טורבוביץ': הדירקטורים בבנק הפועלים ידעו מראש על פרישתו הצפויה של המנכ"ל
לדבריו, "חברי הדירקטוריון נפגשים בתדירות חסרת תקדים ביחס לכל חברה עסקית שאני מכיר"
חברי הדירקטוריון בבנק הפועלים היו מודעים לחילוקי הדיעות בין מנכ"ל הבנק, צבי זיו, ליו"ר דני דנקנר, וכן על פרישתו הצפויה של זיו, וזאת עוד הרבה לפני ההודעה הרשמית שהתקבלה בדירקטוריון. כך עולה מחוות הדעת שהכין ד"ר יורם טורבוביץ' לבנק הפועלים. הדברים בחוות הדעת באים בניגוד לתמונה אותה מנסה לצייר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לפיה העזיבה נפלה על הדירקטוריון כרעם ביום בהיר.
טורבוביץ' מציין בחוות הדעת כי "חברי הדירקטוריון לא חקרו ודרשו בעניין חילוקי הדיעות, לא מפני שאדישים היו לסערה שהתרגשה ובאה. חברי הדירקטוריון, המלווים את עבודת הבנק באופן רציף, ונפגשים בתדירות חסרת תקדים לעבודת דירקטוריון בכל חברה עסקית שאני מכיר, לא חשבו שהתרגשה סערה, לא חשבו ששמעו רעש, אלא הבינו שהצפוי והבלתי נמנע אירע".
טורבוביץ' מוסיף ומציין כי "חילוקי הדיעות ידועים היו להם מקדמא דנא. מאידך גם ידעו מראש מה משקלם אל נכון, ומה מעטפת האירועים האופפת הודעה זו".
בכך למעשה שומט טורבוביץ' את הקרקע מתחת טיעונו העיקרי של נגיד בנק ישראל בגינו הוא דורש את ראשו של היו"ר דנקנר, לפיה החלפת המנכ"לים בבנק התנהלה בצורה רשלנית.
הטענה של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לפיה "יו"ר הבנק פעל לכאורה באופן שלא איפשר למנכ"ל להמשיך, וכך לא הותיר לו ברירה אלא להתפטר", זוכה לביקורת קשה בחוות הדעת של עו"ד ורדה לוסטהויז. לוסטהויז מציינת כי "מסקנה זו אינה עולה מד"וח הבדיקה עצמו. דו"ח הבדיקה לא בוחן את היחסים בין המנכל לבין היו"ר, כך שממילא לא ניתן למצוא בו ממצאים כלשהם בקשר לכך". לוסטהויז מציינת כי משום כך "נראה שהקביעה המעין עובדתית של המפקח משמשת כבריח התיכון לדרך הבדיקה, דרך הצגת העובדות בדו"ח הבדיקה, והמסקנות המפורטות בו", ושאם כך "היה על המפקח לפרט את העובדות עליהן הוא נסמך, כדי לתת ליו"ר הזדמנות נאותה להגיב בפני המפקח".
לוסטהויז מסכמת את דבריה בכך ש"חלק מהמסקנות בדו"ח אינן מבוססות דיין, כשהתוצאה היא שחלק מאותן הדרישות לתיקון אותם הפגמים יתכן ואינן מוצדקות". עוד היא מציינת כי "נראה שאין קורלציה או מידתיות בין הפגמים במינוי המנכ"ל לבין הדרישה של תיקונם".
