דו"חות מפעל הפיס נחשפים והמנכ"ל יוצא במתקפה על האוצר: "עוזר להימורים לא חוקיים"
מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, יוצא למערכה נגד צמצום מספר ההגרלות של המפעל ונגד נציגי האוצר, "שלא טורחים לבוא לישיבות הדירקטוריון". בדרך הוא מתנער מהטענות על מתן מתנות לח"כים ושרים ללא קריטריונים ומסביר איפה בדיוק שגה מבקר המדינה בדו"ח החריף שכתב
על המחשב של מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, מופיעים נתונים "חיים" על ההכנסות היומיות מהמשחקים השונים של הפיס: לוטו, חישגד, צ'אנס ואחרים. בכל כמה דקות נוספים עוד כמה עשרות אלפי שקלים לקופה. "ביום ממוצע אנו מכניסים 14-12 מיליון שקל", אומר מי שמנהל את אחד הגופים שמגלגלים הכי הרבה כסף במדינה.
בשנת 2008 שבר מפעל הפיס את שיא הכנסותיו, והגיע כמעט ל־4 מיליארד שקל. "הצמיחה שלנו בהכנסות לעומת 2007 היא של 2.5%", אומר סוטניק. "כ־60% מההכנסות (2.4 מיליארד שקל) הולכות לתשלום זכיות, 10% לתשלום עמלות לסוכנים ומפיצים, כ־10% לשכר הנהלה, להוצאות שיווק וכיוצא באלה. כ־20% (800 מליון שקל) הם רווח שמתחלק בין שני גורמים: רשויות מקומיות, לטובת בניית מבנים ציבוריים, והמדינה, לטובת בניית כיתות לימוד. אנחנו הגורם היחידי בישראל שבאופן שוטף ממשיך לבנות כיתות לימוד ולשדרג את הקיימות".
"בארבע השנים האחרונות", סוקר סוטניק, "בנינו 3,600 כיתות בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל. המפעל גם הקים מועצה לתרבות ואמנות, שדרכה אנו מחלקים 18 מיליון שקל בכל שנה לתחום האמנות והספרות. אנחנו מובילים ביחס שבין ההכנסות לבין מה שאנו מחזירים לציבור לעומת שאר העולם".
לדברי סוטניק, הפיס היה יכול להרוויח הרבה יותר, וכך לממן עוד צרכים לאומיים: מהרחבת סל התרופות עד נתינת מלגות לימודים באוניברסיטאות. אלא לטענתו, לא רק שהאוצר אינו מאפשר להרחיב את ההגרלות הקיימות אלא הוא גם ביטל את חלקם. "לאוצר יש תפיסה קצת מעוותת", טוען סוטניק. "שוק ההימורים הבלתי חוקיים בישראל מגלגל 11 מיליארד שקל - פי שניים מהטוטו ומפעל הפיס יחד. בכך שהוא אינו עוזר לנו, האוצר מסייע לשוק שממנו הוא לא רואה גרוש".
חלק מהרחבת סל המשחקים, על פי חזונו של סוטניק, הוא להכניס הימורים באתר האינטרנט של מפעל הפיס. "ככה זה אצל מפעלים דומים בעולם. האוצר פסל בקשה כזו שלנו, ולכן עתרנו לבית המשפט בנושא". מאבק אחר מול האוצר הוא על הכפלת מספר מכונות המזל המוצבות ברחבי ישראל. "מדובר במכונות שנמצאות בחנויות משחקי מזל, שמפעילים אותן בכרטיסים המוגבלים ל־50 שקל. ב־2005 אישר האוצר 500 מכונות כאלה, בפיזור של 150 מקומות.
לאחרונה אישר ראש הממשלה תוספת של 500 מכונות, אבל מישהו באוצר תקע את זה. זה רווח של 300 מיליון שקל או יותר שנמנע מאיתנו".
גם החלטת האוצר לבטל כמה מהגרלות הלוטו הביאה, לדברי סלוטניק, להפסד של מיליוני שקלים. "ב־2008 ירד הלוטו למקום שני אחרי חישגד מבחינת הפופולריות שלו, לאחר שבתחילת השנה ביטלו לנו את ההגרלה השלישית השבועית של הלוטו ואת הדאבל לוטו. בשל כך הפסדנו כמעט 130 מיליון שקל. אין הבנה באוצר לצרכים שלנו, והם לא מסבירים לנו את ההתנגדויות שלהם".
מפעל הפיס מפעיל בכנסת את משרד הלובינג "פוליסי", כדי לקדם את ענייניו. לפני כמה שנים נעזר בניסיון לאשר הפעלת קזינו בניהול מפעל הפיס. "אם רוצים לעשות כסף מהימורים לטובת הקהילה, אסור שיהיה קזינו בידיים פרטיות. המדינה רק תצא מופסדת מכך", אומר סוטניק.
