שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בעקבות הקפאת החקיקה בכנסת: חוקי הכלכלה נכתבים מחדש

מהפיקדון על בקבוקים דרך הוצאות על מטפלת ועד הגדלת סל התרופות: החוקים הכלכליים העיקריים שנעצרו בעקבות המשבר הפוליטי, ומי מרוויח מהמצב

שאול אמסטרדמסקי 07:2603.11.08

התפזרות הכנסת הנוכחית ותחילת מערכת הבחירות לכנסת ה־18 יכניסו להקפאה עמוקה שורה של חוקים שעל חלקם טורחות ועדות הכנסת יותר משנה. העובדה שכעת כמה מחוקים אלה ירדו לטמיון מראה כי הנחת העבודה של הלוביסטים הפועלים בכנסת, שלפיה עיכוב ממושך דיו של חוקים עשוי להעלימם כליל, מוכיחה את עצמה. "כלכליסט" מביא כאן רשימה חלקית של החוקים המרכזיים התקועים בצינורות הכנסת, שלא יזכו להתקדם עד לאחר הבחירות.

 

הטלוויזיה הדיגיטלית

 

החוק: הוספת שלושה ערוצים לחבילת הטלוויזיה הדיגיטלית (שתתחיל לפעול ב־2009).

 

היוזמים: חברי ישראל ביתנו (להוסיף את הערוץ הרוסי, בבעלותו של לבייב, ואת ערוץ המוזיקה), רונית תירוש, אבישי ברוורמן (להוסיף את ערוץ החינוכית).

 

סטטוס: החוק להוספת ערוץ החינוכית אושר בקריאה טרומית במליאת הכנסת. בעת הדיון בוועדת הכלכלה, ביולי, הועלתה הצעה להוספת הערוץ הרוסי וערוץ המוזיקה נוסף על ערוץ החינוכית. יו"ר ועדת הכלכלה אז, גלעד ארדן, דחה את ההצבעה המכרעת, שלא התקיימה מאז.

 

המרוויחים מההקפאה: חברות הכבלים והלוויין, זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10.

 

רקע: זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 לא ייאלצו להילחם על עוגת הפרסום עם הערוצים הנוספים, שלא ייכללו לפי שעה בחבילה הדיגיטלית. חברות הכבלים והלוויין יכולות לנשום לרווחה, בינתיים; האיום התיאורטי בנטישת מנויים המונית הוקפא.

 

כמה זה שווה: אובדן הכנסות משוער (כתוצאה מנטישת לקוחות) של כ־100 מיליון שקל בשנה לפחות, הן לחברת הכבלים והן לחברת הלוויין.

 

4,016 מספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו בכנסת ה-17 4,016 מספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו בכנסת ה-17 צילום: עטא עוויסאת

 

פיקדון הבקבוקים

 

החוק: הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי 1.5 ליטר (או הכללת הבקבוקים בחוקים כלליים של מיחזור אריזות בידי היצרנים).

היוזמים: ח"כ דב חנין ואחרים. מאוחר יותר התווספה הצעת חוק ממשלתית דומה.

 

סטטוס: הצעת החוק הממשלתית אושרה בקריאה ראשונה בתחילת 2007, אולם מאוחר יותר הדיון בה בוועדת הפנים והגנת הסביבה הוקפא לבקשתו של השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. עזרא החליט כי מוטב להסדיר את הנושא על ידי הסכמות ולא בחקיקה. מאז לא קרה דבר.

 

המרוויחים מההקפאה: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה־קולה) של מוזי ורטהיים, ששולטת בתאגיד המיחזור.

רקע: הרחבת חוק הפיקדון היתה מביאה לכך שתאגיד המיחזור יאבד את כוחו המונופוליסטי והאחריות על מיחזור הבקבוקים תוטל ישירות על היצרנים, לפי עיקרון "המזהם משלם". החוק היה עלול לפגוע משמעותית בהכנסות החברה.

 

כמה זה שווה: מאות מיליוני שקלים. לדוגמה, המדינה הפחיתה 216 מיליון שקל מהקנס שתאגיד המיחזור (הנשלט כאמור בידי קוקה־קולה) היה אמור לשלם על אי־עמידה עקבית ביעדי המיחזור.

 

חוק ההוצאה לפועל

 

החוק: תיקונים מרחיקי לכת בחוק ההוצאה לפועל, שבמסגרתם הבנקים היו אמורים לממן דיור חלופי ארוך טווח לחייבים שאינם עומדים בהחזרי המשכנתה.

 

היוזמים: הצעת חוק ממשלתית במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007.

 

סטטוס: ועדת החוקה דנה בחוק רחב היריעה בשנתיים האחרונות. הדיונים הגיעו לסיומם בפגרת הקיץ האחרונה, והצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. כעת גדלים הסיכויים שהצעת החוק לא תובא לקריאה שנייה ושלישית בטרם פיזור הכנסת, בשל התנגדויות שונות.

