עופר עיני מפיק לקחים: "גם העובדים מבינים שיש גבול לכוח"
שנה אחרי שחזה את גל הפיטורים במשק, יו"ר ההסתדרות מגדיר עצמו "אופטימיסט זהיר". עכשיו הוא חושש מהתפרצות האינפלציה ומחלק ציונים לנתניהו, שטייניץ ובכירי האוצר
בשלהי 2008, חודשים ספורים לאחר שהמשבר הכלכלי הגיע לישראל, התמלאה תיבת הדואר של ההסתדרות בפניות של אלפי עובדים. לכולם היתה שאלה אחת: האם למשוך את הכספים מקרנות ההשתלמות, קופות הגמל ובעיקר מהחיסכון הפנסיוני שלהם.
בארגון יודעים לספר כי חששו מכך שאלפי עובדים מאורגנים יוציאו בן לילה את כספם ויוסיפו דלק למפולת בשוק ההון. כתוצאה מהחשש הזה נולדה הפנייה של עופר עיני לשר האוצר אז רוני בר־און, בבקשה להקים מיד רשת ביטחון
לחוסכים הפנסיוניים. בר־און, טוענים בהסתדרות, בכלל לא רצה להקשיב. עיני מיהר להיפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט בביתו בירושלים ורשת הביטחון הוקמה. היום אומר עיני כי המהלך הזה היה אחד מאלה שהצילו את שוק ההון מקריסה, גם אם בסופו של דבר לא יהיה צורך בערבויות שהבטיחה המדינה.
"מה שצפיתי קרה"
הסיפור הזה הוא רק דוגמה אחת לתחושות ששררו במסדרונות ההסתדרות. "המשק לפני קטסטרופה", טענו אז ואף אחד לא מקשיב. בראיון ל"כלכליסט" בראשית אוגוסט 2008 סיפק עיני את אחת התחזיות השחורות ביותר שנשמעו כאן, באומרו כי "100 אלף עובדים ילכו בקרוב הביתה". שנה בדיוק אחרי אותו ראיון, כשמעמדו במשק משודרג מתמיד, רגע אחרי שהיה שותף לעיצוב תקציב המדינה עם עסקת חבילה נוחה מאוד, עיני כבר נשמע אופטימי יותר.
"לצערי, הלכו הביתה יותר מ־100 אלף עובדים", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט". "בזמנו התחזית היתה פסימית, אבל כעובדה, מה שצפיתי קרה. אם רוצים ללמוד על הכלכלה הנכונה ולהבין מה קורה ומה צפוי, התשובה האמיתית לכך נמצאת בשטח ואנחנו היינו השטח. ראינו שמפעלים סוגרים פסי ייצור, שמעתי את העובדים ואת המנהלים. כשאתה רואה ריכוז של בעיות בכל מקום אתה מבין שתהיה קטסטרופה - והנתונים של שרגא ברוש (נשיא התאחדות התעשיינים - ע"ג ומ"פ) אישרו זאת. פנינו לשר האוצר ואמרנו, בוא נשב וניערך למשבר ביחד. זה לא קרה".
בדיעבד, הסימנים ליציאה מהמשבר הם למרות הממשלה הקודמת או בזכותה?
"האגו של שר האוצר הקודם הרג אותו. כשיש משבר, לתזמון ההתערבות יש משקל. כמה שניסינו לא הצלחנו. הבעיה העיקרית שלו היתה היחסים שלו עם ברוש, שמצדו היה ענייני. מצאתי את עצמי מתעסק לא עם המשבר, אלא בניסיונות תיווך ביניהם.
"באה ממשלה חדשה ויש מעט אופוריה עם עליית המדד המשולב. אני לא בטוח שאנחנו אחרי המשבר. יש בתקציב שעבר בכנסת סכום של 14 מיליארד שקל שנועד לפתור את הבעיות שיצר המשבר. אם תהיה התנהלות נכונה, יקשיבו למצוקות ונפתור את בעיית האשראי באמצעות השולחן העגול של הממשלה, העובדים והמעסיקים - נוכל לעשות את זה. אני חושב שכל הצדדים יכולים להיות מרוצים מהתקציב".
אז היום, בניגוד לתקופה לפני שנה, אתה אופטימי?
"יש לי אופטימיות זהירה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. צריך לזכור שעצם העובדה שיש עסקת חבילה מוסכמת על כל הצדדים במשק יוצרת מצב שהציבור מאמין לה. מה שמתחיל להדאיג אותי כעת זו האינפלציה. אנחנו רואים שהיא מתגברת ונוצרה דינמיקה. הדולר החלש ועליית מדד המחירים יכולים להיות נדבך נוסף של המשבר הכלכלי. חייב להתקיים דיון בעניין הזה בשולחן העגול עם הנגיד, אבל צריך לעשות את זה אחרי המדד הבא, שנהיה בטוחים שלא מדובר בנתון אחד".
ואם האינפלציה תרים את ראשה, תדרוש תוספת יוקר?
