חוק ההסדרים: הרפורמות החשובות נשארו בחוץ

הרפורמות העיקריות שניסו האוצר והממשלה להעביר בחוק ההסדרים לא עברו. מבדיקת "כלכליסט" בתום הדיונים בחוק בוועדות הכנסת עולה כי רפורמות רבות בוטלו או פוצלו מהחוק, והן יעברו לדיונים ממושכים בוועדות. משמעות הדבר היא שהן לא ייכנסו מיד לתוקף, והליך החקיקה שלהן יהיה זהה לזה של הצעות חוק ממשלתיות אחרות.

סעיפי חוק ההסדרים שלא אושרו בכנסת

הממשלה הצליחה לצבור כמה הישגים בחוק ההסדרים, בהם אישור כניסה של מפעיל רביעי לשוק הטלפונים הניידים ושינוי סדרי קביעת אזורי העדיפות הלאומית, אך אלו רק חלק זניח מהצעת החוק בת 380 עמודים שהוגשה לכנסת בחודש שעבר.

עם אישור חוק ההסדרים בממשלה נכנסו לעבודה הלוביסטים של החברות הגדולות במשק וניסו להסיר מהחוק סעיף זה או אחר. אליהם הצטרפו חברי כנסת לא מעטים, שטענו שבאופן עקרוני אי אפשר לקיים דיון על רפורמות חשובות בדיוני בזק בלחץ אישור תקציב המדינה. כך, לאט וביסודיות, פוצלו או סורסו סעיפים רבים בחוק.

יובל שטייניץ צילום: אלכס קולומויסקי

לדוגמה, הצעת האוצר להעביר חקיקה שתאפשר קופת חולים חמישית שתהיה בבעלות פרטית, פוצלה מחוק ההסדרים הנוכחי לאחר לחץ מסיבי של שתדלני ארבע קופות החולים ובתמיכת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

בכמה מקרים שר האוצר אפילו לא חיכה שהלוביסטים בכנסת יעשו את עבודתם. למשל בלחץ 15 ראשי הרשויות המקומיות הגדולות הוא הורה על פיצול הסעיף שיחלק את כספי הארנונה של מוסדות ממשלתיים בין כל הרשויות בישראל, במקום רק לרשות שבה נמצא המוסד. סעיף כזה היה יכול להעביר סכומי כסף גדולים לפריפריה, כחלק ממערך רפורמות שנועדו לחזק את הסְפר של ישראל, אך בסופו של דבר נשאר במגירות אגף התקציבים.

הרפורמה במינהל נדחתה

ליבת חוק ההסדרים התמקדה ברפורמה המקיפה במינהל מקרקעי ישראל, שהיתה גם חלק מהבטחותיו הכלכליות של בנימין נתניהו לפני הבחירות וקיבלה מקום מרכזי בתוכנית ה"בלימה ותנופה" שלו. הרפורמה היתה אמורה לעשות סדר במינהל, לעודד תחרות בין יזמי נדל"ן ולפשט תהליכים לטובת הציבור. במקרה הזה, ההתנגדות להעברת קרקעות ציבוריות לאנשים פרטיים היתה כה גדולה, שיו"ר הכנסת ראובן ריבלין, חבר סיעתו של נתניהו, הורה להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים.

גם בתוך ועדת הכספים עצמה נשמעו לאורך הדיונים בחוק ההסדרים קריאות ביניים רבות נגד המשמעויות הדרקוניות של החקיקה המהירה שהתבקשו חברי הוועדה לבצע, עומס החומר שעליהם לעבור עליו והיעדר היכולת לרדת לפרטי הסעיפים.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אף ביטא את הדברים במפורש ביום הדיונים האחרון בחוק, ואמר שלא ייתן שבשנה הבאה יובא לוועדה חוק הסדרים מנופח כל כך. "אם אני אהיה יו"ר ועדת הכספים בשנה הבאה, לא יהיה חוק הסדרים כזה", אמר גפני.

את הפיצולים הרבים ביחס לגירסה המקורית של החוק רואה גפני כהישג, וכהוכחה לכך שהוועדה איננה חותמת גומי. גפני, שהוביל בעצמו כמה פיצולים, כגון בנושא מס הבריאות האחיד, מודע גם הוא למשמעות האמיתית של פיצול - קבירת הסעיף או הרפורמה. "החוק שנכנס לוועדת הכספים איננו החוק שיצא ממנה", אמר גפני, "ביצענו שינויים מרחיקי לכת, הפחתנו במה שרק יכולנו ועשינו כל שינוי שרק אפשר היה לעשות, כדי להפחית את הנזק והכאב שאמור היה לפגוע באוכלוסיות רבות בישראל".

כך לא מעבירים רפורמות

חוק ההסדרים נועד להעביר רפורמות שמשרד האוצר והממשלה רואים בהן רפורמות חיוניות לפיתוחו ולייעולו של המשק. ממשלות ישראל לדורותיהן ואנשי אגף התקציבים שמנסחים את הצעת החוק טוענים בכל פעם מחדש שבמציאות הפוליטית הישראלית זו הדרך היחידה לאשר רפורמות חשובות. אולם המציאות מראה שבעצם, מדי שנה, הרפורמות החשובות ביותר מוצאות את עצמן בדרך כזו או אחרת מחוץ לחוק ההסדרים.

עם זאת, במשרד האוצר מסתכלים על חצי הכוס המלאה. רפורמות דוגמת שינוי הגדרת אזורי העדיפות הלאומית, הכנסת מפעיל רביעי לשוק הסלולרי, פתיחת שוק עורכי הדין לתחרות בינלאומית והמיני־רפורמה במיסוי, הקובעת שכל עסק יוציא חשבוניות ממוחשבות למניעת העלמת מס - כל אלו אושרו בחוק ההסדרים, ובאוצר רואים זאת כהישג חשוב.