פרשת חפציבה ממשיכה להתגלגל: מזרחי מבקש לפנות 16 שוכרים
בנק מזרחי טפחות טוען כי גילה שחברת יסרפיר רכשה מבעז יונה 16 דירות בהסכם שנועד להסתיר מהבנק 8 מיליון שקל, ומבקש להכריז על בטלות הסכם המכירה, פינוי השוכרים והעברת דמי השכירות שנגבו לקופת הכינוס
בנק מזרחי טפחות פנה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות על בטלות הסכם שבמסגרתו נרכשו 16 דירות באחד הפרויקטים של חפציבה בבית שמש על ידי חברת יסרפיר בע"מ, ולהורות על פינוים של השוכרים מכל הדירות.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דורון אריאל ויעלה חמדת ממשרד קנטור אלחנני טל, נטען כי יסרפיר, חברה בבעלות משקיע צרפתי, אינה חברה תמימה כפי שהיא מבקשת להצטייר בפני בית המשפט, אלא חברה שנודעו לה כבר יחסי שותפות כאלה ואחרים עם בעז יונה ופעלה ביודעין, מתוך כוונת מרמה ברורה, להונות את הבנק המלווה את הפרויקט, כשהיא כורכת עסקים רבים הקשורים בין העומדים מאחורי החברה לבין בעז יונה וחפציבה, במסגרת רכישות תמימות כביכול של הדירות.
ההעברה הוסוותה
לפי הנטען, יסרפיר בשיתוף חפציבה כרתה שני הסכמים שמתייחסים לאותה עסקה, תוך כוונה ברורה להונות את מזרחי טפחות על ידי אי־תשלום רוב תמורת הדירות לחשבון הליווי, ובמקום זאת העברת הכספים לחשבון אחר של חפציבה. הסכום שלא הועבר לחשבון הליווי עומד לפי הנטען על 8.2 מיליון שקל, ונטען כי העברתו הוסוותה בהסכם הראשון שלא הוצג לבנק. "במעין תזמון מושלם", נטען, השתלט מתווך מטעם יסרפיר על כלל הדירות סמוך לקריסה, השכיר את מרביתן לצדדים שלישיים, ונחשב בעיני השוכרים כ"בעל הבית".
מערכת כפולה
בקשת הבנק מגוללת את הרקע העובדתי שהוביל לטענת הבנק לגילוי כי בין חפציבה ליסרפיר נחתמה מערכת הסכמים כפולה, שמטרתה היתה להסתיר מהבנק כספים שאמורים היו להגיע לחשבונות הליווי. הבנק טוען כי על כלל זכויות חפציבה במקרקעין ובפרויקט שבו נבנו הדירות רובץ שעבוד לטובתו מכוח הסכם הליווי, וכי עצם מכירת הדירות ליסרפיר על ידי חפציבה היא משוללת תוקף כלפי הבנק בהיותה נוגדת את תנאי הסכם הליווי. לכן, נטען, יש לבנק סמכות לדרוש את ביטול עסקת המכר, פינוי שוכרי הדירות והשבת מלוא דמי השכירות לקופת הכינוס.
עו"ד חן לבנת, המייצג את יסרפיר, מסר בתגובה כי החברה נפלה גם היא קרבן למעשה המרמה של בועז יונה, וכי בנק המזרחי יוצר תיאוריה שלמה שאין לה בסיס.