בינתיים נגנז חלום הקזינו. אך לדבריו: "כדי להשיג את ההרחבה של סל ההגרלות ואת הרישיונות, אנחנו נעזרים בכל מי שיכול לסייע. אין לנו איש קבוע שיושב בכנסת, ולכן אנחנו עובדים עם הלוביסטים. אני בטוח שלא הרגנו את ישו אבל אולי אנחנו חייבים לעבור את הויה דולורוזה בשביל לשכנע את האנשים שהאוצר לא צודק".
"שמן זית לחבר כנסת או שר - זה שוחד?"
סוטניק (62) נולד בברזיל וגדל בסאו פאולו, שבה השלים תואר ראשון בכלכלה. ב־1967 עלה לישראל. את עבודתו במפעל הפיס החל לפני כ־20 שנה, לאחר שקודם לכן עבד בסוכנות היהודית. הוא צמח מלמטה, עד שב־2002 מונה למנכ"ל קבוע. מאז פרישתו של היו"ר לשעבר, שמעון כצנלסון, לפני יותר משנה, מפעל הפיס מתנהל ללא יו"ר.
תפקיד זה מאויש דרך קבע באמצעות מינוי אישי של ראש הממשלה, ונחשב למוקד כוח פוליטי. מינויו היו"ר יקרה, כנראה, לאחר הבחירות. נדמה שסוטניק מרוצה מכך. "המפעל מרוויח, הצוות מאוד שמח, יש משימות, יש תוכנית עבודה וכולם מבצעים אותה על הצד הטוב ביותר. התזמורת ממשיכה לנגן גם בלי מאסטרו, כי יש לנו תווים. הדירקטוריון תפקד במשך כל השנה מול המנכ"ל, ולהפך. לא הרגשנו שום שינוי".
פרישתו של כצנלסון היתה על רקע דו"ח חריף ביותר של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שפורסם במאי 2007. כצנלסון, סוטניק ועוד בכירים במפעל הפיס עמדו במרכזו. המבקר פירט בדו"ח מקרים שונים של חשד לפעולה מתוך ניגוד עניינים של מנהלי מפעל הפיס. המבקר מצא שמפעל הפיס חילק "תמיכות ותרומות מכספי המפעל, אגב העדפה בלתי עניינית של גופים ומגזרים, שנראה כי את ענייניהם רצו בעלי תפקידים במפעל לקדם".
כמו כן, ציין המבקר שהמפעל חילק מתנות לראש השנה בעלות של מאות אלפי שקלים ללא קריטריונים, וש"עם מקבלי המתנות נמנו 61 חברים אישיים ומקורבים של היו"ר או של המנכ"ל, שלא נמצא שיש להם כל קשר לפעילות המפעל. היו"ר והמנכ"ל נתנו מתנות גם ל־14 עובדי ציבור, בכללם בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה, אשר עם חלקם נמצא המפעל ביחסי תלות, וכן לכמה שרים וחברי כנסת". בסיום הדו"ח המליץ המבקר "לבחון את אחריותם האישית של יו"ר דירקטוריון המפעל, שמעון כצנלסון, ושל מנכ"ל המפעל, שאול סוטניק".
לנוכח הממצאים הקשים ביקש משרד האוצר לערוך ביקורת במפעל הפיס אבל המפעל עמד על הרגליים האחוריות בטענה של היעדר סמכות, היות שהמדינה אינה מעבירה כספים למפעל. מפעל הפיס הקים צוות משלו לתיקון הליקויים בראשותו של סוטניק, שלא רואה פסול בעובדה שהחתול מונה לשמור על השמנת.
"הדבר היחידי שהאוצר יכול להגיד זה אם אנחנו לא פועלים על פי ההיתר, ואנחנו פועלים על פיו", אומר סוטניק. "יש גוף אחד שמפקח על מפעל הפיס וזה הדריקטוריון. למדינה יש שני נציגים בדירקטוריון, והם רשאים לבקש את כל החומרים. אנחנו לא סותמים את הפה של אף אחד. הנציג של האוצר הופיע רק ל־3 מתוך 9 הישיבות האחרונות של הדירקטוריון".
סוטניק חושב שלמבקר המדינה לא היתה סמכות לבקר את התנהלות מפעל הפיס, ולהיכנס לשיקוליו בנושא תרומות. "נתנו למשל מיליון שקל לעמותת 'לתת'. המבקר אמר שזה לא בתחום הפעילות שלנו. מעבר לזה שהתרומה עשתה טוב לאנשים, זה גם שירת את התדמית של מפעל הפיס. לא יכול להיות שהמבקר ידבר על מדיניות השיווק שלנו".
