הראל תובעת את היתומים; צילומי האב המת הם הראיה

כתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום באשדוד לפני כשבועיים הוא מסמך שכולו עדות לאטימות ולחוסר רגישות. התובעת היא חברת הביטוח הראל. הנתבעים הם האלמנה ברכה זנדורי וארבעת ילדיה, היתומים מאביהם שנהרג לפני שש וחצי שנים בתאונת דרכים. שני הנתבעים הצעירים ביותר הם בני תשע ועשר, שבעצם כמעט לא זכו להכיר את אביהם.

עילת התביעה היא דרישת הראל מיורשי האב שישאו בנזק שנגרם לרכב שבו פגע האב בתאונה שבה נהרג.

לכתב התביעה, אשר נשלח לכל אחד מהילדים באופן אישי לבית המשפחה במושב שדה עוזיהו, צירפה חברת הביטוח נספח: דו"ח פתולוגי של המכון לרפואה משפטית, שכולל תמונות עירום קשות לצפייה של גופתו המרוסקת של אביהם.

בעמוד 5 של כתב התביעה מופיע תצלום פניו החבולות והמתות של אב המשפחה. מתחתיו עוד תמונה של הגופה, שוכבת ללא בגדים במתקן הקירור באבו כביר. בעמוד הבא מופיעות תמונות תקריב של זירת התאונה, ובעמוד שלאחריו תמונות הגפיים של המנוח, שתויגו בחדר המתים במספר 3/1387.

"אני מזועזעת ולא מצליחה לישון בלילות מאז קיבלנו את התביעה הזו", אומרת האם ברכה זנדורי. "אני לא מאמינה שחברת הביטוח שלחה לילדיי תמונות מזעזעות כאלו של בעלי המת, תמונות עירום של גופתו, עם דם ופרצוף מרוסק ואיברים מפוזרים בחדר המתים באבו כביר.

"הילדים גם ככה אף פעם לא ראו את אביהם. כשבעלי נהרג, בתי הקטנה היתה בת שנתיים וחצי, בני בן שלוש וחצי. עכשיו, אחרי שש וחצי שנים, נזכרה חברת הביטוח להאשים את בעלי בתאונה? ככה? סיפרתי על זה לעובדת הסוציאלית והיא פשוט לא יכלה להאמין". סכום התביעה של הראל הוא בסכום של 52,566 שקל, וכן "הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין".

משה זנדורי, בן 42 במותו, היה מסגר שפרנס את משפחתו עד יום מותו ביולי 2002. הראל טוענת כיום שמשפחתו היא שצריכה לשאת בעלות הנזק שנגרם בתאונה לרכב האחר, שהיה מבוטח אצלה. בהראל החליטו להגיש את התביעה, באמצעות עורכי הדין יריב פורת, שגיא בנתאי ואיתמר אילין, אף שהחברה מודה ש"נסיבות התאונה אינן ידועות לה". עם זאת, לטענתה: "אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנהג ברכב הפוגע (הכוונה לזנדורי - א"ל) לא נקט זהירות סבירה, ולכן על הנתבעים (בני המשפחה) להוכיח שלא היתה לגבי התאונה רשלנות שיחויבו בגינה".

כתב התביעה חיכה לברכה זנדורי לפני עשרה ימים בסניף הדואר במושב. "באתי לדואר וחשכו עיניי", היא מספרת. "חמש חבילות, אחת לי ואחת על שם כל אחד מהילדים, מלאות בתמונות עירום של בעלי מהחדר מתים. נשברתי, פשוט נשברתי. חברת הביטוח רוצה ממני 52 אלף שקל, מאיפה אביא? אני מגדלת ארבעה ילדים לבד ועובדת בתור מטפלת בגן. בעלי ז"ל השאיר חובות שעוד לא הצלחנו לסגור. אז עכשיו באה חברת הביטוח ואומרת שהיא חושבת שבעלי אשם בתאונה שבה נהרג, ושאני והילדים צריכים לשלם?".

"מעשה לא אנושי"

עורך הדין יהודה ברמי, המייצג את המשפחה, טוען: "מדובר במעשה לא אנושי. הם העלו מהמתים את האב ובדרך המזעזעזת והמשפילה ביותר הגישו תביעה לאחר שש וחצי שנים. ראוי גם להתייחס לשאלה כיצד הגיע התיק הפתולוגי לידי חברת הביטוח, הרי מדובר בתיק אזרחי, ומדוע תמונות המת רלבנטיות בכלל לכתב התביעה. מדובר במשפחה שסבלה גם כך ממות האב, באשה שמגדלת בדוחק לבדה ארבעה ילדים ועכשיו מכניסים לה ולילדים לפרצוף דבר כזה".

מחברת הראל נמסר בתגובה: "המנוח לא היה מבוטח בביטוח מקיף לרכב ופגע ברכב שהיה מבוטח בהראל. הראל ערכה במשך זמן ממושך בדיקות לשם בירור אם היה למנוח ביטוח כאמור. ורק משהתברר שלא היה ביטוח ושעיזבון המנוח לא שילם את הנזק למבוטח של הראל, נאלצה הראל להגיש תביעה לבעל הרכב הפוגע.

"התיק הועבר לטיפול משרד עו"ד חיצוניים. במסגרת ההליך המשפטי צורף כנדרש תיק המשטרה, שכן הדין אוסר לברור חומר מתיק המשטרה כדי שלא יהיו טענות לנתבעים על כך שלא הועבר לידיהם כל החומר. בכל מקרה, התיק המשטרתי נשלח לעיזבון התובע, ונמסר לאלמנתו של הנתבע בלבד (במעטפה אחת שבה נכלל כל החומר). האלמנה, והיא בלבד, חתומה אישית על קבלת המעטפה והמסמכים. אין ולא היתה כל מטרה לחשוף את הילדים לכל נתון או מידע רגיש. אנו מתנצלים ובשל הנסיבות נשקול את ביטול התביעה".