השראה: להפחית את הלחץ - בעזרת מונטי פייתון

התוכי המת של מונטי פייתון, מתברר, התחיל בכלל כטוסטר. ג'ון קליז כתב מערכון על לקוח שנכנס לחנות אלקטרוניקה ומבקש להחזיר את הטוסטר שקנה שם, בטענה שהוא שבור. קליז בא עם המערכון לישיבות העבודה הקבועות של חבורת מונטי פייתון, הקריא אותו, החברים שמעו ופסקו: לא מצחיק. "איך אפשר להפוך אותו למשוגע יותר?", תהה גראהם צ'אפמן, שותפו העיקרי של קליז בכתיבת המערכונים. התהייה נותרה באוויר, והדיון לא התקדם. "ואז קרה הדבר שבזכותו הטוסטר נהפך לתוכי והמערכון נולד", אומר קליז (69), בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "עזבנו הכל ויצאנו לצהריים".

ג'ון קליז. אחד הקומיקאים המצחיקים בעולם צילום: mct

קליז עשה מזה קריירה. לא רק ממערכונים מצחיקים, אלא גם מהרגע הזה, שבו ההחלטה לעזוב את הבעיה באמצע וללכת לאכול היא שהולידה את הפתרון. את הקריירה השנייה של קליז מכירים רק קומץ מעריצים שרופים, ועובדיהן של 27 אלף חברות ובהן יבמ, ג'נרל אלקטריק ו־AT&T.

ב־35 השנים האחרונות הפיק קליז מאות סרטונים שמלמדים ניהול, שיווק, חשבונאות, והתמודדות עם אתגרים בתנאי לחץ. ביותר ממאה מהסרטונים מופיע קליז בעצמו כשהוא מגלם את דמויותיו האופייניות: אנשים רמי מצח וסנטר שנראים כאילו הם על סף אובדן שפיות. קליז גם חיבר שני ספרי ייעוץ בשיתוף הפסיכיאטר רובין סקיינר - "משפחות, ואיך לשרוד אותן" (1983) ו"החיים, ואיך לשרוד אותם" (1993) - ומרצה בפני חברות. התחום שעליו הוא מרצה כבר יותר מעשור, תמורת 100 אלף דולר לסדנה, הוא מה שלמד בימי "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" - טיפוח יצירתיות בסביבה ארגונית.

איך משפרים את היצירתיות בעולם העסקים?

"אה, זה קל. שולחים את העובדים לוועידה בת שלוש שעות, שאותה מנחה מישהו נחמד בשם ג'ון קליז. אין ספק, הבחור הזה קליז יפתור את הבעיות שלך בן לילה".

נרשמתי. ובינתיים?

"אוקיי, אני מתאר לעצמי שכמה טיפים לא יהרסו הרצאה של שלוש שעות. אני מאמין שכולנו נולדים יצירתיים, אבל למערכות, כמו דת ומערכת החינוך, יש אינטרס הפוך. הן לא רוצות שנהיה יצירתיים, כי אז קשה יותר לשלוט עלינו. הרבה ילדים לא מצליחים להוציא את היצירתיות שבהם כי בית הספר כבר דיכאה אותה. ואז אנשים מגיעים לעבודה, מנסים לשפר דברים, להמציא משהו יותר טוב מהקיים, ולא מצליחים".

איך מתגברים על כל המחסומים האלה?

"בוא נסכם את זה ככה: אף אחד עוד לא מצא את הדרך היצירתית לרוץ מול מכונת ירייה ולא למות".

לחשוב בעדינות ולהירדם עם כדור ביד

לדברי קליז, ארוחת הצהריים שהפייתונים הלכו אליה באמצע ישיבת העבודה על מערכון "הטוסטר המקולקל" היא שהוציאה אותם מהמטווח של "מכונת הירייה". "המסקנה שהגעתי אליה היא שככל שאנחנו יותר לחוצים, כך אנחנו פחות יצירתיים. לפעמים הפרעות קטנות, חולמניות, והתנתקות מאווירת העבודה הן שמאפשרות את פרצי ההברקות, את האפשרות להעלות רעיונות מקוריים, כאלה שמשפרים את הקיים".

נסו לספר את זה לבוס הלחוץ שלכם. קליז ניסה. ב"ועידת טריינינג" לעסקים שנערכה

ב־1999 בשיקגו הקדיש קליז את נאום הנעילה שלו לנושא "איך להרוג את היצירתיות של כל עובד, בכל ארגון". אלה הטיפים שנתן:

1. ראשית, התנהגו תמיד כאילו אתם במלחמה.

2. דבקו בסיסמה "כל בעיה אפשר לפצח עם טכנולוגיה ומידע".

