עתירה לבג"ץ: לעצור כריית חול ישראלית בגדה

ארגון זכויות האדם "יש דין" הגיש היום (ב') עתירה לבג"ץ הקוראת לעצור את הכריה והחציבה ב-10 מחצבות בשטחי יהודה ושומרון. 

בעתירה שהוגשה ע"י עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה ואבישר לב, נטען כי "מחצבות המופעלות על ידי חברות בנייה ישראליות בהן שפיר הנדסה, אשטרום

על פי העתירה, "חברות הישראליות הפועלות בשטחים מעבירות את רוב תוצרתן לתוך תחומי הקו הירוק וזאת בניגוד לחוק הבינלאומי ודיני הכיבוש. בעתירה מצוטט קטע מתוך מסמך שחובר עבור משרד הפנים ממנו עולה היקף הכריה: "תפוקת החצץ באזור זה מוערכת על ידי קצין מטה מכרות במנהל האזרחי בכ-12 מיליון טון בשנה, המשווקת ברובה לישראל - כ-9 מיליון טון בשנה". על פי הערכות גסות, מדובר בחול וחצץ בשווי של למעלה ממילארד שקל בשנה

בעקבות העתירה, יידרש בית המשפט העליון לבחון את החוק הבינלאומי והאם יש בפעילות החציבה ביו"ש ומכירתה לישראל משום הפרה.

הפסקת זיכיונות חציבה

בנוסף להפסקת הכריה, דורש הארגון כי תופסק הנפקת זכיונות חציבה עתידיים הניתנים על ידי משרד התשתיות וכי לא יינתנו רשיונות חדשים. בעתירה מופנית הדרישה גם לראשי מערכת הביטחון - אלוף פיקוד מרכז, גדי שמני וראש המנהל האזרחי, תא"ל יואב מרדכי. כמו כן מופנית העתירה לעשר חברות בנייה ישראליות המפעילות את מחצבות וכורות חול לשימושן בפרויקטים בישראל.

בין החברות נגדן הוגשה העתירה נמנות שפיר הנדסה שמפעילה את מחצבת נטוף, מחצבת נתיבי בית"ר המצויה בבעלות חלקית של "אשטרום", מחצבת "נחל רבה" המופעלת ע"י החברה הבינ"ל הנסן, מחצבת ברקן המופעלת ע"י חברת "בני השרון", מחצבת כוכב השחר המופעלת על ידי "מרדכי בנימין ובניו", מחצבת מיתרים, מחצבות כפר גלעדי, מחצבת בית חג"י המופעלת על ידי חברת "מדן קבלנות כללית", מחצבת אדורה המופעלת על ידי "אליקים בן ארי" ומחצבת "סלעית אדומים".

עו"ד מיכאל ספרד אמר כי "העובדה שמעולם לא בוצעה בדיקה משפטית בנושא הזה היא מדהימה במיוחד לנוכח היקף הפרת החוק וחומרת המעשים".

דרור אטקס, מרכז פרוייקט האדמות בארגון אומר כי "לכל מי שחשב שהכיבוש המתמשך של הגדה המערבית ופרויקט ההתנחלויות בתוכו, מונחים על אדנים אידיאולוגים בעיקר, עתירה זו באה להזכיר כי מדינת ישראל וכלכלתה מפיקות רווחים חומריים ניכרים מהתמשכותה של מציאות זו".

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "הליכי האישור של המחצבות עולים בקנה אחד עם החוק הפנימי החל באזור, עם כללי המשפט הבינלאומי הרלוונטיים, ומעוגנים בהוראות הכלכליות של הסכמי הביניים הישראלי-פלסטיני".