טרישה וולש-סמית - עד שיוטיוב יפריד בינינו
זה התחיל כסיפור מוכר לעייפה: אשה נזרקת על ידי בעלה העשיר ועומדת להפסיד הכל. היא מטורפת, היא נואשת, אבל הפעם יש בידיה כלי נשק חדש - האינטרנט
כוכבת־העל הכי בלתי צפויה של יוטיוב יושבת על הספה בדירת הפאר שלה בפארק אבניו, מנהטן, ועוצרת את הדמעות. הנה היא, בת 52 הנראית צעירה מגילה בעשר שנים לפחות, עם תסרוקת בסגנון מורגן פיירצ'יילד. בעלה, פיליפ, הגיש זה עתה תביעת גירושים. בידיעה שנותרו לה 30 יום בלבד עד שתסולק סופית מחייו של איל ההון בן ה־76, היא מחליטה לפנות לבית המשפט של דעת הקהל.
"אולי 'הפוסט' ו'הטיים' אצלך בכיס, אבל יש מאה דרכים אחרות שבהן אני יכולה לדפוק אותך", היא טוענת שהזהירה את פיליפ, הנשיא המכהן של ארגון שוברט, המנהל 17 תיאטראות בברודוויי. "לך יש כסף וכוח, אבל לי יש דמיון", התריעה. "אני אעלה ליוטיוב, וכולם יידעו מי אני". פיליפ פשוט ישב בחדר העבודה שלו בחליפת טרנינג מקטיפה כשמקל ההליכה שלו תלוי על ידית הדלת וצחק, היא מספרת.
אבל ב־10 באפריל היא מימשה את איומה והעלתה לרשת האינטרנט קטע וידיאו שבו היא נראית מסתובבת בדירה שבה התגוררו בני הזוג מאז נישואיהם ומגוללת את סיפורה. כעת התוודעו מיליוני גולשים ברחבי העולם לתנאים המדויקים של חוזה קדם־הנישואים הדרקוני שעליו חתמה טרישה וולש־סמית, נחשפו לביקורת הקטלנית שלה על יכולתו המינית של בעלה, פיליפ ג'יי סמית, וזכו לסיור מצולם בדירתם היוקרתית.
"היי, זאת טרישה", פותחת וולש־סמית בשידור מהמטבח המעוצב של הדירה שחלקה עד לאחרונה עם בעלה. בצעירותה כיכבה ביותר מ־500 פרסומות בטלוויזיה הבריטית, למיונז הלמנס ולנוזל הכביסה אריאל. עכשיו היא עטה על ההשפלה. אחרי שתי דקות בלבד מגיעה החשיפה הגדולה:
"אה, ועוד משהו: אף פעם לא קיימנו יחסי מין. הוא אמר שזה כיוון שיש לו לחץ דם גבוה וכי הוא מבוגר ממני", היא אומרת תוך נפנוף ידיים קליל, כאילו היא משווה בין שני מותגים של אבקת כביסה, "והאמנתי לו". אבל זה היה לפני שגילתה את מאגר הוויאגרה, הסרטים הפורנוגרפיים והקונדומים שלו. בסרטון היא מתקשרת למשרדו ושואלת מה בדיוק הוא רוצה שהיא תעשה איתם. "רגע, רגע, רגע, רגע", משיבה במבוכה מזכירתו הוותיקה של פיליפ, שנלכדת לפתע בזרקורי המצלמות. "את רוצה שאני אשאל אותו עכשיו?".
האם יפנו את טרישה המסכנה והחלשה מביתה, או שבעלה הרשע יעשה את הדבר הנכון? - מרצד הכיתוב על המסך בסוף הסרטון. חלק מהתשובות יגיעו בקטעי הווידיאו הבאים שתעלה ליוטיוב (יש שלושה כאלה, נכון לעכשיו) וגם בהופעות כמעט יומיות שלה באתר הרכילות האמריקאי "אינסיידר".