"אם נגיע לנוסחה שאומרת שתוספת יוקר מגיעה לאחר אינפלציה של כ־4.5%, אני אעלה את הנושא מול המעסיקים. אני גם אדע להיות פרגמטי. תהיה שיחה ונראה יחד איך פותרים את הבעיה".
הפיטורים, אם כך, הם בעיה שהצלחתם לפתור?
"הבום הגדול די נרגע. המהלכים שעשינו ואלה שייעשו אמורים להרגיע את המצב. הקרן לסיוע למפעלים במצוקה תעמוד על סכום של 1.5 מיליארד שקל. היא משותפת לממשלה, למעסיקים ולעובדים ותשפיע לטובה על בעיית האשראי ותמנע פיטורי עובדים".
בזמנו התרעת גם מנפילה של טייקון עקב חוסר יכולת פירעון של איגרות החוב. זה עוד תקף?
"פחות. היתה היערכות בעניין הזה מצד בעלי החוב. הצפת הבעיה בתקשורת היתה חלק מהפתרון. טייקונים עם בעיות התחילו לממש נכסים בקצב מואץ, הגיעו להסדרים והיום יש יותר סדר בנושא, אבל זה לא מאחורינו לגמרי. העליות בבורסה עזרו גם הן להקלת הבעיה".
עופר עיני על רקע בניין ההסתדרות בתל אביב צילום: אוראל כהן
"כתובת להרבה עובדים"
אחרי שהתפנה מבעיות התקציב יוכל כעת עיני לשוב ולעסוק בנושאים שקצת נדחקו לקרן זווית בתקופה האחרונה. כך למשל עם נושא העוני, כאשר הוא חוזר ומזכיר כי 40% מהעניים הם אנשים עובדים, 75% מתוכם עובדים במשרה מלאה. "לעובדים האלה פשוט לא משלמים את מה שמגיע להם, כי קו העוני נמצא 1,000 שקל מתחת לשכר המינימום", הוא מסביר. בתקופת הממשלה הקודמת, אומר עיני, הוא פנה לאולמרט והגיע איתו לסיכום על תוספת של פקחים במשרד התמ"ת ועל הצעת חוק, שעברה בקריאה ראשונה, להגברת האכיפה של חוקי העבודה. זאת בין היתר באמצעות החלת האחריות על זכויות עובדי הקבלן גם על מזמין השירות. לדבריו, מצב כזה יוריד את שיעור העניים שעובדים ל־30% לפחות.
"ההסתדרות הפכה להיות כתובת להרבה מאוד עובדים, גם כאלה שאינם מאורגנים אצלנו". עיני מקפיד להזכיר בכל פעם את החשיבות שהוא מייחס לכבוד של העובד במקום העבודה. התארגנות עובדים עם ועד והסכם קיבוצי מול המעסיק, הוא טוען, היא המפתח לא רק להחזרת הכבוד, אלא גם למניעת עוני ופיטורים שרירותיים. הדוגמה הבולטת, לדבריו, היא המשבר המתוקשר לפני כמה חודשים בצפון: "אני קובע עובדה. שני המפעלים בצפון, ויטה פרי־גליל ועוף העמק, לא היו קיימים היום אם לא היו מאורגנים".
"ההסתדרות טובה לממשלה"
אולי ההסתדרות נהייתה חזקה מדי?
"אין דבר טוב יותר לממשלה מאשר הסתדרות חזקה עם ארגון חזק שרואה גם את טובת המשבר וגם את טובת העובדים. אם יש הרבה ועדים קטנים, צריך להגיע להסכמות עם כל אחד בנפרד".
מצד שני, ברפורמה בנמלים עובדים חזקים קיבלו הרבה מאוד כסף, אבל בפועל אין רפורמה.
"גם בצד של הממשלה, גם בצד של המעסיקים וגם בצד של העובדים צריכים להבין שיש גבול לכוח ולא לעולם חוסן. היו מקומות בעבר שהיד על הדק השביתה היתה קלה מדי".
והם מבינים את זה?
"אני מבין את זה. היום יש תהליך הפנמה וזה יורד מלמעלה למטה. מיעוט השביתות מראה כי ההבנה נמצאת בשטח. גם בנמלים יש משברים שאנחנו יודעים לפתור בזמן אמת והם לא מתפתחים לשביתה. לא פעם בנמלים היו דיונים שאני התעקשתי שלא לקיים אם נציג המשתמשים בהובלה ימית לא יהיה שם כמשקיף. אם אני בא בידיים נקיות מה אכפת לי שיהיה משקיף?"
"ההתארגות לא מאיימת"
ובכל זאת, האם שורת חוקי העבודה שיזמת לא הפרו את האיזון בין עובדים למעסיקים?
"ביום שנבחרתי ליו"ר ההסתדרות אמרתי שנשתמש בכוח המאורגן לטובת העובדים החלשים. אם תסתכלו על החוקים שיזמנו, רובם רלבנטיים לאוכלוסייה הזאת, כמו החוק שמחייב מעסיק לקיים הידברות עם ועד עובדים חדש שקם אצלו. בשנים האחרונות נחלשו באופן מהותי העובדים הלא־מאורגנים, במיוחד עובדי הקבלן.
