יועץ גאידמק שכתב עליו ספר: "הוא לא הצליח לחדור למועדון האוליגרכים"
בלעדי: פול־לו סוליצר כתב רומן על אוליגרך ישראלי־רוסי שהסתבך באנגולה, חי בצל צו מעצר בינלאומי ורוצה לגעת בשמים, הכלכליים והפוליטיים. לגיבור קוראים אמיתי גאליץ', אבל סוליצר מרשה לכם לקרוא לו ארקדי גאידמק
איש העסקים אמיתי גאליץ', אוליגרך ישראלי-רוסי עתיר הון שפרץ לתודעה הישראלית ב-2005, עומד במרכזו של "המלך האדום", רומן מתח צרפתי חדש. הספר מתאר את נסיקתו של גאליץ', שנעצרת כשהוא מסתבך בפרשה בינלאומית של מכירת נשק לאנגולה ונמלט מצרפת תחת איומי צו מעצר בינלאומי.
גאליץ' היגר לצרפת מברית המועצות בתחילת שנות השבעים, צעיר וחסר כל, ומאז רקם קשרים ענפים עם ראשי השלטון במוסקבה. הוא מוקסם מחיים אינטנסיביים, ממטוסים ומסוקים פרטיים, מגינוני כבוד ושפע של כסף. הוא אוהב במיוחד להחליט במקום אחרים, והוא בעל אמביציה פוליטית יוצאת דופן.
גאליץ' הוא דמות בדיונית, אבל אם למישהו נדמה שהוא יכול להחליף כל אזכור שלו בפסקה הקודמת בשם ארקדי גאידמק - הוא לא טועה. גם אחת מדמויות המשנה בספר, פייר לסאג', מזכירה מאוד את דמותו של פייר פאלקוֹן, איש העסקים שהסתבך עם גאידמק בפרשת אנגולה־גייט ונכלא. המחבר, הסופר והפיננסייר הצרפתי פול־לו סוליצר, מאשר: "הספר מבוסס על סיפור אמיתי ודמויות אמיתיות שהכרתי. זה הסיפור של גאליץ' ולסאג', שהם דומים מאוד לגאידמק ופאלקון. גם אני מופיע בספר, בשם הבדוי פול טראנס. 'המלך האדום' הוא רומן המבוסס על סיפור אמיתי".
"יכולתי לסייע לו"
"הפגישה הראשונה שלי עם גאידמק היתה לפני יותר מעשור, כאשר מישהו הציג אותי בפניו", מספר סולציר בראיון מיוחד מביתו שבפריז. "כמה שבועות אחר כך נסעתי לחופשה באיי מוריס, ושם פגשתי אותו עם משפחתו. באותו זמן גאידמק הציע לי להצטרף אליו ולסייע לו במשבר הפוליטי והתקשורתי שאליו נקלע עם התפוצצות פרשת אנגולה־גייט.
הוא אמר לי: 'אני רוצה שאתה תייצג אותי, שתהיה היועץ שלי ותשרת את דמותי בעיתונות'. זו היתה העבודה שלי, הייתי יועץ התקשורת של גאידמק ופאלקון. באותו זמן הייתי מקושר מאוד לתקשורת הצרפתית, וכך היתה לי אפשרות לסייע לו. מובן שאין לי קשר ישיר לפרשה שמכונה אנגולה־גייט, ואני לא אחד הנאשמים".
אבל נחקרת בפרשה.
"כן, כמובן. נחקרתי במשך ימים רבים, באו לביתי וחיפשו מסמכים. נאלצתי לשלם ערבות של 400 אלף יורו, כי הייתי חשוד בפרשה. אחרי שלוש שנים הם הבינו שאין לי קשר לעניין, ולכן גם לא האשימו אותי בשום דבר. לצערי התיק עדיין פתוח, כבר שבע שנים, ואין לי אפשרות לצאת מאירופה כי הדרכון שלי בידי השלטונות. כבר שבע שנים אני לא יכול לצאת מכאן ונגרמו לי הפסדים כספיים גדולים, אולי 8 מיליון יורו".
אתה חושב שסייעת לחקירה?
"לא. תראו, אבא שלי היה איש מחתרת שנלחם בשלטון הקומוניסטי ברומניה, אז חונכתי מגיל צעיר לא לדבר. לא דיברתי".