למרות זאת, אומר סוטניק: "מיד עם קבלת הטיוטה הראשונה של הדו"ח, שינינו נהלים, הכל סודר לפי התפיסה של מבקר המדינה, ועם זה הופענו מול הוועדה לביקורת המדינה. רוב הדברים שהוא טען היו דברים מינהלתיים שתוקנו".
הוא גם מבקר אותך אישית על מתן מתנות למקורבים ולאישי ציבור.
"ביקשתי ממבקר המדינה לפרסם את כל השמות וכל הגופים שהוא טוען שחילקנו להם כסף", ממשיך סוטניק לסנגר על עצמו. "הוא הרי טוען שנתנו בקבוקי שמן זית לחברי כנסת, שיכולים להשפיע על מפעל הפיס. היינו אחרי מלחמת לבנון השנייה, התבקשנו לקנות מוצרים של הצפון, וכדי להרחיב את סל הקניות, צירפנו גם את חברי הכנסת והשרים. זה אומר שאני נותן שוחד?", זועם סוטניק. "אם הפיס נתן תרומה לבית חולים שניידר או לבית חולים איכילוב כחלק מתרומה גדולה יותר לקניית מכשיר רפואי, זה גם שוחד?".
הוא גם מטיח ביקורת חריפה על כך שחילקתם כספים בלי קריטריונים.
"ב־1999 נתן הדירקטוריון מנדט מלא לשופט שמגר לקבוע נוסחה איך לחלק את הכספים של מפעל הפיס לרשויות המקומיות. שמגר עבד עם ועדה שבראשה עמד פרופסור יצחק סוארי, ועד היום אנו עובדים לפי הנוסחה הזו, שגובשה על בסיס אפליה מתקנת. הכסף נכנס בעיקר מהעשירים, והולך בעיקר לנזקקים".
אם לא די בדו"ח המבקר, הרי שבחוש מרץ האחרון עצרה המשטרה שלושה משווקים אזוריים של מפעל הפיס, בחשד למתן שוחד לבכירים במפעל בתמורה לקבלת זיכיון שיווק אזורי בשנת 2004. סוטניק אומר כי המכרז החדש למשווקים, המאפשר לתשעה זכיינים אזוריים לנהל את המכירות של המפעל תמורת אחוזים מהרווח, מגלם בתוכו את המסקנות מהפרשה העגומה. למשל כל מי שייגש למכרז, יידרש להציג תעודת יושר מהמשטרה, ניסיון בשיווק ותואר אקדמי רלוונטי. לראשונה, גם חברות בע"מ יוכלו להתמודד. בראש ועדת המכרזים יעמוד השופט יצחק אנגלרד.
מה אתה מאחל ליו"ר הבא של מפעל הפיס?
"שיהיה לו פיס בחיים".
תגובת האוצר: "סוטניק מציג נתונים שגויים"
"ניכר כי מר סוטניק מתבסס בטענותיו על נתונים שגויים. מפעל הפיס מדורג במקום נמוך מבחינת הכנסות לעומת העולם המערבי. לדוגמה, בניו יורק מועברים 34% מהכנסות הפיס המקומי למדינה, בקליפורניה 35%, בבריטניה 25%. בישראל רק כ־20% מועברים למדינה (הנתונים נכונים לשנת 2007).
"אין הוכחה שהרחבת ההימורים החוקיים באה על חשבון הימורים בלתי חוקיים. ממצאי מחקרים שנערכו בנושא סותרים ואינם חד־משמעיים. עם זאת אפשר לומר שהגדלת ההימורים החוקיים תגדיל בוודאות את פעילות ההימורים בארץ.
"כפי שצוין בדו"ח מבקר המדינה 2007, מפעל הפיס, כגוף שקיבל זיכיון מהמדינה לניהול הכנסות מכספי ציבור, אינו מגלה את השקיפות הראויה, אין עליו בקרה מספקת ואין קריטריונים ברורים לחלוקת פרסים ותרומות.
"נציג משרד האוצר נכח בפגישות הדירקטוריון, כולל בזו האחרונה שנערכה ב־25.12.08. מימון בניית כל הכיתות כפי שפורט בתוכנית ההאצה של האוצר הן על חשבון המדינה.
"אנו תמהים על דבריו של מר סוטניק, היות שהנהלת מפעל הפיס ונציגי האוצר פועלים במשותף להגדלת השקיפות הניהולית. הגדלת היקף ההימורים תיעשה לצד הרחבת אמצעי הביקורת של המדינה על פעילות הפיס, כמו גם הגדלת היקף ההקצאה למדינה".