עיני הזומבי שלה, שדומה כי אינן ממצמצות אף פעם, כמו משקפות איזה טירוף בנשמתה. או שטרישה וולש־סמית היא דמות מספר של ג'קי קולינס, שנטל חשבונות כרטיסי האשראי שלה ומניפולציות עורכי הדין גרמו לה להתמוטטות נפשית, או שהיא במאית מתוחכמת, המתכננת בקפידה כיצד להפוך את המכה שספגה ללידה מחדש בסגנון פאריס הילטון. כך או כך, אי אפשר שלא לתהות עד כמה התאהבה בקרקס התקשורתי שהתפתח סביבה.
בינתיים שומר האקס שלה על שתיקה. "עמדתו של מר סמית היא שמדובר בעניינים אישיים, והוא אינו מתכוון לפצוח בעימות ציבורי עם אשתו", מסר בשמו עורך דינו דיוויד אהרונסון. "הוא מצר על כך שטרישה בחרה בדרך פעולה זו, אך יתמודד עם זה בבית המשפט".
קבוצת מעריצות פמיניסטיות העבירה תרומה של אלף דולר לחשבון בנק שמספרו פורסם בסרטון מס' 3 לצד קריאת קרב "על כל הנשים הלוחמות בעולם להתאחד!" - והבלתי נמנע כבר קרה: טרישיה מנהלת מגעים מתקדמים לצילום תוכנית ריאליטי משלה. יוטיוב הפך אותה לכוכבת באופן שהתיאטרון הממוסד לעולם לא היה עושה.
תחילת הסיפור: אבא שמת צעיר
"הייתי טיפשה, ממש פאקינג טיפשה", אומרת כוכבת יוטיוב החדשה במבטא הבריטי הכבד שלה, תוך שהיא מתמתחת בחתוליות על הספה וברקע מסתובבת עוזרת הבית הפיליפינית. היא עונה לטלפון הנייד שלה וממלמלת למי שנמצא בצדו השני של הקו, "אני עוברת תקופה ממש קשה", לפני שהיא חוזרת לגולל עוד, עוד הרבה, מהסיפור שהפך אותה למפורסמת.
היא נראית כמו בת טיפש עשרה מרדנית כשהיא לובשת בסרטון מס' 3 טי שירט המכריז קבל עם ועולם: "לא תצליחו לשבור את רוחי". היא מותחת את בהונותיה המשוחות בלק כתום כשהיא מתחילה להסביר מדוע מלכתחילה חברה לגבר שמבוגר ממנה ב־25 שנה. "יש לי תסביך אב, בסדר?", היא אומרת לקהל צופיה בסרטון מס' 2. "לא צריך להיות פרויד כדי להבין את זה".
אביה היה סמל בחיל האוויר המלכותי, אירי גבוה ורזה עם מצח חרוש קמטים. סדרת אירועים מוחיים והתקפי לב גרמו למותו על אדמת גרמניה, שם הוצב, כשהיתה בת 12 בלבד. "היה לו לחץ דם גבוה", היא אומרת בעצב. "היום הוא לא היה מת מזה. היו נותנים לו כדורים".
היא לא החזיקה מעמד זמן רב ביורקשייר, מחוז הולדתה, ובגיל 15 נרשמה לאקדמיית איטליה קונטי לאמנויות הבמה בלונדון. אמה נישאה לגבר אחר, בנישואים שהחזיקו מעמד חצי שנה בלבד, אך הספיקו לה כדי לאבד את כל קצבאותיו של האב. אולם טרישה אומרת שהיא הרוויחה כל כך הרבה כסף מפרסומות הטלוויזיה שבהן כיכבה, עד שבגיל 17 כבר שקלה לקנות לעצמה בית בן חמישה חדרים בספרד, "אבל לא ידעתי איך לעשות את זה. אני זוכרת שהלכתי לבית הספר ואמרתי, אני צריכה מישהו שיעזור לי עם ההשקעות". מצאו לה גבר שמוכר פוליסות ביטוח. היא נאנחת כשהיא נזכרת בכך.