"הם איבדו את הכבוד במקום העבודה, הם פוחדים. אוריאל לין (נשיא איגוד לשכות המסחר המתנגד לחוקי העבודה החדשים - ע"ג ומ"פ) נהנה מהמצב הזה הרבה שנים, גם אם העובדים שלו לא מפחדים ממנו. לשכות המסחר לא חותמות כמעט על הסכמים חדשים איתנו. מה רע להם? התארגנות לא מאיימת על מפעל. דן פרופר מאסם או ברונו לנדסברג מסנו ניהלו מפעלים מצליחים והעובדים שלהם מאורגנים".
אוריאל לין צילום: אוראל כהן איך אתה מתייחס להתנהלות הזאת של אוריאל לין?
"לין", צוחק עיני, "חסך לנו 3–4 מיליון שקל. במקום לערוך קמפיין תקשורתי על החוקים החדשים, הוא עשה לנו את העבודה וכבר יש פניות של עובדים שרוצים להתארגן בהסתדרות".
האם נתניהו מבין היום את חשיבותה של ההסתדרות טוב יותר מאשר בקדנציה שלו כשר אוצר?
"אני לא יודע אם הוא מבין את זה אידיאולוגית, אבל הוא מבין את זה פרקטית. אם יש דבר שהוריד את ביבי ל־12 מנדטים זו הפגיעה בחלשים. יכול להיות שהביטול של המע"מ על הפירות והירקות נעשה בגלל זה. אני מאמין לו שהוא הקשיב לרחשי העם".
אתה דיברת איתו על זה?
"לא. אני לא הסכמתי למע"מ הזה, אבל גם לא סגרתי אותו בעסקת החבילה, כי היתה לי הערכה כמעט ודאית שהוא לא ייכנס. אני הצעתי לשר האוצר בארוחת ערב להוסיף 0.5% למע"מ הכללי במקום המע"מ על הפירות והירקות והתיירות".
אתה המנצח הגדול של התקציב. ההגדרה הזאת מקובלת עליך?
"זה לא עניין של מנצחים. בסוף יצאה תוצאה מאוזנת. ראש הממשלה התפשר כי זה היה צו השעה, אנחנו חשבנו שצריך לפרוץ את מסגרת התקציב יותר ממה שנעשה בסופו של דבר, וגם המעסיקים התפשרו עם העלאת מס המעסיקים לביטוח הלאומי והעלאת התקרה לפטור מדמי ביטוח לאומי. אנחנו תרמנו את חלקנו באמצעות דמי ההבראה".
"הפקידים היו מעל השרים"
אם ההסתדרות חזקה מדי ואם לאו, לעיני וחבריו חלק לא מבוטל בהיחלשות כוחו של האוצר. עסקת החבילה, שלטענת הממונה על אגף התקציבים לשעבר רם בלינקוב נעשתה מאחורי גבו, הבהירה לראשי המשק שאת הסיכומים לא עושים כיום בלשכתו של שר האוצר, אלא כמה מאות מטרים משם, במשרד ראש הממשלה.
אתה מברך על היחלשות האוצר?
"מי שהחליש את האוצר זה הוא עצמו. האוצר לא הבין שיש גבול לכוח. בלינקוב התעלם משרים. יש ממשלה של נבחרי ציבור, והפקידים צריכים להיות לה לעזר. המצב התהפך שם, והפקידים היו מעל לנבחרים. לא יכול להיות מצב שראש הממשלה מגיע למסקנה שהוא תומך בהקמתו של שולחן עגול, אבל ראש אגף התקציבים לא מוכן לקבל את עמדתו. ביבי נהג נכון והציב בעת עסקת החבילה איש מטעמו שאיתו סוגרים עניינים. אני חייב להגיד מילה טובה על האיש הזה, אורי יוגב, שהתנהל בהגינות, ועד כמה שאני יודע, היה כל הזמן מתואם עם אנשי האוצר".
עכשיו באגף התקציבים עומד מישהו שהוא יותר לטעמך?
"מהיכרותי עם אודי ניסן כמנהל רשות החברות הממשלתיות, הוא איש הגון שאפשר להגיע איתו להבנות. אני מקווה שכך יישאר גם בתפקידו החדש. מילה טובה מגיעה גם לירום אריאב (מנכ"ל האוצר - ע"ג ומ"פ). בתקופתו כראש אגף התקציבים בעקבות התפטרות בלינקוב היחסים איתו היו מצוינים. אם הוא היה בתפקיד בזמן עסקת החבילה, הכל היה נסגר בקלות".
ושר האוצר?
"אני חייב קודם כל לומר שחשוב שיש מישהו ישר בצד השני, ושטייניץ הוא כזה. הוא נכנס לתפקיד בתקופה בעייתית. אני לא מקנא בו. צריך אומץ לב לכך, ללא יום חסד ללמוד את החומר. אני שם לב לתופעה יפה אצלו, האיש לומד מהר ומקשיב. בסופו של דבר, הוא עבר את הגל הקשה ועכשיו יהיה לו יותר קל. ברמה האישית סגרתי איתו דברים גם בלי אנשיו, כך שהוא יודע לסגור דברים".
