אנשי המספרים שמאחורי תעשיית ההייטק: 2009 אבודה, נחכה ל-2010
שותפי ההייטק בחמש פירמות רואי החשבון המובילות בישראל מספידים את שנת 2009 עם תחילתה, ומעריכים: גל הפיטורים הגדול בהייטק כבר מאחורינו אבל גל סגירות החברות עדיין לפנינו
חמשת רואי החשבון שהתאספו השבוע סביב שולחן הישיבות במערכת "כלכליסט" מכירים, אולי יותר מכל קבוצת אנשים אחרת בארץ, את מצבו הפיננסי של ענף ההייטק הישראלי. מסטארט־אפים בשלב הסיד עד תאגידים בינלאומיים דוגמת צ'ק פוינט וקומברס - כמעט כל חברות הטכנולוגיה בארץ, פרטיות וציבוריות כאחת, פותחות את ספרי החשבונות שלהן מול אחת מה"ביג 5" - חמש פירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל.
אין הרבה דברים שכל החמישה מסכימים עליהם, אבל על נקודה אחת אין ויכוח ביניהם: 2009 תהיה שנה קשה במיוחד. מי שעומדים מאחורי הדו"חות הכספיים של החברות, ומעורבים באופן אינטימי בעסקאות מיזוגים ורכישות - שהלכו והתמעטו בזמן האחרון - רואים את הצטמקותה של תעשיית ההייטק המקומית לנגד עיניהם. הם אינם חוסכים במילים כדי לתאר את המצב הקשה שבו שרוי הענף.
"אנו נמצאים בתקופה לא טובה לחברות טכנולוגיות, והמצב הזה לא ישתנה השנה", אומר רו"ח רן צוריאל, שותף בסומך־חייקין KPMG. גם אשר מכלוביץ', מדלויט, שותף להערכה זו: "הייתי אופטימי עד לפני כמה שבועות," הוא אומר. "היום אני רואה שאפילו חברות שנחשבות לטובות ומוכרות יפה נאלצות שוב ושוב להתאים את עצמן מחדש ל־2009. המשבר הוא כמו נחש חנק שמקיף לאטו את כל החברות בתחום. מצדי, אפשר לקפל את 2009, לשים בארון, ולהכריז על בואה של 2010".
"הרבה עסקאות מוקפאות"
אורן בר־און, ראש ענף ההייטק בארנסט אנד יאנג, דווקא רואה את המשבר כהזדמנות בשוק הטכנולוגיה: "המשבר יעצב מחדש את התעשייה, והיציאה מהמשבר עבור חברות רבות תהיה מעצבת ובריאה לשוק ההייטק העולמי". רוב החברות עדיין לא דיווחו על תוצאות הרבעון האחרון של 2008, אבל כולכם כבר יודעים איך הוא נראה. אף אחד לא נפל מהכיסא כשענקיות טכנולוגיה דוגמת אורקל, AMD ומוטורולה הודיעו על פיטורי אלפי עובדים.
רן צוריאל, סומך חייקין: "לא אדבר על מה שלא פורסם, אבל האווירה והמגמה לא טובות. הדוגמה שממחישה את המצב היא שלאורך כל 2008 היו בכל העולם רק שש הנפקות מגובות הון סיכון, אף אחת מהן לא היתה ברבעון האחרון. המצב בהחלט הלך והחריף לאורך השנה החולפת.
לביא גיאת, זיו האפט BDO: "חברות שציפו לסגור עסקאות ברבעון הרביעי נתקלו בלקוחות שהקפיאו הזמנות או ביטלו עסקאות כליל. באווירת ההאטה העולמית, חברות עוצרות הכל כדי לבחון מחדש את המצב ולהעריך את העתיד הקרוב".
באופן מסורתי, הרבעון האחרון של השנה נחשב לחזק, כזה שבו חברות נוטות לבזבז את התקציב שנשאר.
בר־און: "הרבעון הרביעי עדיין גרוע מאוד, כי הוא עדיין משופע בתקציבי 2008. זה לא יהיה המצב בשנה הנוכחית".
גיא פרמינגר, PwC: "חלק מהגיוסים הם גדולים אבל יש קשיים בגיוסים בשלב הפרה־סיד. הבעיה הגדולה היא במספר העסקאות — הרבה עסקאות נעצרות ולא נחתמות. את ההשפעות נראה בשנה הבאה ובזו שאחריה".
אנחנו מסתכלים כאן בעצם על השנה הגרועה בתולדות התעשייה, או שאולי אנחנו בונים תסריט בלהות ובסוף נתבדה. אנחנו לא מגזימים קצת?
