יורם גבאי

במת "כלכליסט": מצא את ההבדלים

לאור הבחירות הכלליות המתקרבות כדאי לבחון עמדותיהם של שלושת המתמודדים בנושאי כלכלה וחברה. מה תהיה מדיניותו של כל אחד מהם בנושאי גירעון, קצבאות, מסים, פנסיה, הפרטה ועוד?

יורם גבאי 07:5712.11.08

בבחירות הקרובות יתמודדו שלושה מועמדים: שניים ריאליים - בנימין נתניהו וציפי לבני, והשלישי, אהוד ברק - בעל סיכויים נמוכים יחסית. העמדות הפוליטיות־ביטחוניות של המועמדים ברורות למדי, אולם הנושא המרכזי שאותו יש לבחון הוא אם יש בין המועמדים פערים כלשהם בנושאים החברתיים־כלכליים.

 

גירעון
תקציבי וחוב לאומי 

 

ההכרעה המוסכמת של לבני ושל ברק לא לפרוץ את מסגרת התקציב ותקרת ההוצאות של 1.7% הוכיחה להערכתי ששלושת המועמדים לראשות הממשלה יקפידו יותר מכל על עמידה ביעדים, אינפלציה נמוכה, גירעון תקציבי מתון וחוב לאומי יורד. שלושת המנהיגים יודעים היטב שחריגה בתחום זה מעלה את הסיכונים הפיננסיים של מדינה קטנה כמו ישראל, וכולם זוכרים את הטראומה שעבר אריאל שרון ב־2003, כאשר נוצר משבר פיננסי חמור.

 

קצבאות

 

שלושת המנהיגים תומכים בשיפור הקצבאות לקבוצות אוכלוסייה שאין בהן פוטנציאל ממשי לשוק העבודה (קשישים ונכים), וכולם מתנגדים להגדלת הקצבאות לאוכלוסיות שיש בהן פוטנציאל לעבודה (חרדים, אמהות חד־הוריות ומקבלי הבטחת הכנסה). סילבן שלום ונתניהו קיצצו זמנית בכל הקצבאות, עקב המשבר הפיננסי, אולם נתניהו החזיר פיצוי מלא לקשישים בעלי הכנסות נמוכות.

 

שלושת המנהיגים הוכיחו שמטעמים קואליציוניים הם יסכימו להגדיל שוב קצבאות לחרדים ולאברכים. כמו כן, כל המנהיגים תומכים בהגדלת התמריצים לעבודה באמצעות מס הכנסה שלילי, תוכנית ויסקונסין וכדומה, כך שאין ביניהם כל הבדל בנושא זה.

 

רפורמה בחינוך

 

שלושת המנהיגים תומכים ברפורמה בחינוך ותקצובו הנדיב. נתניהו הוכיח זאת בתיקצוב ועדת דברת. לבני וברק הצהירו על כך.

 

שלושת המועמדים יודעים שתקצוב החינוך והאקדמיה יהיה יעיל רק במסגרת רפורמה כוללת בחינוך, שתחייב מאבק קשה עם הסגל האקדמי, הסטודנטים באוניברסיטאות והמורים בתיכונים ובחטיבות הביניים. העמדות ידועות, אבל היכולת להצליח במאבק אינה ברורה במקרה של שלושתם.

 

פנסיות ושוק ההון

 

שלושת המנהיגים תמכו בעבר ברפורמה בפנסיה כדי לפתור את הבעיה האקטוארית של קופות הפנסיה ההסתדרותיות. נתניהו הצליח לממש זאת בתנאים של משבר פיננסי קשה. משלושת המנהיגים לא שמענו הצהרות על הצורך להחזיר את הגלגל אחורה או להוציא מערכות אלה משוק ההון, כך שאין עדות על הבדלים ביניהם.

 

הפרטה

 

שלושת המנהיגים ידועים כמי שתמכו והשתתפו בתהליך ההפרטה של המשק הישראלי - ציפי לבני כמנהלת רשות החברות הממשלתיות, ברק כראש ממשלה, וכמובן נתניהו, שהאיץ תהליך זה בכהונתו כשר אוצר.

 

מסים

נושא הורדת המסים הוא אולי היחיד שבו מתגלה פער בהדגשים בין המועמדים - שלושתם תמכו בהפחתת שיעורי מס היחידים ומס החברות, ונתניהו מדגיש את הצורך בהמשך של הורדות מסים. עם זאת, נתניהו כראש ממשלה בשנים 1996–1998 אף העלה מסים, כאשר הגירעון התקציבי חייב זאת. כך שגם כאן, הפער ביניהם לא כה גדול.

 

סיכום ומסקנות

להערכתי, מי שרוצה שינוי מהותי במדיניות הכלכלית־חברתית צריך לחפש מועמדים אחרים לראשות הממשלה. שלושת המועמדים להנהגת המדינה הם שלישייה כמעט זהה בעמדותיה, במעמדה הכלכלי והחברתי ובהשקפת עולמה.

הפער האפשרי בין המועמדים הוא ביכולת הביצוע ובעקביות. השאלה היחידה היא מי מהם יהיה מוכשר יותר בהעברת הרפורמות בחינוך ובמינהל מקרקעי ישראל, ומי יצליח לקדם את התשתיות ואת שורת הרפורמות ההכרחיות האחרות. נתניהו עשה זאת היטב בעבר, השניים האחרים צריכים להוכיח שגם להם יש כושר ביצוע.

 

הכותב הוא יו"ר פעילים ולשעבר ממונה על האוצר והכנסות המדינה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x