בעל מס' 1: הבטלן השתלטן
היא היתה שפנפנה במועדון פלייבוי בפארק ליין, לונדון, בתקופה שבה להיות כזו עדיין נחשב למשהו יוקרתי. שם פגשה את בעל מס' 1, ג'ון אוברטלי, שהיה מבוגר ממנה ב־13 שנה וניהל מועדון לילה עבור רשת מלונות הילטון. היא מימנה את חתונתם ("הגישו שם שמפניה אמיתית", היא מתפארת). אחר כך, כשכבר היתה בהיריון עם בנם ג'יימי, נזקק ג'ון לפתע לניתוח לב פתוח. אחרי שג'יימי נולד ג'ון נהיה שתלטן, היא מספרת - הוא לא רצה שהיא תעבוד ונהנה לראות אותה מכינה לו סנדביצ'ים. רק אחרי שאיימה לעזוב אותו הרשה לה להעסיק או־פר, בכספה שלה, שהרוויחה בין היתר כמלצרית בבר. אבל היא רצתה להיות שחקנית, והתחילה לעבוד בתיאטרון, לאחר ששיחקה בסרט האימה "טרור" (שהיא מתעקשת לטעון שהיה סרט פולחן).
בני הזוג רבו מרות; מספרים שהיא ריסקה תמונה על ראשו. היא אומרת שהוא לחץ עליה להשתמש בכספה כדי לקנות סט ריהוט חדש לסלון ביתם, אך אז היא הציצה בכספת שלו וגילתה שהיא מלאה במזומנים. זה היה הסוף.
טרישה יודעת את ערכו של סיפור טוב; לאחר שנים של השתתפות בתוכניות גמילה בתבנית 12 השלבים היא רגילה בווידויים ומספרת בחופשיות רבה, רבה מדי, פרטים רבים, רבים מדי, על מה שהיא מכנה "חייה הססגוניים".
"היה לי רומן עם גבר נשוי", היא מספרת. היא קיבלה מחצית מהבית בגירושיה מאוברטלי, אבל לא נלחמה לקבל משמורת מלאה על בנם ג'יימי - לדבריה, כדי שאביו ימשיך לשלם את שכר הלימוד לבית הספר הפרטי שלו. עד אז היא היתה אם מעורבת מאוד, מספרת חברתה הוותיקה השחקנית דיאן ג'נסן. "היא וג'יימי היו מאוד קרובים".
זמן קצר לאחר הגירושים כיכבה טרישיה במחזה פרי עטה, "בונקרס", המספר על דוגמנית לשעבר הסובלת מבולימיה בשעה שבעלה מנהל רומנים סדרתיים. היא יצאה עם המחזה לסיבוב הופעות ארצי, אף שהיא מודה כי בתור מפיקה לא היתה מוצלחת במיוחד.
לאחר מכן באה שרשרת של אירוסים כושלים והסתבכויות רומנטיות - עם איש עסקים קנדי, עם פקיד באו"ם, עם יזם מבריסטול ועם בנו של רוזן ספרדי - שהאחרון בהם נעלם, לפי הסיפורים, שלוש שעות בלבד לאחר היכרותם. הרומן המתמשך שניהלה באותן שנים עם הצהובונים הבריטיים הכין אותה, מן הסתם, להופעתה החושפנית ביוטיוב. כתב הרכילות המנוח נייג'ל דמפסטר "העריץ אותי", מספרת טרישה. היא תמיד התקשרה לספר לו דברים, וכמה שיותר מטורפים, יותר טוב. הוא נהנה לפרסם תמונת יחסי ציבור שלה כורעת על ארבע, עטופה בעור נמר. "נראה לי שהם די נהנו ממני", היא אומרת, בהנאה בלתי מוסתרת. "נראה לי שאפילו עכשיו כולם נהנים מזה".
משום מה היא לא הצליחה להתמיד בפגישות עם המטפל שמינה לה בית המשפט, והיא הפסידה את החזקה המשותפת על בנה. כשנתנו לה לראות את ג'יימי רק בסופי שבוע ובחגים, היא היתה מאחרת לפגישות - אבל רק בחמש דקות, היא מתעקשת. "כשיש לך ילד בסופי שבוע, זה לא אותו הדבר כמו שיש לך ילד בחיי היומיום ואת לוקחת אותו לבית הספר, וכו'. צריך לבדר אותם, ואז זה מוזיאונים ודברים כאלה. זה היה נורא", היא מודה.