בר־און: "זה תלוי בסוג החברה. מרבית החברות הציבוריות הגדולות ימשיכו להיות עוגן של התעשייה, ו־4 מיליארד הדולר במזומנים שיש להן בקופה יאפשרו להן לרכוש חברות, אם ירצו בכך. הן יישארו חזקות. בדרג הביניים, חברות בשווי של 50–400 מיליון דולר, נראה החלפת בעלי מניות, וכניסה של פרייווט אקוויטי, כמו במקרה של רכישת חברת אלדין. אני רואה את זה כשינוי חיובי: מדובר בכניסת בעלי מניות מקצועיים, שיצליחו למנף את הקשרים שלהם כדי לקבל עוד כסף מפרייווט אקוויטי. חברות שיעברו את התהליך הזה עתידות לבצע רכישות ולצאת להנפקות בעוד כשנתיים. יש כיום קבוצה גדולה יחסית של 35 חברות ישראליות בשווי שוק של 25 מיליון דולר בממוצע שנסחרות בבורסות העולם. חברות כאלה לא צריכות להיסחר בחו"ל. הן יתמזגו או יירכשו, כי כאן חשוב יתרון הגודל. בסופו של התהליך, לקראת סוף השנה, נראה שינוי חיובי במבנה החברות האלה".
"חברות קטנות יימחקו מהבורסה"
צוריאל מסכים עם דבריו: "חברות טובות עם כסף, ויש כמה כאלה, יצלחו את המשבר. לרוב הן קונות חברות אחרות בזול, ואז יוצאות מהמשבר מחוזקות. יש חברות קטנות מכדי להיות ציבוריות, שזכות החיים שלהן מוטלת בספק".
בר־און: "בעולם ההון סיכון יש כמות כסף משמעותית פנויה להשקעות השנה, הקרנות רוצות וצריכות להשקיע בחברות בשלב הסיד, ומחפשות אותן. אמנם ברבעון הרביעי היתה ירידה בהשקעות אבל זה מפני שאנשים רצו לראות היכן הם עומדים. אין ספק שיש פחות כסף בעולם כיום, אבל לא תהיה השפעה דרמטית מדי על השקעות ההון סיכון ב־2009. הקבוצה שהכי תיפגע היא אותן חברות שגייסו סבב ראשון ועומדות לפני סיבוב שני. יש בערך 80 חברות ישראליות כאלה כיום. להערכתי, לא נראה את כולן ממשיכות להתקיים. אני מאמין שגם נראה הרבה רכישות של טכנולוגיה ונכסים השנה, כפי שעשתה ראנקום.
לביא גיאת: "בחצי השני של השנה נתחיל לראות יותר מיזוגים ורכישות. האווירה הכללית בשוק תשתפר ותמשוך קרנות הון סיכון לבצע השקעות. מי שיגדיל את קצב הרכישות הן דווקא החברות הפעילות, ולא הקרנות, מכיוון שהן מחפשות טכנולוגיות רלבנטיות לעסק שלהן ולא רק אפיק השקעה. להערכתי, הקרנות רק יאטו את קצב ההשקעה שלהן, אף שמבחינה כלכלית יהיה כדאי להשקיע".
פרמינגר: "במשך שנים תמכו קרנות ההון סיכון בתעשייה, והיו מנוע מימון של ההייטק הישראלי. היום מרביתן מצמצמות את פעילותן וחלקן אף נעלמות".
בחודשים האחרונים ראינו קרנות פרייווט אקוויטי שמתענייות בחברות ציבוריות שערכן ירד באופן ניכר. הקרנות יבקשו לקנות אותן בשלמותן או שייקרעו חתיכות מאותן חברות?
אשר מכלוביץ', דלויט: "כולם אומרים שכל משבר הוא הזדמנות. אני לא חושב שכל משבר שנכפה עליך הוא טוב. אם אלדין נמכרת במכירת חיסול תמורת 160 מיליון דולר, ואם אתה משווה בין היקף המזומנים של חברות כאלה וכמה ערך השוק נותן לטכנולוגיה שלהן, זה לא בדיוק ניצול בריא של המשבר. כיום הערכים מעוותים כלפי מטה. נכון שיהיו מיזוגים במחירי הזדמנות, אבל זה לא סימן משמח לתעשייה כולה. זה לא מסדר מחדש את הערכים, כי גם קודם הערכים לא היו מנופחים".
טורפי הסטארט־אפים: קרנות פרייווט אקוויטי
בר־און: היו השנה חמש או שש עסקאות שנעשו בפרמיית שליטה של 50%–80%, במחירים הוגנים, כולל אלדין, שנסחרה לפי שבעה דולרים למניה ונמכרה בשווי של 11.5 דולר למניה, כלומר בפרמיית שליטה משמעותית על מחיר השוק. נראו עוד דוגמאות כאלה השנה: תאגידים גדולים קנו חברות ישראליות, דוגמת אומריקס. פרייווט אקוויטי ימשיכו לרכוש חברות עם תזרים חיובי, דוגמת חברת דמאטק, ונמשיך לראות את זה גם השנה. יש בשוק חברות עם קופת מזומנים של מיליארד דולר ויותר. אותן בדיוק מחפשות קרנות הפרייווט אקווטי, בייחוד את אותן חברות שלהן תזרים חיובי.
פרמינגר: "הבעיה העיקרית תהיה לחברות בשלבים מוקדים של סיד ופרה־סיד. שם נראה ירידת השקעות בכל התעשייה".