"הוא אחד שאוהב כוח"
"המלך האדום" יצא בצרפת רק לפני כחודשיים, ועדיין לא תורגם לשפות אחרות. לפי הרזומה של סוליצר היהודי, זה עוד יקרה - כמה מספריו, כולל זה שנקרא "המלך הירוק", היו לרבי־מכר והתפרסמו ביותר מ־40 מדינות, גם בישראל. ההצלחה של סוליצר מרשימה, אבל הוא כנראה לא זקוק לכסף; את הונו הראשוני עשה בבורסה כשהיה רק בן 17.
סיפור התעשרותו של גאליץ'־גאידמק התגלגל קצת אחרת. "גאליץ' עומד להיות בן 40", כתב סוליצר בספר. "החיים עוברים במהירות. הוא עובד כמתורגמן ויצר לעצמו הרבה קשרים, הרבה קשרים במערב. הוא מדבר שפות רבות ומכיר אנשים רבים מהזירה הפוליטית במדינות מערביות. חוץ מרוסית גאליץ' שולט באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בפורטוגזית וכמה מילים בעברית. הוא לעולם לא נפרד מ'אפולו' (טלפון לווייני), לעולם לא נפרד ממנו. אפולו הוא בגודל של מחשב קטן, וגאליץ' מכניס אותו לתוך מזוודה, שגם אותה הוא לא עוזב.
אך את מי הוא משרת? כמו מרבית הסובייטים, גאליץ' לא הרוויח הרבה כסף. כבר ימים אחדים שהוא תוהה מדוע קיבל הזמנה אישית מהחבר גורבצ'וב. מדוע דווקא אותו, המתרגם הזוטר? בהזמנה כתוב: 'המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב, מזמין את החבר אמיתי גאליץ' להרים כוסית לכבוד ידידותם, ב־19 באוגוסט 1991, בשמונה בערב בדיוק, באזור קרים'".
סוליצר ידע של'מתרגם הזוטר' יש הרבה יותר מטלפון לווייני ומזוודה. "גאידמק הוא לא אחד שמדבר הרבה", אומר לנו הסופר. "הוא היה אינטליגנטי למדי ומאוד מסתורי. יש לו אמביציה בלתי נגמרת והרבה מאוד כסף. יש לו שאיפות פוליטיות מאוד חזקות, גם בצרפת היו לו. עכשיו אני שומע שהוא רוצה להיות ראש עיריית ירושלים - זה מאוד מתאים לאישיות שלו. הוא אחד שאוהב כבוד ואוהב כוח. אף פעם לא הייתי חבר שלו, הייתי איש מקצוע שהוא שכר. אמנם היינו מאוד קרובים, אבל לא חברים".
"לא מאמין שהוא סוכן"
חלק מהמסתורין סביב גאידמק מתפזר בקריאת הספר. סוליצר כותב: "גאליץ' הגיע למחסן גדול של קלצ'ניקובים: הרולס רויס של הרובים, כלי הנשק הכי נמכר ומוכר בעולם, המלך של כל המלחמות ושל קבוצות הגרילה. לאחר הקלצ'ניקוב, קבוצת האנשים מסתובבת לכיוון הענקים. חלקם מכוסים, חלקם משוריינים. מטוסי קרב, מטוסי הובלה, מפציצים, הליקופטרים. גאליץ' רואה ורועד בכל הגוף. מכף רגל ועד ראש".
אתה יודע כיצד גאידמק התעשר?
"כן. היו לו השקעות ברוסיה שהצליחו מאוד, הוא היה חלק מרוסיה החדשה שאחרי המהפכה וביצע השקעות בבנקאות, במזון ובקמעונאות. אבל את הכסף הגדול שלו הוא עשה עם פייר פאלקון כשהשניים קנו את החוב של אנגולה לרוסיה, ובעצם נהפכו למתווכים בין שתי המדינות. העמלות שהם לקחו לעצמם והקשרים שטוו עם נשיא אנגולה הם שהביאו לגאידמק רווחים עצומים".
לאחרונה פורסם בעיתון הצרפתי "לה מונד" שגאידמק היה סוכן ק.ג.ב. מה יש לך לומר בעניין?