לילה אחד היא השתכרה לחלוטין עם חברתה שמפיין פאט, שסיפרה לה על חברה אחרת שבלעה מנת יתר של כדורי שינה וכך השיגה יתרון מסוים במאבק הגירושים שלה. בתגובה בלעה טרישה כ־15 כדורים, אבל כל מה שקרה לה הוא שהיא כמעט שברה את אפה בנפילה מהאלונקה בבית החולים. "זה היה פשוט הדבר הטיפשי ביותר שעשיתי אי פעם", היא אומרת.
אחרי זה לא נתנו לג'יימי לראות אותה כלל. האלכוהול הקהה את הכאב כשטרק לה את הטלפון בפרצוף כל אימת שניסתה לדבר איתו. עכשיו הגיע תורן של מה שטרישה מכנה "שנות יוג'ין אוניל" שלה. נתנו לה לשהות בחינם במלון באנטיגואה אחרי שסיפרה לבעלים כי היא כותבת ספר על המלון. כשנסעה ללונדון לתקופה קצרה פגשה במועדון בחור שהציג עצמו כסוכן ספרותי, והבטיח לה חוזה רווחי בבית ההוצאה לאור רנדום האוס. בסוף התברר שהוא טייס בחברת תעופה.
בעל מס' 2 (ועוד כמה ארוסים)
אבל היו לה חשבונות לשלם, והיא ניחמה את עצמה ברומן עם מי שהיא מכנה "הפנים", גולש קליפורני מסוקס. הוא היה הקפטן של יאכטה בהוואי, וסיפר לה שהיאכטה שלו (היא לא היתה). הם אפילו עוד לא התנשקו כאשר הציע לה נישואים, היא מספרת, והיא נענתה להצעה. הם התחתנו בראש צוק; היא לבשה שמלה בסגנון הוואי.
זמן מה הרוויחו בני הזוג כסף טוב מהשכרת היאכטה של "הפנים" לתיירים עשירים שביקשו לצאת לשיט קצר באזור. היא דאגה לסנדביצ'ים. אבל אז התברר לה שבעלה החדש "ממש מטומטם; הוא חשב ששייקספיר הוא שייח' ערבי". אחרי חודשיים היא הפליגה משם עם איטלקי "פרוע ומטורף ומאוד מאוד מסוכן", שהציע לה נישואים בערב הראשון שבו נפגשו. היא התחילה לעבוד על ספר חדש: "נערת היאכטה", שבמרכזו גיבורה בשם ונסה ואן מיירס. אבל גם הקשר הזה כשל עד מהרה, וטרישה עברה לגור בניו יורק. מרוששת, מצאה עצמה עד מהרה בזרועותיו של ארוס נוסף, יצרן בשמים המבוגר ממנה בכמעט 30 שנה, שמיהר להכניס אותה לטיפול פסיכולוגי "כי הוא רצה סקס", היא אומרת. המטפל הפנה אותה לגמילה עוד באותו סוף שבוע. זה היה ב־15 בדצמבר 1994, ולטענתה מאז היא פיכחת.
מהר מאוד היא סיפרה לצהובונים שהצטרפה ל"רגשות אנונימיים", קבוצת גמילה המתנגדת אפילו לדייטים אפלטוניים. בשלב זה היא טענה שהיא מכורה לגברים - מכורה לתחושת ההתאהבות.
בעל מס' 3: פיליפ והוויאגרה
ביוני 1995 התלוותה לאיליין סטריץ' לחתונה בפארק אבניו, ושם פגשה את פיליפ. "אמרתי לו שאני מחזאית", היא נזכרת. "איך את מתפרנסת?", הוא שאל. "בקושי רב", ענתה. לפיליפ, אז איש עסקים שזה עתה התאלמן בתחילת שנות ה־60 לחייו, היה קול רדיופוני סקסי. בהתחלה "אי אפשר היה להפריד בינינו; הוא היה אהבת חיי", היא מספרת בנימה נוגעת ללב. בלי סקס, אבל "היו לנו התגפפויות בריאות".
