצי שנה ראשונה 

3.8.08 - 29.1.09

תשואה של חצי שנה שנייה

29.1.09 - 30.7.09

קרן שקלית (שחר 2680)
8.53%
8.14%
0.37%
קרן מדדית (גליל 5480)
10.94%
2.6%
8.13%
קרן אג"ח מדינה (מעורבת)
12.81%
6.48%
5.95%
 

 

כלומר, על השקעה למשך שנה בקרן אג"חית מעורבת התשואה הייתה עדיפה על פני השקעה טהורה ברמה של 17%

עד 50% אחוזים.

 

יש לקחת בחשבון

עוד דבר עקרוני אחד. מכיוון שהדוגמא הנדונה עסקה בחשיפה באמצעות קרן נאמנות בשני המקרים (השקעה טהורה או מעורבת) משולמים דמי ניהול למנהל הקרן.

 

קיימת בעיה נוספת בהשקעה בקרנות טהורות. האחריות לאפיק האג"חי בתיק נמצאת בידיו של המשקיע (או היועץ) ולא בתחום האחריות הבלעדי של מנהל הקרן. בישראל, טרם התפתחה מומחיות המפרידה בין השקעה באפיק השקלי לאפיק הצמוד (ולא סביר שתתפתח מומחיות שכזו) ולכן לא נמצא שוני בין יכולות הניהול של מנהלי קרנות אג"חיות בין האפיקים השונים. באם בחרתם במנהל השקעות שהוא ראוי בעינכם לניהול כספכם תנו למנהל ההשקעות את המנדט להחליט על החלוקה בין האפיק הצמוד לשקלי תנו למנהל ההשקעות לעבוד אצלכם ועבורכם.

 

דן הלמן הוא מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות. הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x