בראון סבור אחרת: "אני לא מסכים שהחברות שייפגעו הן אלה שנמצאות בסיבוב הגיוס הראשון, מה שמכונה ראונד A. להערכתי, נמשיך לראות השקעות בשלב הסיד ובראונד A, כי יותר נוח לקרנות להשקיע שם".
צוריאל: "2009 תהיה של השנה של הפרייווט אקוויטי. זה אמור להטריד את המשק, כי הקרנות האלה קונות את החברות במחיר שהוא רק קצת מעל שווי המזומנים שלהן. זה רע לתעשייה, כי אף אחד לא מתמחר את הקניין הרוחני של החברות בעסקאות האלה. קרנות הון סיכון בעיקר ידברו על השקעות ויסתפקו במה שיש להן ביד במקום להיכנס להרפתקאות חדשות. בלי להיות אפוקליפטי, 2009 תהיה שנה גרועה יותר ממה שראינו עד כה".
האם אתם צופים ירידות ערך בשווי חברות ההייטק?
גיאת בוחר ביטוי עדין יותר לבטא את המצב, להערכתו: "תהיה בתקופה הקרובה התאמת מחירים. נראה עסקאות במחירים נמוכים אבל העסקאות יימשכו".
צוריאל: "בנקודה הזו אפשר ללמוד מהעבר: ב־2001 נחתך שווי החברות והתחיל לעלות שוב רק כעבור שנתיים, ב־2003. אני מניח שגם עכשיו זה ייקח זמן. המחירים לא יישחטו, אבל הם יירדו".
פרמינגר: "מעסקאות שמתגלגות בימים אלו אני רואה שיש ירידת שווי — ובגדול. בחברות פרטיות, בעיקר סטארט־אפים, יש ירידה של 40%–50%. אין ברירה: כולם רוצים לשרוד את התקופה ומרכינים ראש בעניין המחיר. גם הקרנות משחקות את המשחק הזה".
מכלוביץ': "בכל הנוגע למחירים, בהחלט יש כאן עיוות כלפי מטה. 74% ממנהלי הקרנות אמרו לנו בסקר האחרון שערכנו שתהיה כאן מכירת חיסול של חברות פורטפוליו. גם קרנות ההון סיכון והפרייווט אקוויטי אינן בור מזומנים ללא תחתית".
גיאת: "אנחנו עדים לרצון לבצע קיצוצים גם בהשקעות המשך. לקרנות קל ללחוץ על חברות העומדות לפני גיוס".
בר־און: "בחברות בשלבים מאוחרים, המתנהגות יותר כמו חברות ציבוריות, נראה ירידת שווי דרסטית. בכל הנוגע להתנהגותם של יזמי סטראט־אפ אני חושב שכולם כבר הטמיעו את משמעות המשבר, כולל הורדת שכרם. הקרנות מציבות לחברות תנאים ברורים: למשל אם אתן רוצות לקבל 5 מיליון דולר, עליכן להגיע קודם לתזרים חיובי או לאבן דרך אחרת".
פרמינגר: "החברות לא חיכו לראות עד כמה עמוק המשבר אלא הגיבו מיד, בצורה חדה וכואבת. במקביל התחלנו לראות בקשות לאפיקי מימון אלטרנטיביים, דוגמת כספי מדינה. היום זו כבר ממש תופעה חדשה".
מכלוביץ': "אף שהחברות עשו מהר מה שנדרש, גל הפיטורים עוד לא נגמר. נמשיך לראות עוד התאמות שווי השנה, אבל זה תלוי בעיקר במצב החברה. אני שב ואומר שיש חברות לחוצות שמתומחרות לפי שווי נמוך מדי".
צוריאל: "אינני יודע אם יהיה עוד גל פיטורים מקיף. החברות הקטנות שרגישות למזומן כבר עשו התאמות למצב, עוד לפני שהקרנות נופפו לעברן באצבע מאיימת. מלכתחילה הן הציגו עצמן בתור 'צבא קטן וחכם'. הקרנות מבינות את המסר אבל ממשיכות לשבת עם יד זהירה על הברז. גם בתקופות שפע הן לא בדיוק בזבזו כסף בשמחה".
גיאת: "נראה פיטורים בהמשך השנה, אבל לא בהיקף רחב. החברות ימשיכו לבחון את עצמן כל הזמן, ולדון בדרכי התייעלות. אבל אני מאמין שהגל הגדול כבר מאחורינו".
הגל הבא הוא של סגירת חברות?
מכלוביץ': "כן. אני צופה השנה גל סגירות של חברות סטארט־אפ שהקרנות התייאשו מהן".
בר־און: "מהלכי ההתייעלות הראשונים כבר מאחורינו. הגל הבא הוא של סגירת חברות שלא יקבלו מימון נוסף. בלי לנקוב במספרים, מדובר בהרבה חברות ובמספר גדול של עובדים. ההתייעלות הבאה תגיע משינוי מבני, כתוצאה ממיזוגים ומרכישות. במסגרת השינוי הזה גם יהיו פיטורים".