לדבריה, תירצה את התנהגותו של פיליפ בחדר השינה בכך שהוא קתולי. הוא השיג לה עבודה ביחסי ציבור לתיאטרון, ומאוחר יותר היא זכתה במשרת ייעוץ למועדון הבריאות מנהטן פלאזה בזכות מסע שיווק מבריק שיזמה. "מטפסים על הקירות? טפסו על שלנו!" היתה הסיסמה. פיליפ השאיל לה שחקנים מהמחזמר "cats" שידגימו את השימוש בקיר הטיפוס של המועדון.
היא ליוותה את פיליפ להופעות בכורה והוא לקח אותה לסיבובי קניות, אף על פי שרצה שתתלבש כמו אמא שלו. אחרי שנתיים וחצי דרשה להתחתן, ביודעה שהוא חיכה שמונה שנים לפני שהתחתן עם אשתו הראשונה.
"מישהו שאל פעם את סופיה לורן מדוע היא בחרה בקרלו פונטי ולא בקרי גרנט, והיא השיבה, 'קרלו הוא התרבות שלי'", מנסה טרישה להסביר את התאהבותה. פיליפ הוא ממוצא אירי, כמו אביה, יליד ברוקלין, שבנה את עצמו בשתי ידיו בתיאטרון. "אבל הוא לא ממש מפיק", אומרת טרישה בזלזול־מה. "הוא בכלל לא יצירתי. לכן אני מרגישה קצת מנוצלת. הייתי קוראת בשבילו תסריטים וכותבת לו את ההערות".
"פיל סמית הוא מהאנשים שאוהבים תיאטרון ואוהבים את האנשים שעובדים בתיאטרון", נחלץ להגנתו רוקו לנדסמן, מנהל תיאטראות ג'וג'מסין, שלפעמים מעלה הצגות בתיאטראות שוברט. "היושרה שלו אינסופית. אנשים אוהבים אותו. עבדתי איתו במשך שנים כשהעסקאות נסגרו בלחיצת יד בלבד. הדעות שלו על המחזות מאוד נחשבות. זה ממש לא מדויק לומר שהוא לא מפיק".
הם נפרדו לשנה, ופיליפ היה אומלל, לדבריה. "הבנות שלו נטפו אז מתיקות ורק רצו שאחזור לאבא'לה שלהן", היא אומרת. נראה שלראשונה בחייה מישהו ראה בה השפעה טובה. היא ביקרה אותו בבית החולים אחרי קולונוסקופיה, ו"הוא היה גוש שומן גדול". היא הוציאה אותו מבית החולים, שיקמה אותו, "ובאופן כללי הייתי השוטרת שלו. הייתי אומרת דברים כמו 'חלב דל־שומן בקפוצ'ינו!' ו'לא, אתה לא יכול לאכול את גבינת הברי'".
הסכם הממון: 30 יום התראה
באוקטובר 1999 התחתנו, אבל רק אחרי שהיא חתמה על הסכם ממון שבו ויתרה על זכותה לרווחים שיצבור במהלך הנישואים. פיליפ שמר על זכותו לזרוק אותה מהבית בהתראה של 30 יום מרגע הגשת תביעת גירושים - שבמסגרתם תקבל 750 אלף דולר - גם אם הגירושים עצמם לא יתממשו. היא היתה בטוחה שפיליפ חושש שהיא תברח עם גבר צעיר. הוא נראה כל כך אסיר תודה, שהיה ברור לה כי הוא אף פעם לא יעזוב אותה.
אבל אחרי החתונה, "פיליפ לא נגע בי יותר", היא אומרת. חוץ מהפעם ההיא בינואר אחרי החתונה, שאז היא טוענת שהם שכבו בפאלם ביץ'. "ניסיתי לפתות אותו. הדלקתי נרות. לקחתי אותו למטפל". אבל המטפל צידד בפיליפ, שלקח כדורים לטיפול בלחץ דם גבוה. פיליפ עבר לישון בחדר העבודה שלו, בין כריות קיטשיות שרקומות עליהן אמרות כגון "לא קל להיות המלך". הוא היה יושב זקוף, עם אחת מאותן כריות מתנפחות לטיסה על כתפיו, כדי שלא ימות מדום נשימה בזמן השינה ("זה לגמרי יכול להרוג אותו, כל הסיפור הזה", אומרת טרישה, ומציינת במאמר מוסגר שלא מגיע מספיק חמצן למוח שלו ושאולי כדאי לבדוק אותו, כי לדעתה הוא פשוט "השתגע").