3. הגנו על דעותיכם כאילו חייכם תלויים בזה.

4. אם עובד חושב בקול רם, דקרו אותו במקל חד והאשימו אותו בבזבוז זמן.

5. הרגו את מי שמבקש לדחות את הדדליין, ואם חוקי המדינה אוסרים זאת, העבירו את החברה לטקסס.

"תומאס אלווה אדיסון תמיד אמר שהרעיונות הכי טובים שלו צצו כשהיה באזור הדמדומים שלפני ההירדמות", אומר קליז. "הוא היה יושב על כיסא נוח בביתו כשהוא מחזיק בידו כדור מתכת. כשהיה מתחיל להירדם והרעיונות המבריקים היו עוברים בראשו, הכדור היה נופל על הרצפה ומעיר אותו, והוא היה קם ורושם אותם".

בקיצור, צריך לבוא למשרד ולישון.

"מה שצריך זה להגיע למצב שבו העובדים חושבים על הבעיה שלפניהם, אבל לא באינטנסיביות רבה מדי. אני קורא לזה 'לחשוב בעדינות'. ככל שאנחנו יותר חולמניים, רגועים ומשועשעים, כך אנחנו יותר יצירתיים".

קליז. "את ההשראה קיבלתי מהישיבות הגרועות של מונטי פייתון" צילום: אמיר זיו

איך מיישמים את זה?

"מוצאים זמן לצאת מהלחץ היומיומי ולחשוב בשלווה. אחת הבעיות בעולם העסקים היא בוסים שאומרים לעובדים: 'טוב, עכשיו תמצאו מהר פתרון, ואם לא...'. זה לא יכול לעבוד. כדי למצוא פתרון צריך ליצור נווה מדבר, עם גבולות שבתוכם אין לחצים ואין הפרעות. למשל, שעה של בהייה, שבסופה יצלצל שעון, או שתיכנס פקידה ותאמר לך: 'מר סמית, השעה ארבע, ביקשת שאפריע'. העיקר להירגע ולא לרוץ באמוק אחרי הניסיון להיות יצירתי".

את שורשי הפילוסופיה של קליז, שלפיה דווקא עבודה מאומצת ומרוכזת שנעשית ברצינות גמורה עשויה לפגוע ביצירתיות, אפשר למצוא באחד המערכונים הישנים של מונטי פייתון. קליז מגלם בו את בטהובן, שמנסה במאמץ רב לכתוב את הסימפוניה החמישית ולא מצליח למצוא את התו הרביעי. בגלל הלחץ הרב, כל ציוץ ציפור וכניסה של אשתו לסלון מוציאים אותו מדעתו.

"אחד הדברים שאפשרו לנו להיות יצירתיים במונטי פייתון היה הרוגע שבעבודה בבי.בי.סי", אומר קליז. "מכיוון שזו טלוויזיה ציבורית, נתנו לנו לבזבז כמה כסף שרצינו ולנסות דברים חדשים שאיש לא עשה. החופש הזה עזר, הוא אפשר לנו להיות אנחנו. בטלוויזיה של היום ובאולפנים הגדולים זה כבר לא קיים. הרייטינג והדרישה להכנסות גבוהות מלחיצים את מקבלי ההחלטות, שמלחיצים את היוצרים. במקום שבו יש לחצים בזמן אמת של רייטינג והכנסות, יש פחות גאונות".

בעולם העסקי התחרותי והחמדני של ימינו עוד אפשר ליצור את תנאים היצירתיות שאתה מתאר?

"מרכזי היצירתיות הגדולים ביותר לא מונעים על ידי חמדנות. בעמק הסיליקון, למשל, העובדים אובססיביים בנוגע לעבודה שלהם פשוט כי הם אוהבים אותה. לכן הם יעילים יותר ויצירתיים יותר".

ישיבה היא עבודה - חוץ מבמונטי פייתון

קצת משונה לקבל עצות ניהול מקליז, שמוכר בעיקר כמי שלא הצליח לנהל אפילו את מנואל, ב"המלון של פולטי". אבל מתברר שהעניין בוער בו כבר עשרות שנים. הוא לא ממש זקוק לסדנאות המנהלים בשביל פרנסה, הוא באמת אוהב את זה. כבר בימי מונטי פייתון היה לו צורך בלתי נשלט לנהל דווקא את חבורת האנשים ההיפראקטיבית שאיתה עבד.

ג'ון קליז, יועץ עסקי שעזר לאלפי חברות להיפרד מהלחץ ולעודד יצירתיות צילום: mct

"הישיבות שלנו היו נוראיות. כל אחד סחב לכיוון אחר, נזרקו המון רעיונות לאוויר, לא היה שום סדר. ופגישות העסקים כבר היו כאוטיות לגמרי. האדמה לא היתה יציבה כשדיברנו על דברים שלא היו קשורים במערכונים, בכל פעם שגיבשנו דעה על משהו, מישהו אמר את ההפך. זה היה מתסכל".