 

המרוויחים מההקפאה: הבנקים למשכנתאות, שלא יחויבו במימון דיור חלופי לתקופה של שנה וחצי. עורכי הדין, ששכר הטרחה שלהם בתיקי ההוצאה לפועל לא ייפגע כתוצאה מסעיפים אחרים בחוק.

 

רקע: ועדת החוקה החליטה כי הבנקים יחויבו לממן את הדיור החלופי לשנה וחצי (במקום שנה בלבד) וכי החוק יחול רטרואקטיבית על חלק מחוזי המשכנתאות הקיימים. כעת, אם הצעת החוק לא תובא לקריאה שנייה ושלישית, תרד עבודת ועדת החוקה לטמיון, והבנקים יוכלו לחייך בסיפוק.

 

כמה זה שווה: יותר מ־100 מיליון שקל בשנה לפחות (לפי מחקר של הכנסת).

 

עמלות הבנקים וריבית העו"ש

 

החוק: תיקונים לרפורמה בעמלות הבנקים, כך שהמפקח על הבנקים יקבע את מחירן של כמה מן העמלות, עמלות אחרות יבוטלו לחלוטין, והבנקים יחויבו להעניק ריבית על יתרות זכות בחשבון העו"ש.

 

היוזמים: ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אורית נוקד (עבודה), גלעד ארדן ומשה כחלון (ליכוד).

 

סטטוס: הצעת החוק להקפיא כמה מן העמלות אושרה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, אולם לא תעלה, כנראה, להצבעה במליאה עד פיזור הכנסת. הצעת החוק להעניק ריבית על יתרות הזכות אושרה בקריאה טרומית, אבל נתקלה בהתנגדות של בנק ישראל.

 

המרוויחים מההקפאה: הבנקים.

 

רקע: המהומה סביב העמלות הגיעה לשיאה ביולי עם פרסום תעריפון העמלות, ומאז מנסים חברי הכנסת להניע מהלך של הקפאת רבות מן העמלות, וכן לחייב את הבנקים להעניק ריבית על יתרות הזכות. הבנקים נהנים מתמיכה גורפת של בנק ישראל שמתנגד ליוזמות הללו באופן נחרץ.

 

כמה זה שווה: הבנקים העריכו בעבר כי הפגיעה בהכנסותיהם כתוצאה מהרפורמה תהיה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

הוצאות הטיפול בילדים

 

החוק: הוצאות הטיפול בילדים יוכרו לצורכי מס במסלולים שונים.

 

היוזמים: ח"כ גדעון סער (ליכוד), ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), ח"כ נאדיה חילו (עבודה), ח"כ זהבה גלאון (מרצ), ח"כ רונית תירוש (קדימה) ואחרים.

 

סטטוס: הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, אולם הדיונים בה לא יימשכו עד לאחר הבחירות.

 

המרוויחים מההקפאה: רשות המסים.

 

המפסידים: בעיקר משפחות ממעמד הביניים ומעלה.

 

רקע: לאחרונה החליט בית המשפט להעניק לרשות המסים ארכה של 30 יום שבה יוחלט אם לתקן את המצב החוקי הקיים, כך שיוכרו הוצאות הטיפול בילדים. בינתיים, הצעות החוק הפרטיות אינן עתידות להתקדם לקריאה שנייה ושלישית עקב התנגדות משרד האוצר.

 

כמה זה שווה: לפי הערכות האוצר, 2.5 מיליארד שקל בשנה, לפחות.

 

ביטול המיסוי על מלגות

 

החוק: מלגות מטעם האוניברסיטאות לסטודנטים יהיו פטורות ממס.

 

היוזמים: חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב ואלכס מילר (ישראל ביתנו), ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), חברי הכנסת אבישי ברוורמן ואורית נוקד (עבודה), ח"כ רונית תירוש (קדימה).

 

סטטוס: הצעות החוק אושרו בקריאה ראשונה, אולם הדיונים בהן לא יחלו לפני הבחירות.

 

המרוויחים מההקפאה: קופת המדינה.

 

המפסידים: האוניברסיטאות.

 

רקע: האוניברסיטאות מנהלות מאבק ממושך בנושא עם רשות המסים, כדי לקבל פטור משומות היסטוריות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. ההצעות שהעלתה הרשות לא היו מעניקות לאוניברסיטאות פטור מלא ממיסוי המלגות שהן מעניקות לסטודנטים.

 

כמה זה שווה: מאות מיליוני שקלים מדי שנה.

 

גידול קבוע בסל התרופות

 

החוק: סל התרופות יגדל באופן קבוע ב־2% מדי שנה.

 

היוזמים: ח"כ חיים אורון (מרצ).

 

סטטוס: הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, אולם היא לא תובא להצבעה לפני פיזור הכנסת.

 

המרוויחים מההקפאה: קופת המדינה.

 

המפסידים: ציבור החולים, חברות התרופות.

 

רקע: יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, מקדם את הנושא כמה שנים. במושב האחרון אישרה הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה, למורת רוחו של האוצר.

 

כמה זה שווה: 500 מיליון שקל מידי שנה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x