בסיור בדירתם קל לפתות אותה לפתוח ולהציג לראווה את המגירה שבה השאיר פיליפ את הוויאגרה והקונדומים (מידה לארג') הידועים לשמצה. "זה לא שלו. זה בטח של המאהב שלו", היא מצייצת ברשעות. היא אומרת שהיא לא יודעת מה לחשוב על כל המתרחש. "אני עדיין מאוד עצובה על כך שהוא הולך להיות לבד. הוא הולך להיות אומלל. תאמינו לי, אני מכירה אותו. אבל מצד שני, אני לא ממש מכירה אותו, נכון?".
בני הזוג רבו על הדברים הרגילים שזוגות נשואים נוהגים לריב עליהם, כמו הוצאותיה הגבוהות. הוא כעס על נעליים שקנתה ב־500 דולר לבכורה של אנדרו לויד ובר, וטען שהיא גוזלת כסף מהירושה של בנותיו. "הוא רצה שאני אנעל ניין ווסט", היא אומרת כדי להמחיש את הקמצנות שלו. רק לאחרונה גילתה, לדבריה, שהוא מרוויח 1.5 מיליון דולר בשנה.
בינתיים התחילה לחשוש לגורלה, במקרה שיחטוף שבץ וייוותר חסר אונים במשך שנים, כמו שקרה לחברו הטוב מורי. לפי הסכם הממון שעליו חתמה, במקרה כזה היא היתה נאלצת להסתמך על קצבה משתי בנותיו הנשואות. היא ניסתה לשכנע אותו לשנות את ההסכם. כשסירב, "ניפצתי כמה כלי מטבח", היא מודה. "אמרתי: 'אני לא הולכת להתרפס בפני הבנות הדפוקות שלך!'", במיוחד הבכורה, המכונה "בת חורגת רעה ומרושעת" בסרטון יוטיוב מס' 1 ("אני באמת לא מעוניינת להגיב על מה שיש לה לומר", אומרת הבת, לינדה פיליפס).
אם פיליפ היה מת, היתה טרישה אמורה לקבל את דירת שלושת החדרים שלו בפלורידה וקצבה שנתית. "האם תואיל בטובך לתת לי את הכסף עכשיו, או למכור את הדירה בפלורידה כדי שיהיה לי מקום להתמקם בו?", שאלה לדבריה את פיליפ. היא חלמה לעבור לגור בווסטפורט, קונטיקט, ולביים שם את המחזות שלה "כמו יוג'ין אוניל".
היא אומרת שפיליפ בפירוש לא תמך בכתיבתה, ותמיד הסתמך על מדיניות האנטי־נפוטיזם של רשת תיאטראות שוברט. "כשרק התחתנו, בית האופרה גודספיד רצה לתת לי כסף לפיתוח המחזה שלי, אבל פיליפ סירב ואמר שאני לא יכולה לקבל את המענק, משום שהקרן שלו נותנת לבית האופרה כסף".
איכשהו, הניסיונות להציג את מחזותיה כשלו תמיד בדיוק ברגע שלפני עליית המסך. כך לדוגמה קרה עם המחזה "התמכרויות" בלונדון, שהמפיק המיועד שלו פשוט נעלם לה. חודש אחר כך ישב עמו פיליפ לארוחת צהריים. "אתה אמור להיכנס בו, לא להיפגש איתו לארוחה ידידותית", נזפה בבעלה.
מחזה אחר שחיברה, "המסע האחרון", היה על סף הפקה בתיאטרון וסטפורט קאנטרי פלייהאוס כשהיא התעמתה לדבריה עם פיליפ בדבר חתימה משותפת על החזרי המס שלהם. מאוחר יותר באותו יום הגיעה ההודעה שהמחזה "נדחה למועד אחר", היא אומרת. "אם זה היה מצליח, היינו מגיעים לברודוויי. זה גדול! אני סוף סוף בברודוויי! את יודעת, הילדה הקטנה מיורקשייר", היא אומרת בעצב.
