המפכ"ל לשעבר: "התקציב המשטרתי מבוזבז, המערכת לא אפקטיבית"

בכל פעם שמתעורר גל פשיעה בארץ, צצות ועולות הטענות שלפיהן תקציב המשטרה בישראל מדולדל ביחס לעולם, מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה נמוך, ובעיות חריפות של מימון מעיקות על תפקוד המשטרה. גם ביומיים האחרונים, לאחר הלינץ' בטיילת בתל אביב שהצטרף לשורת מעשי האלימות של החודש האחרון, חזרו וצצו הטענות התקציביות. אלא שבדיקה של תקציב משטרת ישראל מלמדת כי ביחס לעולם ממוצבת משטרת ישראל במקום לא רע בכלל.

תקציב משטרת ישראל: נתונים

תקציב המדינה הדו־שנתי שאושר בחודש שעבר כולל תוספת תקציבית של 255 מיליון שקל למשרד לביטחון פנים מדי שנה, כדי לתגבר את תחנות המשטרה ב־1,000 שוטרים חדשים. תוספת התקנים למשטרה אמורה לאפשר לה להעביר כוח אדם רב יותר מהמטה לשטח, ולתגבר את המענה לאזרחים בכל הקשור לביטחון הציבורי.

על פי נתוני משרד האוצר, תקציב משטרת ישראל גדל בכ־2 מיליארד שקל (ריאלי) משנת 2000 ועד שנת 2010. נתון זה משקף קצב גידול של כ־3% בשנה - כפול מקצב גידול האוכלוסייה בעשור האחרון, ויותר מקצב הגידול של תקציב המדינה. עם זאת, חלק הארי של תקציב המשטרה (76%), שהוא יותר מ־5 מיליארד שקל בשנה, מופנה לשכר וגמלאות ולא לפעולות שיטור.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בישראל של שנת 2009 יותר מ־28.5 אלף שוטרים (לא כולל תוספת 1,000 התקנים שאושרה לאחרונה). מדובר בכמעט 4 שוטרים לכל 1,000 איש (שהוא המדד המקובל בעולם לבחינת יעילות השיטור). בכך נמצאת ישראל במקום מכובד מול המדינות המערביות בעולם, במספר השוטרים לנפש. גם בניכוי אלפי שוטרי מג"ב עדיין ממוקמת ישראל במקום תחרותי במספר השוטרים לנפש - כ־3 שוטרים על כל 1,000 תושבים.

אסף חפץ צילום: שאול גולן

לדברי מקורות בכירים במשרד האוצר, תקציב משטרת ישראל עונה על הצרכים התפעוליים והביטחוניים ולמעלה מזה, והוא אף גדל במידה משמעותית בשנים האחרונות. על פי ההסכם מחודש מרץ, נוסף לעלייה בתקנים, תיערך גם רפורמה בתנאי השירות במשטרה. באוצר אומרים כי כעת "חלה על המשטרה חובת ההוכחה לשימוש נכון בתקציב, תוך קביעת סדרי עדיפויות מתאימים הכוללים טיפול בפשיעה ובאלימות, ריכוז המאמץ אצל השוטרים בשטח ולא בניפוח המטות".

המפכ"ל לשעבר אסף חפץ מסכים שלא מדובר בבעיה תקציבית. "הבעיה איננה כספית", אמר חפץ ל"כלכליסט". "הבעיה היא של חוסר שיתוף פעולה בין המשטרה ליתר גורמי האכיפה, בעיקר ברמה המקומית, וחוסר השיתוף של הציבור כולו במניעת הפשיעה".

לדברי חפץ, "אולי צריך עוד שוטרים ברמה המקומית, אבל כסף לא יפתור את הבעיה האמיתית, כי גם אם יוכפל מספר השוטרים ויוכפל מספר העבריינים שייכלאו, עדיין תקום בציבור עבריינות חדשה. הפתרון הוא בחינוך, בשיתוף פעולה עם הרשויות, במנהיגות ובחתירה לפתרון כולל. המשך ההתמקדות בחיפוש המטבע תחת הפנס המשטרתי לא תוביל לפתרון".

אז למה השיח הציבורי חוזר כל הזמן לבעיות התקציב?