"אני לא מאמין בזה. בצרפת דיברו הרבה מאוד עליו ועל פאלקון בהקשרים שונים, אבל אני בעצמי אף פעם לא ראיתי סימן כלשהו לזה. אמנם יש לו המון קשרים ברוסיה והוא מכיר הרבה מאוד אנשים שהיו בק.ג.ב, אבל אני לא מאמין שהוא בעצמו סוכן ק.ג.ב".
"שלחתי לו את הספר"
עוד מקורות הגיבור: "ב־28 בדצמבר 1991 כתב גאליץ' ביומנו: הקומוניזם מת. הקפיטליזם הרוסי הוא השחיתות הכללית. באותו יום גאליץ' הלך להיפגש עם פייר לסאג' במלונו, שהיה המלון הכי מפואר במוסקבה. מאז תחילת הפרסטרויקה, היתה הדרך פנויה להפעיל רשת קשרים ברוסיה, צרפת, גרמניה, קנדה וארצות הברית. הקשרים של גאליץ' היו עמוקים מאוד.
פייר לסאג' הציע לו פעם בהתלהבות רעיון מבריק: באימפריה הרוסית החדשה שתקום, גאליץ' יהיה ראש הגשר בין מזרח למערב, בין הגוש הקומוניסטי לשעבר למערב העשיר (...) לאחר התפוררות הגוש הסובייטי מיליארדי דולרים נמצאים ממש מתחת לאף. בתוך כמה חודשים הוא ישתלב בעסקים, וכעת הוא חייב לבסס את מעמדו בתחום.
"כתריסר גברים רוסים החלו לעשות עסקים בקנה מידה בינלאומי. גאליץ' לא הכיר אותם באופן אישי.
הם נקראים אוליגרכים. כולם אנשי עסקים, והפוליטיקה לא מעניינת אותם. מאז התפוררות הגוש הסובייטי לא
היה תאגיד מערבי שלא השקיע שם. התאגידים המערביים חשדו בריקבון שפשט באימפריה הרוסית.
זה היה מאוד פשוט להשקיע שם, אך הם פחדו, והשאירו את הכלכלה הרוסית בידי הרוסים. בידי תריסר אנשים שכולם סלף־מייד, כולם צעירים, כולם בני פחות מ־40. לאחר הצארים וחברי הפוליטביורו, רוסיה נשלטה על ידי תריסר אוליגרכים. בתוך כמה חודשים נוצר עושר של מיליארד דולר.
"שמות האוליגרכים: רומן אברמוביץ', בוריס ברזובסקי, אולג דריפסקה, ולדימיר גוזינסקי, מיכאיל חודורובסקי, אלישה אוסמנוב, מיכאל צ'רנוי, ויקטור ווקסלברג. (...) גאליץ' לא הצליח להיות חלק מהמועדון הסגור הרמטית של האוליגרכים, אך רצה מאוד לחדור לשם, בכל דרך. הוא ראה אותם, הריח אותם, העריץ את הכוח שלהם, את מיליארדי הדולרים שצברו.
באותו בוקר הוא אמר לעצמו שהוא יהפוך למלך האדום. הוא לא ידע איך, אך קיבל את ההחלטה להפוך למלך האדום של הזמנים המודרניים. הוא, האיש הקטן, עוד ייגע בשמים בידיו".
בהמשך הספר גאליץ' עוזב את צרפת ועובר לישראל, וסופו כבר מתרחש על רקע מלחמת לבנון השנייה. גאליץ' גרסת ישראל 2006 מתואר שם כ"איש של תקשורת ומעש (...) אדם שמזמין עיתונאים, אנשי טלוויזיה ותקשורת (...) שרוצה להציג לכולם למה הוא יכול להגיע ומה הוא יכול לעשות".
סוליצר כבר לא היה חלק מפיתולי העלילה הזאת. "אסור לי לדבר איתו בגלל החקירה, הוטל עליי איסור ליצור איתו קשר. כבר שבע שנים לא דיברתי איתו".
הוא שילם לך את מה שהבטיח?
"הוא תמיד שילם לי מה שסוכם, אבל העסקה בינינו לא הושלמה מכיוון שהוא נאלץ להימלט".
על הספר הוא יודע?
"אני מקווה מאוד שהוא יודע, אבל כאמור לא דיברתי איתו כבר די הרבה זמן. שלחתי לו את הספר עם צאתו, אבל לא קיבלתי כל תגובה. אני חושב שעכשיו הוא יידע".
דוברו של גאידמק סירב להגיב.