מקור המקורב לפיליפ סמית מסר כי לא היה לו כל קשר לביטול ההצגה.
השלב הבא: מלחמה מלוכלכת
זמן קצר לאחר מכן פרסמה הרכילאית סינדי אדמס אייטם שלפיו מנסה טרישה להשיג הסכם לאחר נישואים, וכי הזוג שרוי במלחמה. אדמס יעצה לטרישה להשיג עורך דין טוב. ואז מצאה טרישה בכיס המעיל של פיליפ רשימה של שלל מחלות פסיכיאטריות: סכיזופרניה, הפרעה דו־קוטבית, הפרעת אישיות גבולית. היא הסיקה שהפתק המסתורי קשור אליה. "הם תמיד אמרו שאני זבל. אבל נראה לך שהם אומרים את זה על יוג'ין אוניל? הוא אמור להיות מי שכותב על הכאב בחיים שלו, לא?".
למעשה הגיש פיליפ את תביעת הגירושים עוד באוקטובר אשתקד. אבל הלחץ של טרישה בעניין סילוקה מהדירה גבר לאחר שהוגשו לה המסמכים הרשמיים במרץ, והמדיומים שלה יעצו לה לא לנסוע ללונדון משום שבהיעדרה יחליף פיליפ את המנעולים בדירה. והיה גם עניין עם חשבון כרטיס אשראי בגובה 46 אלף דולר לחודש פברואר, שפיליפ הסכים רק להתחלק בו.
היתה לה כבר היכרות אינטימית עם יוטיוב: זו היתה הדרך היחידה שלה לראות את בנה, כיום בן 26, שנהג להעלות ליוטיוב קליפים שלו משתטה עם חברים, בכינוי "מתנקש בלונדיני" (BlondeAssasin). עתה, לאחר שמאסה סופית בפיליפ, ניגשה למלאכה. היא הלכה למספרה לסדר את שיערה, מצאה צלם בגוגל, וחיממה את עמיתיו של פיליפ לעולם התיאטרון עוד לפני העלאת הסרטון הראשון, באמצעות מיילים ששלחה להם בשם "אפריל ג'יימס".
"לאיל ההון הזה יש כמה סודות מאוד אפלים, ונראה שאשתו התקשרה למזכירה שלו וחשפה אותם בסרט", נכתב במייל הראשון.
עשר דקות לאחר שהסרט עלה ליוטיוב, הודיע לה פיליפ שהוא חוזר למשרד שלו כדי לקחת את מקל ההליכה ששכח שם, ונעלם לכמה ימים. רק אז חזר לדירה לאסוף את חפציו.
מאחורי כל הקומדיה הזו מסתתרת גם טרגדיה אמיתית. כשאחיה האלכוהוליסט של טרישה איבד הכל במשפט הגירושים שלו, הוא תלה את עצמו. לדבריה, היא מוטרדת היום ממחשבות רבות על קווין. "אני בעצם הולכת לפשוט את הרגל. אני הולכת לאבד הכול, ולאף אחד לא אכפת!", היא ממררת בבכי. על שולחנה מונח מכתב ממשרד עורכי הדין ראול פלדר ושות', המסיים את ההתקשרות ביניהם. פלדר שלח לה חשבון על סך 13,800 דולר עבור שלושה ימי עבודה.
אלה חיים שטובעים עתה במערבולות הפרנויה. בכל פעם שסרטון שלה עולה ליוטיוב, היא אומרת שהיא שוכבת במיטה משותקת מפחד. "כל העניין גורם לי לרצות להקיא. החלום שלי היה להעלות את המחזות שלי על הבמה כדי שאנשים יאמרו שהיא לא בלונדינית מטומטמת. כשקוראים את המחזות שלי, רואים שהם באמת מאוד עמוקים. זאת אומרת, קראתי את כל הפילוסופים, ודברים כאלה. באמת נראה לך שאני רוצה להיות ביוטיוב הדפוק?". אבל העולם עדיין די נהנה ממנה, עם כמעט 4 מיליון צפיות עד היום - והיד עוד נטויה.