התסכול הזה דרבן את קליז לעזוב ב־1972 את התוכנית "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" - שהמשיכה עונה נוספת בלעדיו - ולצלם את סרט ההדרכה הראשון שלו, "ישיבות, ישיבות ארורות". בסרטון חזר קליז על תורה ארגונית מוכרת: יש להתייחס לישיבות כאל עבודה לכל דבר. יש להחליט מראש אילו נושאים יידונו בהן, לדרוש מהמוזמנים להתכונן, ולעקוב אחרי קיום ההחלטות. אבל זה היה סרטון ההדרכה התאגידי הראשון בהשתתפות קומיקאי בינלאומי. הוא נהפך להצלחה, וקליז הקים את חברת ההפקות Video Arts, שעד היום מוכרת את סרטוני ההדרכה שיצר.

וזה לא עבד עם מונטי פייתון?

"ניסיתי ליישם את זה, הם לא שמו עליי".

לא לנסות להקסים - כי מקסים זה להיות אמיתי

קליז הוא ג'נטלמן אנגלי קלאסי, אדיב, חביב וברור. קולו, המבוגר והמצטרד, הוא אותו הקול שנהפך למושג תרבותי, ושאיתו קריין סרטים, משחקי מחשב ואפילו תוכנות GPS. את השיחה הוא פותח בהתנצלות: הוא בדיוק סיים שלוש שעות של ראיונות רצופים לקידום הסרט החדש "The Day The Earth Stood Still", שבו הוא מככב לצד קיאנו ריבס וג'ניפר קונלי. "מרוב דיבורים אני מרגיש שיש לי דלקת בחזה", הוא מקטר ומוסיף: "ועשיתי מערכון מיוחד ליום ההולדת 60 של הנסיך צ'ארלס. ישנתי רק שלוש שעות!". במסגרת המערכון הופיע קליז שוב כבזיל פולטי, בעל המלון המטורף; פולטי כבר יושב היום בכיסא גלגלים, לפחות במערכון, אבל לא מפסיק לצרוח על מנואל.

חרף העייפות והצרידות, קליז מתראיין בשמחה, בעיקר כשהוא שומע שהמראיין הוא כתב ספורט. "הגישה שלי לכדורגל השתנתה לחלוטין", הוא מגלה. "עד לאחרונה אהדתי את ווסטהאם, אבל אני מאמין שהכדורגל האנגלי הושחת על ידי הכסף. היום ארסנל היא נבחרת צרפת, ליברפול היא נבחרת ספרד, וצ'לסי היא חבורה של איטלקים וברזילאים שמשחקים בלונדון. באמת, אני חושב שכבר אין קשר בין הקבוצה לשכונה שממנה באה. לכן ויתרתי על ווסטהאם, אוסף לא קשור של שחקנים אפריקאים, סלובקים, צ'כים, קנטונזים ומה לא. חזרתי לאהוד את בריסטול סיטי מהליגה הנמוכה. לפחות שם יש שישה שחקנים מאזור בריסטול".

דומה שמבין הדברים השונים שאותם הוא מלמד בהרצאותיו וסרטוניו - מאיך לנהל ראיון עבודה ועד איך לבצע ביקורת חשבונאית - שיעוריו בקסם אישי הם המשכנעים ביותר, נראים כאילו שאובים היישר מניסיון חייו.

איך מנהל יכול ללמוד להקסים?

"כמו שאנשים שמנסים להיות מצחיקים לא יכולים להיות מצחיקים, גם אנשים שמנסים להקסים לא יכולים לעשות את זה. הם מסוגלים רק להתנהגות המזויפת הזו, החלקלקות שכולנו מכירים. יש אנשים שמדריכים אנשים אחרים להתנהג כך — אתה יודע, הקשבה אקטיבית וכביכול תומכת, בניית דמות מנהיג וכל השטויות האלה. אני חושב שמנהל שדואג יותר מדי מה יגידו עליו לא יכול להיות מנהל טוב".

אז איך אתה ממליץ לאנשים להשתמש בקסם אישי?

"בן אדם שיש לו נימוס בסיסי והאומץ להיות מי שהוא באמת, זה דבר מקסים".

עוד בהשראה:

קורצוויל - האיש שחזה את מהפכת האינטרנט והסלולר

21 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד

שיפור עצמי מיד - שאל אותי כיצד

האיש היעיל ביותר בעולם, דיוויד אלן