"גם אני שואל את עצמי את אותה השאלה", אומר חפץ. "ושוב, זאת לא בעיה של כסף אלא של שינוי בתפיסה, ולא רק של המשטרה. הסיבה שג'וליאני (ראש עיריית ניו יורק לשעבר, נ"ס) הצליח למגר את הפשע היא שהוא הביא פתרון כולל. התקציבים הקיימים מבוזבזים, המערכת לא אפקטיבית. צריך להוביל מהלך של מאבק בפשיעה, וזה עניין חברתי לחלוטין".

לעומת חפץ, יוסי סדבון, לשעבר ניצב במשטרה טוען כי "יש בהחלט בעיית תקציב". לדבריו, "למשטרת ישראל יש צרות שאף משטרה אחרת בעולם לא צריכה להתמודד איתן, של לחימה בטרור נוסף ללחימה בפשיעה. שוטר בישראל עוסק בהצבת מחסומים, חיפוש אחר שוהים בלתי חוקיים, מלחמה בטרור ומאבק במשפחות הפשע. הדבר מביא אותנו למצב שבו נטו, מספר השוטרים לנפש קטן באופן משמעותי ביחס לעולם".

לדברי סדבון, גם תוספת התקנים לא תפתור את בעיית האלימות בישראל. "מבחינה היסטורית, בכל מקום שהוסיפו למשטרה תקנים, קיצצו ביד השנייה 5% אחרים בתקן. גם 2,000 שוטרים נוספים לא יהיו מסוגלים לבצע מהפך, כי המערכות קורסות, ואי אפשר לעמוד בלחץ. ללא התרעה חריפה יותר, תגבור כוחות הבילוש ופעולות משלימות של רשויות השיפוט, לא תהיה כאן מהפכה של ממש, והדברים האלה עולים כסף".

יובל שטייניץ צילום: חיים צח

סגנית דובר המשטרה מסרה כי המשטרה עסוקה בימים אלה במלחמה בתופעת הפשע, וכי לענייני התקציב תוכל להגיב בהרחבה רק בעוד כמה ימים.

הפתרון היצירתי של האוצר

סמוך לכניסתו למשרד האוצר הודיע שר האוצר יובל שטייניץ, בתיאום עם השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שבכוונתו להקים בישראל משטרות עירוניות שיהיו כפופות לראשי הערים, ויאכפו את הסדר והביטחון המקומי בערים. גם אירועי האלימות האחרונים החזירו את נושא השיטור העירוני לכותרות, בין היתר באמצעות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתייחס אליו כבשורה שאמורה למגר את תופעת האלימות ברחובות, ללא תוספת תקציב גדולה.

לפי רעיון המסגרת, ראשי הערים והמועצות המקומיות יקבלו בעתיד אחריות לתפקודן של יחידות המשטרה הפועלות בתחום הרשות המקומית, יכשירו פקחים עירוניים שיתוגברו במערך של מתנדבים וילחמו בפשיעה ברמה המקומית. בין היתר מדובר במלחמה בתופעות של גביית דמי חסות ושל אלימות כנגד תושבים ובתי עסק.

מדובר במודל המזכיר את מודל השיטור האמריקאי, משטרה מקומית־מדינתית שבצדה פועלת משטרה פדרלית שמטפלת בפשעים חמורים יותר. שר האוצר טען בזמנו שמודל דומה שיושם בעיר ניו יורק כחלק מהעצמת המאבק בפשיעה הביא בדיעבד גם לצמיחה כלכלית.

השיטור העירוני זוכה לתמיכה גדולה במשרד האוצר, כיוון שאין הוא כרוך בהזרמת תקציבים חריגים למשטרה כתנאי ליישומו (אלא בניתוב שונה של כוח האדם הקיים). עם זאת, בעשור האחרון נכשלו בישראל ניסיונות מקומיים להטמיעו באופן נקודתי, וגם ניסיונות להעביר רפורמה כוללת בנושא נכשלו.

המתנגדים לתוכנית טוענים שהיא תאפשר להפעיל כוח בלתי מרוסן על ידי מי שלא הוסמך לכך, בלי שתישא בצדה תועלת כלכלית כלשהי, ושמדובר בפגיעה בשלטון החוק עקב נתינת סמכויות שיטור למתנדבים.