יצחק הרצוג: נסייע לעמותות אך נגביר את הפיקוח
שר הרווחה משוכנע שהחלטת הממשלה לחלק 200 מיליון שקל לארגונים חברתיים היא גם הזדמנות להסדיר את התחום הפרוץ של העמותות. לדבריו, "תפקידנו לוודא שהם נותנים את השירות הכי טוב"
200 מיליון שקל עומדים להיות מחולקים עד סוף 2010 לעמותות וארגונים שונים במסגרת קרן הסיוע למגזר השלישי. מדובר ביוזמה של שר הרווחה יצחק הרצוג ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, שהוכנסה לתוך ההסכם הקואליציוני בין העבודה לליכוד. ביום חמישי פרסם משרד הרווחה את תנאי הסף להגשת בקשות לסיוע, שאותן יכולים להגיש עד 1 בספטמבר כ־3,000 ארגונים העוסקים בתחומים חברתיים. הרצוג משוכנע שהסיוע הצפוי הוא גם הזדמנות להסדיר את התחום הפרוץ של העמותות.
"קרן סיוע ליצואנים היא כמובן דבר מבורך, אבל אנחנו הקמנו קרן שיכולה לסייע לעמותות ומלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) שמעסיקים היום כ־350 אלף איש. אנחנו רואים את הפיטורים והקיצוצים בעמותות, והקרן אמורה לסייע גם לשמירת מקומות עבודה", אומר הרצוג בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "לראשונה באה הממשלה ומציעה למגזר השלישי גלגל הצלה למי שנזקק לכך, ומתערבת בפועל באמצעות המימון שהיא מביאה לתוך המערכת. זו החלטה דרמטית ביותר".
ההשוואה שעורך הרצוג בין היצואנים לעמותות אינה מקרית. זה שנה וחצי נאנק המגזר השלישי תחת מכות דומות, הראשונה בדמות ירידת שער הדולר ששחקה את כספי התרומות מחו"ל והשנייה היא המשבר הכלכלי שהפחית עוד יותר את היקף התרומות עצמן, בדולר או בשקל, והגדיל את מספר הפונים אליהן. לפי דו"ח של המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן־גוריון, 81% מהעמותות מדווחות על קשיים כספיים ו־22% מדווחות על היותן במצב כספי חמור ולמעשה לקראת סגירה. כספי הסיוע מהקרן אמורים לפחות להספיק לכמה העמותות הגדולות להרים את הראש מעל המים, גם אם לא להביא אותן לביטחון כלכלי.
יש סוגי עמותות שתינתן להן עדיפות או עמותות שלא יקבלו סיוע?
הרצוג: "הנחת היסוד של הסיוע מניחה מקצועיות, כלומר שהעמותה מתמחה בתחומים ספציפיים ומשלימה את השירותים שהמדינה נותנת. התנאי העקרוני השני שלנו הוא שהעמותה אכן מספקת שירותים נאותים, והשלישי הוא שיש לה יכולת לגייס משאבים חיצוניים מעולם הפילנתרופיה. בסך הכל, תנאי הסף סבירים, הם לא נועדו להקשות על העמותות אלא לסנן את הבקשות כך שיוגשו רק על ידי ארגונים שבאמת נמצאים בעברי פי פחת. גם ארגוני סנגוּר קהילתי (ארגונים הפועלים לשינוי מדיניות ממשלתית או הגנה על הציבור מפני המדינה) יוכלו להתמודד על כספי הסיוע ולא רק ארגונים המספקים שירותים למדינה".
"אלפי בקשות יהיו בתור"
חלוקת הכספים היא גם זו שבסופו של דבר עתידה לעורר את הוויכוחים הגדולים באמת. הצוות שיחליט על אופן החלוקה יורכב מנציגי ארבעת המשרדים החברתיים - רווחה, בריאות, קליטה וחינוך - עם נציגי אגף החשב הכללי באוצר. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ', והוא אמור להתחיל את עבודתו בעוד כחודש, עם מיון הפניות של הארגונים. הפניות יועברו אל ארבעת המשרדים, שיצטרכו להחליט עד כמה חשובה העמותה במארג השירותים לציבור. במקביל תתבצע בדיקה של תנאי הסף של העמותות הפונות. "אנחנו צופים שבסופו של דבר תעמוד מולנו רשימה של אלפי בקשות", אומר איצקוביץ'. לאחר כשבועיים יעמוד הצוות מול הרשימה ויצטרך להחליט כמה כסף להקצות ולאיזו עמותה, תחת המגבלה של סיוע של עד 10% מתקציב העמותה.
התחרות יוצרת בזבוז
מנתוני רשם העמותות עולה כי בישראל רשומים כ־25 אלף ארגוני המגזר השלישי. עם זאת, רק לכ־10,000 ארגונים יש אישורי ניהול תקין. העלייה במספר העמותות נמשכת על פני יותר משני עשורים, ועם הגידול במספרן התרבו גם המקרים של אי־סדרים בניהולן, כולל כמה מקרים של בזבוז משאבים בשל תחרות בין עמותות באותו אזור גיאוגרפי, בעיקר בעמותות מזון.
תקפת כמה פעמים את ההפרטה של השירותים החברתיים. אולי זה הזמן להחזיר את בעלות המדינה עליהם ולא לפתח את המגזר השלישי?
הרצוג: "צריך לעשות הבחנה ברורה. הפרטת השירותים החברתיים היא נושא שאני לא נלהב ממנו, אבל יש לעשות סדר בתמונה. מדובר בארגונים שנותנים שירות יוצא מן הכלל ותפקידנו לממן את השירות ולפקח עליו. מדובר על ארגונים כמו עלם, ויצו, נעמת והדסה. אף אחד לא ייקח מהם את מה שהם עושים, ולחשוב שהמדינה תחליף אותם זה לא ריאלי. התפקיד שלנו הוא להגביר את הפיקוח ולוודא שהם נותנים את השירות הכי טוב שאפשר לתת".
