שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הממונה על השכר: "חוק שכר המינימום הזיק למשק"

אילן לוין אינו מבין את המהומה סביב התקציב. מבחינתו, מובן מאליו שצריך לקיים דיאלוג עם העובדים, ו"זה שקיבלנו פחות ממה שהתכוונו זה לא כישלון". ראיון שבכירי האוצר לא יאהבו לקרוא

כשהממונה על השכר, אילן לוין, נכנס לתפקידו לפני כעשרה חודשים, הוא לא שיער שבתוך זמן קצר ימצא את עצמו ממש בעין הסערה. בשבועות החולפים, ככל שהתקרב מועד אישור תקציב המדינה לשנים 2010–2009, נהפך לוין לציר מרכזי במשא ומתן עם ההסתדרות והעומד בראשה עופר עיני.

 

אחת הדרישות המרכזיות של האוצר במשא ומתן היתה להקפיא את שכרם של עובדי המגזר הציבורי לתקופה של שנתיים, מהלך שאמור היה לחסוך למדינה סכום כולל של כ־4 מיליארד שקל. בפועל, בתום המשא ומתן קיבלה הממשלה רק הבטחה מצד ההסתדרות לדחות את תשלום דמי ההבראה לעובדי המדינה. המשמעות היא שתוספת ההכנסה לקופה הציבורית תהיה במקרה הטוב כמחצית מהדרישה המקורית - אלא שלוין טוען שמדובר דווקא בהישג לא מבוטל.

 

קיבלתם הרבה פחות ממה שדרשתם מההסתדרות. זה נראה כאילו הם עשו לכם בית ספר.

"אני לא מסכים. בסך הכל אני מתיימר להבין גם את הצד השני. בנקודת ההתחלה ההסתדרות בכלל לא היתה במגרש של לתת משהו, ובסוף הם נתנו יותר ממה שהם התכוונו במקור. זה שקיבלנו פחות ממה שהתכוונו זה לא כישלון, אבל אני לא אסתיר את זה שהתכוונו לקבל יותר.

 

"מצד שני, יצרנו שיתוף פעולה עם ההסתדרות. בשנים אחרות היו מחליטים על רפורמות מבניות, אבל דקה אחר כך היתה פורצת שביתה והיה אובדן הכנסות למשק, לא משנה עד כמה פקידי האוצר היו מצטלמים כגיבורים".

 

אבל למה כראש אגף באוצר אתה זה שצריך לדאוג לצד של ההסתדרות?

"כי זה גם אינטרס שלי. אני אמור לראות את התמונה גם מנקודת המבט של העובדים. לאגף השכר אין אינטרס לדפוק את העובדים או להזיק להם. אנחנו מנסים ליצור סיטואציה שבה שני הצדדים מרוויחים. זה נשמע נאיבי, אבל זו המהות של אגף השכר".

 

למה הכוונה?

"אנחנו מנסים להגיע לדחיית תשלום דיפרנציאלית של דמי ההבראה. במקורו רצינו להביא להקפאת שכר מדורגת, לפי רמת השכר של העובד, ומה שננסה לעשות עכשיו הוא לקזז את דחיית תשלום דמי ההבראה מתוספות השכר שאנחנו מחויבים לתת לעובדי המגזר הציבורי בשנתיים הקרובות. אנחנו בעצם מנסים להקטין את הפגיעה בעובדים".

 

לפי הסיכום עם עופר עיני, גם גופים שאינם תלויים במדינה מבחינה תקציבית יצטרכו להעביר לכם סכומים שווי ערך לדמי ההבראה שנדחו. אתה משוכנע שהם יעשו את זה?

"בשביל לקחת את דמי ההבראה, צריך קודם כל לעשות הסכם קיבוצי עם העובדים, ורק אז לקחת. ישנם ארגונים שבהם אנו בספק אם נצליח לעשות זאת, למשל הסגל האקדמי, שבכלל רוצה תוספות שכר. ישנם גופים שייתכן שנצטרך לכפות את זה עליהם באמצעות חקיקה, למשל הרופאים והמורים".

 

אילן לוין. "לא מסתיר שהתכוונו לקבל יותר" אילן לוין. "לא מסתיר שהתכוונו לקבל יותר" צילום: ענת זכאי טמיר

 

"האגף שלנו שונה"

 

מה יהיה בשנה הבאה אם לא תעמדו ביעד הגירעון?

"אם ייפרץ הגירעון, יעלו הנושאים האלה שוב על השולחן, אם נרצה ואם לא נרצה. נצטרך להביא עוד כסף או להעלות מסים. אני חושב שכל השחקנים - עיניהם בראשם. זו המשמעות של שותפות".

 

אבל אחרי המשא ומתן השנה, למה אתה חושב שבשנה הבאה יהיה לכם פרטנר בהסתדרות?

