שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פורסמו הקריטריונים למתן סיוע לעמותות: שכר הבכירים לא יעלה על שכר מנכ"ל משרד ממשלתי

מדובר בסיוע ממשלתי בהיקף של 200 מיליון שקל שייפרס על פני שנתיים ומיועד לעמותות שנפגעו מהמשבר הכלכלי. ארגון המבקש סיוע חייב, בין היתר, לממן לפחות 20% מפעולותיו

מיקי פלד 16:2705.08.09
משרד הרווחה פרסם היום (ד') את הקריטריונים למתן סיוע כספי לעמותות. הסיוע הינו בהיקף של 200 מיליון שקל שייפרסו על פני שנתיים. עמותות יכולות לפנות בבקשות לסיוע עד ה-1 בספטמבר.

 

הקריטריונים מוגדרים כך שהסיוע יינתן לארגון נותן שירות חברתי בעל חשיבות רבה בתחומים

החברתיים לאוכלוסייה המצויה במצוקה ומוגדרת כחלשה, הארגון פועל לפחות שנתיים בתחום השירותים החברתיים ומממן מתקציבו (לא מכספי ממשלה, שלטון מקומי או וועדת העזבונות) לפחות 20% מכלל סך פעולותיו. על הארגון להוכיח כי איתנותו הפיננסית נפגעה עקב המשבר הכלכלי (על פי מאזנים כספיים של 3 השנים האחרונות) וכי הוא מוכן לעבור אבחון כלכלי-ארגוני, על ידי גורמים שתקבע המדינה. כמו כן, נקבע כי שכרו של כל אחד מ-5 מקבלי השכר הגבוה ביותר בארגון אינו עולה על שכרו של מנכ"ל במשרד ממשלתי.

 

התמיכה שתינתן לארגון לא תעלה על 10% מתקציבו השנתי. עם זאת, החליט הצוות כי בארגונים מקומיים הפועלים בישובים קטנים, בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל וביישובי עוטף עזה, ניתן יהיה להגדיל את התמיכה לשיעור של 20% מתקציבם.

 

הסיוע הכספי ניתן לאחר שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין העבודה לליכוד הוחלט על מתן תקציב סיוע מיוחד לעמותות שנפגעו מהמשבר. באפריל החליטה הממשלה כי שר הרווחה, יצחק הרצוג, הוא זה שיקבע את הקריטריונים למתן הסיוע באמצעות צוות בין-משרדי, בראשו עמד מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נחום איצקוביץ', וחברים בו נציגי משרדי רווחה, חינוך, קליטת עליה ובריאות וכן נציגים ממשרד המשפטים, משרד ראש הממשלה וממשרד האוצר (אגף התקציבים והחשכ"ל).

 

לדברי הרצוג: "עבור ארגונים רבים שעושים עבודת קודש זהו קרש הצלה והזרמת דם חדש לגוף בקריסה. הארגונים החברתיים נמצאים בקשיים תקציביים קשים מאוד והדבר בא לידי ביטוי בקריסה של חלקם. הנפגעים העיקריים הם אזרחי ישראל הנזקקים לשירותים החברתיים. בשל כך, יישום התוכנית היא צעד חיוני וצו השעה. בנוסף, התוכנית מהווה נדבך חשוב בהסדרת הדיאלוג בין הממשלה למגזר השלישי. אנו צופים כי בטווח המיידי הארגונים יוכלו לשמור על יכולתם להמשך פעולה בתחומים החברתיים, לצמצם ככל הניתן פיטורי עובדים ולאפשר פסק זמן להיערכות לגיוון מקורות המימון שלהם. בטווח הארוך, תהיה לתוכנית השפעה על שימור החברה האזרחית, קביעת מדיניות שיתופי הפעולה בין הממשלה למגזר השלישי והעברת הידע והמידע בין המגזרים".

 

מנתוני רשם העמותות עולה כי בישראל רשומים כ-25 אלף ארגוני מגזר שלישי והיקף המועסקים בכלל ארגוני המגזר עומד על כ-350 אלף. רק לכעשרת אלפים ארגונים אישורי ניהול תקין (כאשר כ- 3,000 מתוכם הם ארגונים העוסקים בתחומים חברתיים).

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x