"אין לנו ספק שאם יגדל מאוד שיעור האבטלה ויימשכו הפיטורים והורדות השכר במגזר הפרטי, הציבור בישראל ישאל את עצמו בעוד שנה אם המגזר הציבורי לא צריך לתרום להתמודדות עם הסיטואציה. בסופו של יום, אם התהליך ייגמר בזה שהעובדים לא ייתנו כלום, זה יהיה ניצחון שהוא כמו חרב פיפיות. יאשימו אותם שהם לא מוכנים להתפשר בזמן שכל המשק חש את המשבר על בשרו. בכל מקרה, נצטרך להגיע לדברים בהסכמה. אי אפשר לפגוע בעובדים בחקיקה לא מידתית".

 

זה נשמע לרגע כאילו אתה לא חלק ממשרד האוצר.

"ההצלחה של אגף השכר תלויה ביכולת התקשורת שלו עם העובדים. הסכם קיבוצי הוא הסכם בין שני צדדים. האגף שלנו שונה מיתר האגפים באוצר".

 

"עיני הביא רשימת חוקים"

 

במסגרת דיוני התקציב הצליח יו"ר ההסתדרות לחדור אל קודש הקודשים של האוצר, ולהכליל בחוק ההסדרים כמה רפורמות בתחום יחסי העבודה בישראל. בעוד דעתם של אנשי אגף התקציבים כלל אינה נוחה מהמהלך, הממונה על השכר דווקא אינו מתרגש.

 

"עיני הביא רשימה של חוקים. מה שחשבנו שהוא בסדר נכנס, למעט דבר אחד שחשבנו שהוא צעד מהיר מדי - הטלת חובת משא ומתן על הסכם קיבוצי עם שליש מהעובדים. זו מהפכה של ממש ביחסי העבודה בכלכלה הישראלית. לא פסלנו זאת, אבל אמרנו שאסור לעשות את זה מהר מדי. אני מקווה שגם ההסתדרות לא רוצה לחזור לתקופות של חוסר גמישות".

 

אף שהוא מסביר שנושא פערי השכר בחברה הישראלית בהחלט מדאיג אותו, ללוין השקפה מפתיעה על הדרך שבה אפשר להקטין פערים אלה. מלבד הצעתו לדאוג לתנאים סוציאליים נאותים לעובדי קבלן, הוא סבור שחוק שכר המינימום גם גרם נזק למשק. "חוק שכר המינימום גרם להוצאת מפעלים מישראל לחוץ לארץ, למשל בענף הטקסטיל. צריך לחשוב על הדברים האלה שוב", הוא אומר.

 

אתה מציע לבטל את חוק שכר המינימום?

"יכול להיות שיש לחשוב מחדש על הנושא באשר לאופן יישום החוק, כי כיום ישנם ענפים שלמים שנמחקו ממפת הכלכלה הישראלית כתוצאה ממנו. זה חוק חיובי בעיקרון, אבל ייתכן שהיה מקום לחשוב על תיקונים והתאמות בו, כך שנוכל לאפשר לתעשיות עתירות כוח אדם לשרוד בארץ. באזורי פיתוח, למשל, עם הסכמה של העובדים אפשר יהיה לעשות הסכם קיבוצי עם שכר נמוך משכר המינימום".

 

"דיאלוג עם מערכת הביטחון"

 

בתפקידו הקודם שימש לוין חשב של משרד הביטחון, והוא מכיר היטב את רזי תקציב מערכת הביטחון, ואת המקומות שבהם אפשר לקצץ. עם זאת, גם בנושא זה הוא מציג עמדה פייסנית מאוד לעומת יתר ראשי האגפים של האוצר.

"בסופו של יום, כמו בכל ארגון יש מה לשפר, אבל מערכת הביטחון כן חושבת במונחים של יעילות כלכלית. גם כשאתה מכוון לשינויים בתנאי השכר והפנסיה - וצריך לעשות שם שינויים - אתה צריך לעשות את זה כחלק ממהלך כולל. לא הכל זה כסף, אלא גם איך הארגון מתנהל. אתה לא יכול לשחרר אנשים בגיל 50, אם אין להם סיכוי למצוא קריירה שנייה".

 

אבל אגף התקציבים הציע שלל צעדים להתייעלות ולחיסכון במערכת הביטחון.

"אם הצעדים של אגף התקציבים נעשים בחלל ריק, ללא הידברות, הם לא טובים. מצד שני, בלי הצעדים של אגף התקציבים יכול להיות ששום דבר לא היה קורה. הכי טוב להגיע לסיכומים, ולא להביא דברים במסגרת חוק ההסדרים; אבל הצד השני צריך להבין שאם דברים לא יבואו בטוב, הם יקרו בדרך אחרת".

 

בשורה התחתונה התוצאה היתה שתקציב הביטחון גדל ולא קוצץ. זו תוצאה ראויה?

"פקידי משרד האוצר לא יהיו אלה שיישאו באחריות אם לא נהיה ערוכים למלחמה הבאה, אלא אנשי הביטחון. אנחנו אלה שצריכים לדאוג שהמשק יוכל לתחזק מערכת ביטחון כמו זו שיש לנו. אבל בלי קשר, ארגונים צריכים להתייעל, וכך גם מערכת הביטחון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x